קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, שר הקליטה, חברי הכנסת הנכבדים, אני חושב שבאמת היום, כשהכנסת מציינת את יום העלייה והקליטה, יש לנו גם יום שמח אבל גם, מאידך גיסא, יום של הרהור, של חשבון נפש, מה עוד לא עשינו להצלחת העלייה, או כמובן להצלחת הקליטה.
אז היום הזה, הציון הזה, של החשיבות של העלייה – ובעיקר הקליטה שלאחר מכן, שתהיה נכונה ומוצלחת, זו בעצם המשימה החשובה ביותר שמדינת ישראל ניצבת מולה. בעבר הייתה אמירה, שכולנו זוכרים אותה: מעולה לעולה כוחנו עולה. אכן, זה באמת כך. הגיעו למדינה מאז הקמתה רבבות רבבות של עולים חדשים מכל רחבי העולם, תרמו את תרומתם הכבירה בכל התחומים – בתחומי החינוך, הרפואה, ההנדסה, בצבא, בעולם התורני והרוחני. מנהיגים רוחניים וקהילות שלמות עשו עלייה לארץ ישראל, ושם אנחנו רואים את ההצלחה של המדינה, הרבה בזכות הכוחות הנפלאים שהם תרמו למדינה מהידיעות, מהלימודים שהם למדו, והשקיעו והביאו את ההון הרוחני הזה לכאן, למדינת ישראל, שזה דבר שמשפיע מאוד מאוד, בפרט בתקופה הזו.
בתקופה שאנו נמצאים בה – לצערנו, מדינת ישראל במלחמה כבירה מול כל האויבים שלנו בכל החזיתות – רואים, ברוך השם, את העולים היקרים שמגיעים, חלקם כשהוריהם נמצאים שם בחו"ל, מגיעים לכאן לארץ, נלחמים בחירוף נפש למען העם, המדינה, הארץ, וברוך השם, בסייעתא דשמיא, רואים גם הצלחה. לצערנו, חלקם, טובים ורבים, לצערנו נפרדנו מהם תוך כדי המלחמה ובאותן פרעות שהיו בשמחת תורה.
אבל אנחנו יודעים דבר אחד: החשיבות של העלייה צריכה להיות מס' אחת בתוך ים המשימות שלנו. ואני חושב שיש לנו שר עלייה שעושה באמת את המיטב והמרב, כמו בכל התפקידים הקודמים שהוא היה בהם. אני רק רוצה לומר שהקליטה הנכונה לאחר העלייה היא משימה לא פחות גדולה, כי פעמים אנחנו צריכים לדעת לעשות התאמה מקסימלית לאותם עולים, ואנחנו יודעים שהם באים מכל מיני מקומות. צריך שתהיה הנגשה לאותם עולים שמגיעים.
אני זוכר, כאשר הייתי בראש העיר בית שמש, אז דאגתי שתהיה מחלקה לדוברי אנגלית, כדי שיוכלו לקבל שירות גם בהנחה לארנונה, שיוכלו לקבל גם שירות איך לעמוד מול אגפי העירייה, החינוך, הבריאות, בכל מיני דברים, כי חשבתי שהדבר הטוב ביותר זה ליצור להם הנגשה. אפילו לקחתי עובד מיוחד, שאני באמת חייב לו המון. הוא יצא עכשיו קצת לגמלאות, שאול מרקסון היקר, שנתן שירות באמת נפלא במשך שנים רבות לאותם תושבי העיר בית שמש, כי אני חושב שעלייה נכונה חייבת להיות מוצמדת גם לקליטה נכונה.
ואת הקליטה הזאת – גם אנחנו כאזרחי מדינת ישראל חייבים לעזור לאותם משרדים שמטפלים בזה; פשוט לחייך לאותם עולים חדשים, לתת להם עזרה, סיוע. כן, האר פניך לתייר – אז לא רק לתייר, גם לעולה, להאיר לו פנים. לפעמים אתה רואה שהוא מתקשה בדברים מסוימים – חסד, לעזור.
אני רוצה לסיים דווקא בפסוק שנאמר על היום, שזה יום ההילולה של רחל אימנו, או איך שמכנים אותה מאמא רחל, שהיום זה ההילולה שלה. הקדוש ברוך הוא הבטיח לה, בזכות זה שהיא בכתה על עם ישראל, על זה שהיא כביכול לימדה סנגוריה על עם ישראל על זה שהכניסו צלם להיכל – אמר לה הקדוש ברוך הוא: "מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעֻלתך – – – ושבו בנים לגבולם".
אנחנו מחכים כולנו שגם הבנים שלנו בכל מדינות העולם יחזרו לארץ ישראל, כי זה המקום הטבעי ביותר, בפרט עם מה שאנחנו רואים באמסטרדם ובכל מיני מקומות. שיחזרו מהר הביתה. אבל בעיקר אני מכוון את "שבו בנים לגבולם" לאותם חטופים, אהובים עלינו, שיחזרו מהר הביתה, החיילים, בעזרת השם, שיחזרו בשלום לביתם, ובעזרת השם שתשקוט הארץ לא ארבעים שנה אלא ארבעת אלפים שנה. אמן ואמן. תודה רבה.
555 מילים של משה אבוטבול. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.