קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
תודה, אדוני היושב בראש. יש לי הרבה חברים בקואליציה, או לפחות היו לי, והיום אני פונה אליכם: איך אתם ישנים בלילה? איך אתם לא רועדים? איך אתם לא מפחדים ממה שקורה פה? יש לכם אחריות, אתם חלק בלתי נפרד ממה שקורה פה. אתם יושבים פה בידיעה מוחלטת ששר הביטחון הוחלף מסיבה אחת ברורה – עבור חוק ההשתמטות, עבור זה שהם נותנים פטור ל-60,000 גברים צעירים, בריאים, בזמן שהילדים של כולנו, היועצים של כולנו, נמצאים בעזה כבר שנה.
אבל מעבר לכם, אני רוצה לפנות לחדלי האישים שנכנסו לממשלה אתמול. אליך אני פונה, אדוני גדעון סער, השר המיועד – אני אפילו לא יודעת למה; לשוחד, כי זה שוחד. כי רק לפני כמה חודשים אתה עמדת פה וטענת שזה חוסר אחריות להחליף שר ביטחון בעיצומה של מלחמה בשבע חזיתות. מה השתנה, אדוני? מה השתנה פתאום? עד כמה אתם לא נאמנים לעצמכם ולערכים שלכם? איך אפשר לחיות עם עצמכם ככה? אתמול בבאר שבע, העיר שבה יש לכם כל כך הרבה מצביעים, אלפים יצאו לרחובות וחסמו את העיר. אלפים. הם כבר הבינו שאתם לא רואים אותם, שאתם שמים עליהם פס, והם זועמים, והם זועמים בצדק. אני קוראת לכם באמת מעומק ליבי: תעשו חושבים, קחו אחריות. מדובר על החיים של כולנו, מדובר על העתיד שלנו, מדובר על הכלכלה שלנו – ואתם, אתם מוכרים אותה בנזיד עדשים.
216 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.