קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כנראה שזה לא מקרי שגם אתה – – –
אני אתייחס להצעת החוק ולא למה שאתה מבקש שאני אתייחס, עם כל הכבוד.
זה לא מקרי שגם היושב-ראש שישב קודם, כשאתה הצגת את הצעת החוק – –
– – וגם היושב-ראש עכשיו, כשחבר הכנסת רוט וחבר הכנסת אברהם בצלאל ברקע – זה באמת מעניין, זה לא סתם מקרי, ואני עכשיו עונה גם על הצעת החוק הזאת, שאני הגשתי אותה עוד ב-2018. יש בזה משהו משולש, שאנחנו רואים לנגד עינינו את חשיבות האזרח – – –
(חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוצא מאולם המליאה.)
כפי שאתם אמרתם, שלנגד עיניכם חשיבות טובת האזרח – – –
אני חושב שמה שמאפיין את כל המציעים זה פניות שהיו לכם מאנשים – – –
אותי לא תצליחו להוציא משלוותי, מה לעשות.
אני אתייחס לעניין של הצעת החוק. ולכן, כשאתם הצעתם את הצעת החוק הזאת, יש נושא משותף שיש לכולם, וזה ההשלכה הפוגענית שיש על אזרחים.
שאלתם אם יש בכלל הצדקה לקנס על אי-תיקוף, מה הזכות הזאת לחייב אנשים לתקף אם היה תיקוף, אנשים שהייתה להם זכות לנסיעה בעקבות כך שיש להם חופשי-חודשי, שהם לא צריכים לשלם. לא מדובר באנשים שעלו לתחבורה ציבורית או לרכבות בלי לשלם, מדובר באנשים שלא היו אמורים לשלם. אין לי ספק שאם אנחנו, המחוקקים, היינו יודעים – והייתי בזמן שחוקקו את חוק מסילות הברזל לגבי הקנסות – אם היינו יודעים מראש שמי שאמור לקבל את הקנס הם אזרחים שעולים לאוטובוס או לרכבת וכל עבירתם וכל פשעם זה שהם לא תיקפו, בגלל הסלים או בגלל דברים אחרים, אני לא חושב שזה היה מצדיק קנס בכלל, ובוודאי לא קנס כל כך גבוה, בלי שום פרופורציה למי שעלה בכלל בלי לשלם. אני זוכר את הדיבורים שהיו, שיש תופעה שעולים ולא משלמים, אבל כאן זה לא שלא משלמים – משלמים, רק לא מתקפים.
אבל זה נכון – חבר הכנסת רוט, אני רוצה לתקן אותך בדבר אחד: זה לא רק לטובת חברות האוטובוסים, זה גם לטובת הנוסע. היום האינדיקציות והמדדים לתחבורה שיש בה עומסים או לא, לקו שיש בו עומסים, זה הנושא של התיקוף. כשאני בא ומבקש תגבור – וכפי שאתה יודע אתם מבקשים הרבה וצריך לתגבר הרבה, והלוואי שהיינו יכולים לתגבר את כל מה שהיה צריך – אומרים לי: אבל תשמעו, אין מספיק נוסעים. למה אין מספיק? אנחנו הרי יודעים שכן נוסעים באוטובוס הזה. זה בגלל שלא מתקפים.
עם כל זה, אתה צודק במאת האחוזים ואתם צודקים. תביאו עוד דבר במדינה שבו נותנים קנס על זה שמבקשים מאדם להשתלב בתוך מערכת תועלתית. מישהו היה בקופת חולים, היו מאחרים בכניסה, היו אומרים: חשוב לנו מאוד שתתקף. תעביר את הכרטיס ותגיד לנו אם אתה רוצה רופא מקצועי, רופא משפחה, בדיקות דם או בית מרקחת – זה מועיל לנו מאוד לעשות למען אותו לקוח, למען המבוטח. אם לא, אתה מקבל קנס. ועוד ויכוחים שיש לנו.
לכן אני מזעיק – אני גם ודאי מתחבר, כמציע החוק אני יודע בדיוק למה אתם מתכוונים. אני גם מעריך מאוד שאתם מתעסקים בדברים החשובים, נותנים אמת, לא נבהלים מהצעקות ולא מתעסקים עם הבחירות בארצות הברית או לא ארצות הברית. אלה הדברים; שם אי-אפשר להשפיע. אלה דברים שמשפיעים. אומנם אנחנו צריכים לברך על זה שנשיא ארצות הברית נבחר, ואנחנו שולחים לו ברכה. אני גם רוצה להגיד לכם שאומנם זה לא משפיע, אבל אני ראיתי אתמול תמונות וסרטונים ממאות איש, מאות איש מהאוכלוסייה החרדית, עומדים בתור ומצביעים בארצות הברית באזורים מסוימים שלא הייתה להם השפעה על הבחירות, במקומות שהתוצאה הייתה ידועה מראש. אבל מכיוון שרבנים קראו להצביע, הם עמדו בתור, מאות איש, משפחות שלמות, ילדים, מבוגרים, הורים, מכיוון שזה מה שצריך לעשות. גם זה משקף שבסופו של דבר לא התקשורת, לא סקרים ולא פרשנים כאלה באמת משקפים את מה שהציבור רוצה. זה דבר אחד שוודאי המסקנה בשבילנו – אנחנו יכולים הרבה לראות, יכולים הרבה לצעוק ויכולים הרבה לעשות, אבל בסופו של דבר, האזרחים יודעים מה הם עושים, והתוצאות הן בקלפי. גם בקדנציה הזאת התוצאות הן בקלפי ולא לפי צעקות.
עכשיו, אני אקצר בעניין הזה. הנושא הזה של הקנסות הוא פועל יוצא כדי לגרום לאנשים לשלם, אבל – – –
כפי שאתם העליתם גם כן, אנחנו צריכים לנסות. אני היום פועל במשרד התחבורה לצמצם את הסיבות שאדם מקבל קנס. אדם מקבל קנס לפעמים בגלל שכרטיס הרב-קו שלו לא מוטען. אנחנו הולכים עכשיו על מהלך שאושר בתקציב 2024 שיבוא לכנסת פה, מהלכים שבהם הרב-קו יהיה רב-קו חכם יותר, שמשלם אוטומטית. זה כמו כרטיס אשראי, זה לא הטענת או לא הטענת. בסופו של דבר בסוף החודש הוא יבחר את הדרך הכי זולה, וממילא לא קיבלת קנס. לא מעט מהאנשים מקבלים קנס בגלל שבאותו רגע לא ידעו שאין להם ועוד דברים כאלה.
למשל, אחד הדברים שראינו – כשאימא עולה עם שני ילדים בני שנה עד חמש היא צריכה לשלם על כרטיס אחד. אנשים גם לא יודעים את זה, אנשים גם לא מבינים למה. בכל הדברים האלה שאנחנו נוריד מהסיבות למתן הקנס, גם נצמצם את מתן הקנס. לדוגמה, שימוש ברב-קו לא שלו – כשבעל ואישה יוצאים לעבודה או ללימודים והתחלפו בין הכרטיסים שלהם, וזה לא כרטיס רב-קו עם סטטוס הנחה, זה כרטיס מלא והם שילמו, מדוע הם צריכים לקבל קנס?
נכון שזה טוב שכל אחד משתמש ברב-קו בשביל הסדר, אבל בשביל סדר עדיין לא נותנים קנסות, כמו שהממשלה לא מקבלת קנסות כשהיא לא עומדת בזמנים, היא לא עומדת בסדר, היא לא עונה לאנשים בזמן והיא לא נותנת מענה. אני לא ראיתי שקונסים את הממשלה. אז אם הממשלה לא נקנסת – ולא יעזור שום דבר, גם אם אני אהיה סגן שר, אני אשאר חבר כנסת שמרגיש את רחשי הציבור – הדברים האלה כואבים, ומנסים לעשות הכול.
אני רק אגיד דבר אחד שכבר אמרו אותו. מנהל הרשות לתחבורה ציבורית, ראש הרשות, מר עידן מועלם, מוביל עכשיו מהלך שהוא חדשני מאוד וכדאי לשמוע את זה, חבר הכנסת אברהם בצלאל וחבר הכנסת רוט – מהלך שהאכיפה לא תהיה על ידי פקחים, לא בצורה אנושית של אנשים, אלא טכנולוגית, פיצוח טכנולוגי, שהטכנולוגיה תוכל לקבוע. לא שזה יפתור את כל הבעיות, אבל המגע הזה בין הפקחים לבין האנשים, לראות אנשים – – –
לא, יהיה צורך בתיקוף, אבל אי-תיקוף ייבחן על ידי מכשירים טכנולוגיים שידעו לזהות. צריך לעבור תהליך, אבל חדשני מאוד.
זה תהליך ארוך, זה לא פשוט. הוא באמת היה נשמע לי דמיוני, אבל הוא מעביר את זה לשלבים מעשיים, שיהיה אפשר לזהות את הבן אדם בצורה שאם הוא לא תיקף, הוא יקבל את הקנס לא על ידי פקח.
לגמרי, זה לא סותר. הצעת החוק הזו מדברת על אי-תיקוף; אני מדבר איתך על אי-תשלום, אי-תשלום, לא על אי-תיקוף. על אי-תשלום אנחנו מדברים. גם האי-תשלום ייבחן בצורה טכנולוגית ולא בצורה – – –
מכיוון שהוא יצטרך לעשות פעולה – –
– – כדי לשלם, גם אם אתה לא – אנחנו נגיע לזה. אי-אפשר להרחיב עכשיו על רגל אחת בעניין הזה כשהזמן קצר. בכל אופן, אנחנו מברכים אתכם, חברי הכנסת. ברשותך, חבר הכנסת משה סולומון, באמת צעד חשוב מאוד. אומנם התקנות כבר מאפשרות את זה, אבל כפי שאמרת, יש גם יתרונות. יחד עם זאת, ההתניה של ועדת השרים, ההתניה של משרד התחבורה, שהמשך החקיקה יהיה יחד איתה. לצערנו, כרגע יש לנו הסכמה על 50 שקלים ולא על 20 שקלים, זו התניה של הממשלה. חשוב מאוד, אני יודע – גם אני רציתי 20 שקלים, אבל 50 שקלים קצת מאזן, קצת פחות פוגע, וגם מוריד את המוטיבציה.
אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת רוט, זה שבית המשפט היה צריך להתערב בזה שהפקחים לא יקבלו תמריצים, ושחלק מהשכר שלהם זה התיקופים, כמה קנסות הם עושים, זה דבר שהוא לא יעלה על הדעת. חבל. אני מפנה את זה בעיקר לאוצר, שהם המכוונים, הם הדורשים את הקנסות והם דורשים את התיקופים בחוזים שלנו. אומנם אנחנו המשרד שמוציא את זה לפועל, אבל מי שדורש את זה זה האוצר. למה בית המשפט היה חייב להתערב בזה, וצעקות שלנו, בקשות שלנו, שאנחנו הפנינו עוד בזמן שאני הייתי חבר כנסת – למה זה לא נשמע? חבר הכנסת פינדרוס, שעומד בראש הוועדה, למה זה היה צריך לחכות לפסיקה של בית המשפט, שכתב דברים חמורים מאוד במשפט הזה?
בזה אני אסיים. אני רק אקריא את מה שבית המשפט אמר בסופו של תהליך. הוא אמר ככה: הדבר הזה, מוטב שלא היה.
בסופו של יום, לצערי, רק לאחר שהוגשה עתירה זו הבין המשיב, שזאת הממשלה, שתמונת המצב הזאת היא לא טובה, והוא הורה לחברות לעשות את זה. זה דבר, אין ספק, שאומר שזו תופעה שהיה אסור שתקרה, זו תופעה חמורה, ולא יעלה על הדעת שפקחים מקבלים את השכר שלהם, כמו שאנחנו אומרים, גם אם זה היה ממשלתי.
עוד דבר אחד בהתניה – אתם כמובן תסכימו שכרגע מדובר רק על האוטובוסים. על רכבת זה חוק נפרד ואלו הסכמים, כפי שקיבלתי כיום מהייעוץ המשפטי של משרד התחבורה.
על הרכבת הקלה, שמכינים, זה לא באותו חוק בכלל. עוד נוסיף, כי בימים אלו מקדם משרד התחבורה תיקון לתקנות מסילות הברזל שיקבע הסדר דומה גם ברכבות הקלות, אז יש לנו כאן אמירה רשמית של הדבר הזה.
יופי. לכן, אני מודה לכם. הממשלה תומכת בהצעות חוק האלה. תודה רבה.
1,442 מילים של אורי מקלב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.