קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להודות לגלעד קריב, חברי, שהציג את המשוואה בצורה מאוד מאוד ברורה, ואתם, חבריי מיש עתיד, צריכים להחליט איפה אתם עומדים ואיפה אתם נמצאים.
האם אתם נמצאים עם האופוזיציה כולה, ללא יוצא מן הכלל, כמו שהציג את זה גלעד קריב, עם מהללת השהידים עאידה תומא סלימאן, עם תומך הטרור איימן עודה, עם עופר כסיף, שבאמת כבר אין מילים להגדיר אותו?
האם אלו האנשים שאתם איתם ואתם משתפים איתם פעולה – השארתם אותם כבר בכנסת – או שאתם מתייצבים איתנו מול האויב האמיתי? והאויב האמיתי הוא לא ראש הממשלה. האויב האמיתי הוא בטח לא גדעון סער. האויב האמיתי זה מי שביצע את הפשעים הנוראיים בטבח שמחת תורה. האויב האמיתי זה אותם אנשים בצפון, בלבנון, שרוצים לעשות אותו דבר, בתימן, בעיראק, בסוריה, בכל השכונה שלנו מסביב. אלו האויבים. וגדעון סער מבין את זה, וגדעון סער לא הפך לאוהד של ראש הממשלה מאתמול להיום, אבל הוא מבין שיש פה מלחמת קיום. הוא מבין מי האויב.
הוא מבין מה עושים בשעת מלחמה, ובשעת מלחמה נלחמים מול האויב, ולא מנסים לפורר את הבית מבפנים. אני מכיר אתכם, אתם ישראלים ופטריוטים לא פחות ממני. תבחרו נכון ותפסיקו להישרך ולהיגרר אחרי יאיר גולן ואיימן עודה. זה לא אתם. תודה.
200 מילים של חנוך דב מלביצקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.