הודעת הממשלה על צירופו של חבר הכנסת גדעון סער כשר נוסף בממשלה לפי סעיף 15 לחוק-יסוד: הממשלה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה, אדוני היושב-ראש. אני רק רוצה להביע – אם אני יכול, לפני הכול – את אכזבתי. הייתי בטוח שאנחנו נתכנס היום, ערב ראש השנה, על זה שלאור הצטרפותו של גדעון סער לממשלה, הוחלט לציית לפסיקת בית המשפט העליון ולמנות נשיא. זה היה מסתדר טוב גם עם דבריו של ראש הממשלה על יחד, על אחדות. איך אני אגיד את זה? כל המילים הנבובות, לצערי הרב ובכאב גדול, שראש הממשלה כאילו מדבר איתנו על יחד ננצח – אמרתי גם אתמול והיום, היחד של ראש הממשלה הוא יחד, איך אני אגיד את זה? יחד עם המיליה המשרת, לא עם המיליה שיושב איתו מסביב לאותו שולחן ראש הממשלה, שחלקו הגדול לא מבין איזה ראש השנה הולך לעבור על כולנו.

אבל אני רוצה להגיד משהו שהוא בעיניי מאוד משמעותי. תראו, יש לנו שתי זירות לחימה עיקריות – יש הרבה: יש זירת לחימה בלבנון ויש זירת לחימה בעזה. אנחנו אוהבים לדבר על הקונספציה. קונספציה זאת מילה פוליטית שאולי קשורה ל-1973. אני רוצה לדבר על המשמעויות של הדירקטיבה של מה עושה דרג מדיני, מה הוא נותן לדרג הצבאי, או לדרג הביטחוני בכלל. וזאת האחריות של ראש הממשלה. השר כהן, אתה שומע, אולי אתה חבר קבינט – אני אגיד לך את ההבדל בין קונספציה לדירקטיבה, בין לבנון לבין עזה. קונספציה זה אולי סוג של, איך אני אגיד לך, משהו שאתה שבוי בו; דירקטיבה זה מה שאתה אומר לכפופים לך.

וכשבנימין נתניהו כראש ממשלה לאורך שנים אומר לכפופים: תכינו את לבנון, חיזבאללה הוא אויב – הוא צודק. אז הצבא מתכונן, המוסד, השב"כ, כולם. אבל מה אומר להם ראש הממשלה על עזה? תקדמו את החמאס, תיתנו להם כסף, תטפחו אותם. העיקר שלא תהיה רשות פלסטינית, העיקר שלא נדע איך תיגמר המלחמה, שלא תיגמר. לא אכפת לו.

זאת אומרת, בסופם של דברים, הדירקטיבה בצפון – הצבא עשה את מה שהוא צריך, את מה שנאמר לו. ואתם יודעים מה, גם בדירקטיבה בדרום הצבא עשה את מה שאמרו לו: תקדמו את החמאס. על זה דווה ליבנו.

על זה חשכו עינינו. שנה טובה, ושתהיה לנו בעזרת השם שנה של יחד, אבל אמיתי. תודה.