קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי שר החוץ ישראל כץ, לאורך כל שנותיה של מדינת ישראל זכינו לראות את גבורתם והקרבתם של חיילי צבא ההגנה לישראל המתגייסים כחיילים בודדים. מדובר בצעירות ובצעירים שרבים ורבות מהם עשו בחירה מיוחדת במינה, ולאחר שגדלו כל חייהם במדינה אחרת, בתרבות אחרת, החליטו כי הקשר שלהם למדינת ישראל והרצון שלהם לתרום לה ולשרת אותה הוא גדול יותר מכל דבר שנמצא בבית, ובחרו לשרת תוך כדי הקרבה נוספת ללא עורף משפחתי.
בצה"ל משרתים כיום כ-7,000 חיילים בודדים, וביום החשוב הזה, שיזמה חברת הכנסת אתי עטייה – ותודה לך על כך – אנחנו מוקירים את השירות וההקרבה המיוחדת שלהם. אין לאיש ספק בכך ששירות מסוג זה מציב בפני החיילים הללו ובחירתם החופשית אתגרים נוספים על אלו של כל חייל אחר. אך לצד ההוקרה אנו צריכים לדאוג למעשה. עלינו לוודא כי שירותם ושהותם של החיילים הבודדים, הן בצבא והן בישראל, מצליחים למלא את ליבם גם כאשר הם יוצאים מהבסיס לשבתות ולחגים.
ובהזדמנות זו אני מבקש לדבר גם על עידן ועל נתנאל. עידן אלכסנדר הוא חייל בודד שנמצא כבר 284 יום בשבי המפלצתי של חמאס. עידן הוא הילד הבכור במשפחתו, הוא עלה לישראל במסגרת גרעין צבר, שאליו הצטרף כבר בכיתה י"ב, כשהמטרה היא לעלות ולשרת בצה"ל. הוא ויתר על ללכת לקולג', כמו שאר בני גילו, והחלטתו לעלות ולשרת הביאה למשפחתו המון גאווה. לאחר העלייה הוא התגורר בקיבוץ חצור. הן משפחתו הביולוגית והן משפחתו המאמצת מהקיבוץ ממתינות לשובו מהשבי בשקיקה. חייבים לשחרר את כל החטופים.
נתנאל יאנג, זיכרונו לברכה, היה חייל בודד שעלה לכאן מאנגלייה. הוא היה לוחם מצטיין בגדוד גולני, גדוד 13, ונפל באותה שבת קשה של 7 באוקטובר בהגנה על זיקים. נתנאל, זיכרונו לברכה, היה צעיר מבין חמשת ילדי משפחת יאנג, והוריו שונטל וניקי פעלו לאורך שנים רבות לחיזוק ולבניית הקשר שלהם עם מדינת ישראל. אהבתו של נתנאל לישראל הביאה לעלייתו כבר לפני שנתיים. בדומה לאחותו ולאחיו גבי, דניאל ואליוט. בדצמבר האחרון תרגמו הוריו של נתנאל את אהבתו למדינה ובחרו לעלות לישראל. ההקרבה שלו חיברה עוד יותר את משפחתו לארץ ישראל.
אסיים בקריאה. כל החיילים הבודדים עושים הכול, ואף עזבו הכול בשביל לשרת את המדינה. המדינה חייבת להיות לצידם. החיילים הבודדים הם חלק בלתי נפרד מהלב הפועם של צבא ההגנה לישראל. תודה, אדוני היושב-ראש.
355 מילים של מישל בוסקילה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.