אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני שר החוץ – אדוני, תחילתו של דבר בסופו. אני עליתי לכאן רק לומר את המילה תודה. תודה גדולה לאותם חיילים אמיצים. הם עזבו את הכול והגיעו לכאן.
חברים, העזרה, העידוד והתמיכה שלהם זוכים החיילים הבודדים הם חשובים לאין ערוך. אך בל נשכח כי אין ולא קיים תחליף לחיבוק, הן הפיזי והן המורלי, של המשפחה. זה מה שחסר להם. פשוט אין ערך לזה. אנחנו לא יודעים לכמת את זה. שומה עלינו לעזור, ולתמוך בחיילים אמיצים אלו. אני זוכר שכששירתי בחיל הים, אדוני, היה שם חייל בודד מארגנטינה. הוא היה יוצא לבן הדוד שלו, שהיה גר בדרום הארץ. אז הוא היה מעז ככה – איך הוא אומר? אני הולך להתנחל אצל בן הדוד. הרגיש לא נעים. לא היה פשוט.
החיילים הבודדים, שמהווים חלק מפסיפס עשיר של עולים, אני מודה לכם על תרומתכם למערכת הביטחון ולחברה כולה.
יישר כוח לח"כים אתי עטייה ויבגני סובה על ציון היום הזה. יום חשוב מאוד. פשוט כתף חמה בימים קשים אלו לאותם חיילים בודדים אמיצים. תודה, אדוני.
165 מילים של סימון מושיאשוילי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.
סימון מושיאשוילי · ש"ס