קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב בראש. חברותיי וחבריי לכנסת, משפחת יודקין, הדיון הזה נעשה לכבודו, לזכרו ובעזרת השם גם להנצחה הנכונה של הגיבור הזה, ישראל יודקין – נכד, כמו ששמענו, למשפחה של מוסרי נפש על העם שלנו.
אני רוצה להתייחס בדקות שלי לטענה של משרד הביטחון בהתנגדות שלו ובאמירה שזה עניין אישי, ואם רוצים להוסיף כיתוב אישי, שיוסיפו באזור האישי. במצבות של בתי הקברות הצבאיים יש אזור אישי למטה – הפנו אותם לאזור האישי. ואני רוצה לומר שלושה דברים, ואני מאוד מקווה שלא נצטרך להגיע פה לחקיקה בנושא הזה, ומשרד הביטחון ילך עם המוסר הפשוט ועם השכל הישר.
דבר ראשון, לא מדובר בכיתוב אישי. הדרישה הזאת של משפחת יודקין ושלנו איננה לתוספת אישית כזאת או אחרת. היא תוספת כללית. "השם ייקום דמו" היא תוספת כללית. היא כללית מצד תוכנה. זה לא משהו אישי, כמו שאתה רואה בבתי הקברות, על הנרצח או על הנופל, אלא היא במהותה דבר כללי ותוספת כללית. יותר מזה, כיוון שהכיתוב הזה, כמו שהזכירו קודמיי, הוא נוהג מדורי דורות, אי-אפשר להגדיר אותו כפרטי. באופן מהותי הוא כללי. הוא היה תמיד, ולכן הוא כללי.
דבר שני זה לגבי התוכן עצמו, כמו שאמרו כאן לפניי, ואמרה חברת הכנסת סון הר מלך. הרי התוכן הזה הוא כללי, והוא היה ראוי להתקבל על ידי נציגי הכלל, במקרה הזה – נציגי משרד הביטחון, כיוון שאנחנו אומרים בביטוי הזה שלושה דברים, והם שלוש המילים של הביטוי "השם ייקום דמו". אנחנו אומרים "השם", כיוון שהמלחמה כאן היא לא רק מלחמה על חבל הארץ שלנו, המלחמה הזאת בפרט היא מלחמה על השם ועל ישראל עמו, כמו שאומר דוד המלך, היא מלחמה על מי זה אלוקים, היא מלחמה מול מחללי אלוהים, אלו שבשם אלוהים מרסקים את צלם אלוהים שבאדם, רוצים להכניע אותו, רוצים לכפות את כל העולם לעמדה שלהם, לגזול את החירות, המתנה הגדולה שאלוקים נתן. זאת מלחמה על השם, מיהו אלוקים. האם הוא בא להיטיב? האם תכלית הטוב להיטיב? או שהוא בא להכניע את האדם ולבטל את צלם אלוהים שבו? ולכן, קודם כול, אנחנו אומרים "השם". דבר שני, "ייקום". התביעה הזאת לצדק ולנקמה – צה"ל היה הראשון, משרד הביטחון היה הראשון שצריך לקבל את זה; התביעה הטבעית הזאת, המוצדקת הזאת, לנקמה, לצדק, לגמול לאותם אלה שטבחו, אנסו, רצחו, ערפו ראשים של חיילים שלנו. דבר שלישי, "דמו". הדם הזה הוא לא לשווא. כשאנחנו אומרים "השם ייקום דמו" אנחנו אומרים שהדם לא נשפך לשווא, "ונקם ישיב לצריו וכִפר אדמתו עמו". הדם הזה יכופר בנקמה, בצדק, ולכן גם מצד התוכן של הביטוי הוא תוכן כללי, והיה ראוי שמשרד הביטחון יאשר אותו.
ודבר אחרון, ברשותך – נעשו תיקונים בעבר, כלומר, הדבר הזה – כמו התיקון שהוזכר פה על תאריך לועזי. נעשו תיקונים בעבר על דברים פחות כלליים, פחות כלליים במובן הישראלי, ונעשו תיקונים. ולכן אני אומר: אנשי משרד הביטחון, לא מדובר על כיתוב אישי, מדובר על כיתוב כללי, מדובר על כיתוב שתוכנו כללי, מהותו כללית, ההיסטוריה שלו כללית, ולכן ראוי שהוא יהיה לפחות אופציה לכל אדם מישראל, שלא לומר שהיה ראוי מלכתחילה לעשות את זה.
אני מאוד מקווה, אדוני היושב בראש, שלא נגיע פה לחקיקה, ואני מצפה משר הביטחון ומכל הגורמים הרלוונטיים לאפשר למשפחת יודקין, לכל חלל ולכל משפחה, לקבע במצבה את הדרישה הצודקת ואת התפילה שהשם ייקום דמו. תודה.
509 מילים של עמית הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.