ממשלה עם שתי ידיים שמאליות: כישלון בביטחון וכישלון בכלכלה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב בראש, חברי השר מיקי זוהר, אני מבקשת ממך כמה דקות, בבקשה, לעצור שנייה את השיחה. תקשיב, אני הייתי כאן, ואני אומרת לך בכנות: ישבתי, הקשבתי לטיעונים, למה שהיה. עולה השר דודי אמסלם, ולומר את האמת, אני לא ידעתי אם אני ברבע שעה של סטנד-אפ קומדי. ברצינות. עד כמה מנותקים ניתן להיות.

עכשיו, תראה, אנחנו באים ומצביעים על בעיה, בעיה שמדינה שלמה מדברת עליה. יש פה כשל ביטחוני ויש פה כשל כלכלי. שתי ידיים שמאליות לממשלה הזו. אגב, חלק מהדברים גם נאמרו על ידיכם; אגב, גם על ידיך – בעניין הביטחוני. עולה לכאן השר, ומה התשובה שלו? התשובה הראשונה – יש מלחמה, צריך לחסל את האויב. גאון. נהדר. לך תחסל את האויב.

ארבעה חודשים של הפסקת אש שקטה. אנחנו צועקים, ארבעה חודשים שאנחנו אומרים, גם מתוך הממשלה, גם מחוץ לממשלה. אתם עוברים משלב ב' לשלב ג', מורידים את כוח האדם, עושים הפסקת אש שקטה, אוקיי? איפה, איפה הכוח הצבאי? איפה המלחמה? הוא מדבר על מלחמה, על זה שצריך לחסל את האויב. יש כיבוש במדינת ישראל, כל חבל הארץ הצפוני נמצא בכיבוש של החיזבאללה. מה נסגר? איך יכול להיות שאנחנו עומדים מהצד ורואים את זה? זה כישלון ביטחוני.

הוא מתחיל לדבר על זה שאולי גדעון סער יתחיל לכתוב דוח על מה שמתרחש שם. באמת, אני עצרתי את עצמי מלהתפקע מצחוק. אבל אני בדמעות, כי אני מבינה שזו הממשלה הזו. איך יכול להיות? מה הוא עוד אומר? יש אזרחים שנמצאים במצוקה – נהדר – תפנו אליי במכתב פרטני, נטפל. איזה פרטני? יש מאות אלפי אזרחים המפונים מהצפון ומהדרום, יש מצב כלכלי, משפחתי – משפחות מתגרשות; שבעה חודשים של מילואים, אנשים כבר לא יודעים איך לנשום. אנחנו נמצאים בוועדת הכספים, אנחנו רואים איך הגירעון גדל. האסון הכלכלי שעומד לפקוד אותנו הוא רק ההתחלה. הוא רק ההתחלה, חברים. בעוד שישה חודשים, אנחנו נמצאים בבור. וחבר'ה, שיהיה ברור: אם אין כלכלה, אין ביטחון. אני חוזרת על זה: אם אין כלכלה, אין ביטחון. אז הוא אומר לנו: תפנו נושאים פרטניים במכתב, ואנחנו נטפל. איזה פרטני? זו אוכלוסייה שלמה, זו מדינה שלמה. כמעט 10 מיליון איש במדינת ישראל נמצאים במצוקה.

אז מה התשובה האחרונה? הוא אומר לנו: אנחנו נמצאים במצב חירום; ההפגנות והשיח הזה – האויב מסתכל. ואני אומרת לך, מיקי: הוא צודק; האויב מסתכל. אתה יודע שמה שהיה בכנסת הקודמת, בממשלה – אם זה היה קורה תחת המשמרת שלנו, אתם הייתם שוחטים אותנו, מה זה שוחטים אותנו. אם במצב כזה היו כאן אנשים שהלכו ורקדו על הדם בפיגועי טרור ובאירועים ביטחוניים שהיו – מה הם היו עושים בתקופת מלחמה? הם היו שוחטים אותנו.

סליחה, שנייה. ואז הוא אומר ומלין על שאנחנו מעיזים לבקר? האויב מסתכל על ההתנהגות, ההתנהגות הכישלונית הזאת, הכנועה הזאת. אנחנו לא נוכחים בכלל. על זה הם מסתכלים; על החולשה הזו שאנחנו משדרים. מיקי, אתה בן אדם שאפשר לסמוך עליו. תנער אותם. תנער אותם. אנחנו צריכים את הביטחון. אנחנו צריכים את הכלכלה. וכרגע הכול נמצא בכישלון. תודה.