ממשלה עם שתי ידיים שמאליות: כישלון בביטחון וכישלון בכלכלה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כהרגלו של ראש האופוזיציה יאיר לפיד, הוא מגיע לכאן תמיד לאיזה speech של איזה שלוש, ארבע דקות ואפילו לא נשאר כדי שישיבו לו על דברי ההבל שהוא מדבר ומעלה.

קודם כול, בראש ובראשונה, אני רוצה לנחם את חברי ורעי חבר הכנסת עודד פורר על פטירתו בטרם עת של אחיו, שהיה חבר טוב שלי, יואב משה פורר, זיכרונו לברכה. יהי זכרו ברוך.

אני אמרתי את זה גם בשבוע שעבר. לטעמי, אנחנו נמצאים במלחמה לא פשוטה לעם ישראל. מאז קום המדינה ועד היום לא היה דבר כזה, ואין טעם לפרט את המשמעויות בכלל שעם ישראל עובר בימים אלה. כפי שאמרתי, אני מעולם לא זוכר מצב שאופוזיציה בשעת מלחמה עלתה לכאן ותקפה את הממשלה. זה פשוט מדהים. אני צובט את עצמי מחדש כל יום, להאמין שזה אמיתי. אני שומע את לפיד, באמת, אני אפילו לא יודע איך להגדיר את זה, מרעיל בארות מקצועי. בואו נתחיל. הוא מדבר על חוק הגיוס. דרך אגב, זה חוק הגיוס שהוא העלה אותו, הוא. אני לא מדבר על זה שקודם כול טול קורה מבין עיניך. אתה לא שירת בצה"ל באופן מעשי, איך אתה מדבר בכלל? הרי אם אני הייתי נמצא בעיתון במחנה, לא הייתי עולה לדבר – – –

אני אגיד לך מה הוא עשה. רק שנייה, לא להפריע לי.

אבל את כל פעם – את כל הזמן מפריעה – – –

את חושבת שאנחנו נמצאים פה בשוק.

דרך אגב, הוא היה צריך לשלם לצה"ל משכורת. הוא עבר קורס עיתונאות על חשבון צה"ל.

תפסיקי להפריע כל הזמן.

נו, תפריעי.

אוקיי. אפשר להמשיך?

לכן אני אומר, הדבר היחיד שהוא חתם בבקו"ם – על איזה עט של 4 שקלים וכמה דפים. הוא בא, מטיף מוסר – – –

סיימון, עכשיו העלינו אותך בעוד שני מקומות כרגע – – –

אתה רשום, עלית ממקום 20 עכשיו ל-18, בעזרת השם.

הבן אדם מטיף על גיוס. אז קודם כול אני אומר, אתה אל תדבר. אני אסביר. בגלל שלטעמי גם הוא לא שירת באופן מעשי בצה"ל – – –

שנייה. ובוודאי ובוודאי – אני רוצה לספר לך, חבר הכנסת מאיר, בזמנו מי ששירת שירות כזה אצלנו בשכונה בכלל לא היה נכנס, הוא היה מתבייש.

היה מתבייש. אתה יודע את זה. הוא עולה לפה ומטיף לעם ישראל. אז קודם כול, אני אומר, אחי, אל תדבר. תן לאנשים אחרים ששירתו את המדינה קצת יותר ממך, מאשר לכתוב, שלא באו ב-10:00 והלכו ב-11:00 פעמיים בשבוע כמעט. ואחרי זה תדבר.

עכשיו אנחנו מדברים על חוק הגיוס. אני רוצה להזכיר לכם, אתם הייתם לפני שנה פלוס פה, ישבתם פה בספסלים.

אתם הבאתם את חוק הגיוס הזה – – –

די להפריע, נו. את לא יכולה בלי להפריע.

אדוני היושב-ראש, אני יכול לדבר?

לכן אני אומר, זה חוק שאתם עשיתם אותו, הבאתם אותו, התפארתם בו. דרך אגב, גם לא העברתם אותו.

לא העברתם אותו. היה לכם מספיק זמן כדי להעביר את החוק. אתם זוכרים שגנץ בא בכלל לחרדים ואמר להם, חבר'ה, אני חותם כאן, תמלאו מה אתם רוצים. אז אני מבין, אז זה לא היה ישראל לפני הכול. והכי חמור, דרך אגב, אתם מתפארים בממשלה שלכם – אתם הקמתם ממשלה עם מפלגת רע"מ, שלא מזמן קראתי שבזמנו אמרנו שהם מסייעים לארגונים בעזה שקשורים לחמאס, ולא מזמן זה גם התברר, ואתם הכחשתם.

אני אומר, תצרח עוד כמה פעמים ככה כשאני ממשיך לדבר.

ולכן זה חוק שגם לא העברתם אותו. דרך אגב, אתם באתם עם רע"מ. מפריע לכם מאוד –הרי בלי רע"מ לא הייתה לכם ממשלה. מעניין, הרי ברור לחלוטין שהחמאס עשה את החשבון שלו. הוא גם ראה. אני מניח שחלק מהשיקולים שהוא לקח הם גם כל הפרות הסדר שהיו במדינת ישראל בשנה האחרונה, לפחות מהמודיעין שאני קורא ולפחות מהכתבות בתקשורת שאני קורא.

תארו לכם שהייתם בממשלה שלכם עדיין – איך אומר לפיד? אצלי זה לא היה קורה. שאלתי את עצמי, לא הבנתי, מה היית עושה שזה לא היה קורה אצלך? מה, אתה רמבו גדול? בוא תספר לנו. לכן, זה בן אדם של סיסמאות. באמת, אני כל פעם משתומם לאיזו רמה הבן אדם הזה יורד. כפי שאמרתי, אנחנו נמצאים במלחמה בין החמורות שהיו במדינת ישראל. אז הוא אומר לנו עכשיו, כשהשבוע עם ישראל איבד 16 מלוחמיו, לכן הוא, דרך אגב, רוצה עכשיו – בעצם, כל הפתרונות שלו היום הם להחליף את הממשלה. זה מה שהוא חושב, זה הפתרון, מציע בחירות ועכשיו. הוא אומר שהחיזבאללה חוגג על חשבוננו, לכן הפתרונות זה עכשיו. אני מבין שהוא נתן להם את הזיכיון על הגז, דבר שאז גם לא היה חוקי ובוודאי – – –

דקה. ההסדר שהיה עם לבנון – מאיר, הרי הייתה מחלוקת – – –

בסדר גמור.

תודה רבה.

הוא אומר, הרי אתם עשיתם הסכם עם לבנון בלי אישור של הכנסת, בלי כלום. למה? אמרתם שהחיזבאללה לא יירה וככה אנחנו נרגיע אותו. יהיה לו, מה שנקרא, אינסנטיב כלכלי לא לתקוף את ישראל. הרי אין שגיאה שלא עשית.

אנחנו נקלענו למלחמה שאנחנו עכשיו מנהלים כבר עוד מעט תשעה חודשים – מלחמת קיום. אז הוא מתלונן למה הצפון בוער – בגלל שזאת מלחמה מורכבת. הוא יודע, גם גדעון סער שישב איתנו בקבינט יודע ומכיר את כל מגוון השיקולים. מכיר את מה שקורה, מכיר מה יש, מכיר מה יכולים, ומכיר גם מה סדר הפעולות שבעצם הצבא צריך ורוצה, או לפחות אם אנחנו רוצים לקדם את זה – איך אנחנו מקדמים את זה ביחד עם צה"ל.

עכשיו, אדוני חבר הכנסת גדעון סער, אתה דיברת על מטולה. דרך אגב, יש צדק בדבריך במובן מסוים, אבל צה"ל נמצא במטולה. אני אספר לך, היו שרים שעלו למטולה, נפגשו עם התושבים וגם עם החיילים.

רק שנייה, אני אסביר, אספר לך. הרי עזוב אותם, איתם זה עולם של שקרים.

אני אגיד לך. בכלל, כשדיברו עם החיילים, אני אומר לך, בצדק מסוים – מערכת הביטחון, צה"ל אמר, חבר'ה, לא מדברים עם חיילים ולא עולים לשם בלי תיאום איתנו – צודקים. הממשלה קיבלה החלטה להקים שם מינהלת וגם תקצבו את זה, והייתה ישיבת ממשלה עם כל ראשי הרשויות. עכשיו אתה שואל אותי אם אנחנו צריכים – – –

רק שנייה, דקה. לכן אני אומר שאנחנו עכשיו עושים עבודת מטה עמוקה כדי להקים בדיוק מינהלת תקומה לצפון עם תקציבים שראויים לצפון בדיוק כמו לדרום.

אנחנו עכשיו נמצאים במלחמה. ודאי אתה מבין לבד שאין טעם עכשיו לשפץ את הבתים, בגלל שמחר בבוקר יש עוד מטרות לחיזבאללה, אתה יודע.

בוודאי. לכן אני אומר שמי שמנהל שם את האירוע באמת זה הצבא וכוחות הביטחון, כולל כיבוי אש, דרך אגב. מי בעצם אתה חושב שכיבה שם את השרפות? כיבוי אש. הם גיבורים.

דרך אגב, אני מספר לך שאתמול הרמטכ"ל נתן דיווח ואמר שיש להם תיאום פשוט יוצא מן הכלל בין כיבוי האש לבין צה"ל.

עזוב, אני לא מתווכח עם האירוע הפרטי שראית.

חבר הכנסת סער, אני לא בא לדבר איתך כרגע על המקרה הפרטי שקרה. יכול להיות, אתה יודע שכשעובדים, לפעמים יש תקלות.

אבל אני רוצה לומר כזה דבר: אתמול הרמטכ"ל – אני אספר לך על הרמטכ"ל, הוא לא חלק מהממשלה, רמטכ"ל של מדינת ישראל – שיבח והוקיר את לוחמי האש על שיתוף הפעולה המלא שלהם עם צה"ל והמשטרה. אז אם צריך לתקן משהו, בוודאי שאנחנו נשמח, אין לנו מחלוקת על זה בכלל. אבל אני אומר לך שנעשים שם מאמצים מרובים. כל האנשים האלה, כל המערכות האלה, הם בסוף מערכות של מדינה שעובדות על אוטומט. בגלל שאנחנו נמצאים בלחימה, הצבא כרגע קובע גם את הכללים באזור הזה, וכך צריך להיות. לא איש הישר בעיניו יעשה; לא כל מי שעכשיו רוצה לנסוע, לעלות לגבול לבנון, להתייצב שם, להסתכל ולצפות – צריך להיות שם. זאת סכנת חיים לכל מי שלא צריך להיות שם.

דרך אגב, מדינת ישראל פינתה שם – – –

לכן אני אומר, אני אבדוק את מה שאתה אומר. אני אומר לך, מהדיווחים שאנחנו מקבלים אנחנו לא שומעים את זה. אני אבדוק את מה שאתה אומר, ואם צריך לתקן את זה, בוודאי שנתקן את זה. זאת לא שאלה בכלל, זאת לא שאלה של ממשלה כזאת או אחרת.

לכן אני אומר, תראו, אתה היית איתנו, אתה מכיר את כל השיקולים, אתה מכיר גם את הנתונים פחות או יותר. אתה מכיר את אופי המלחמה. היו גם בינינו, בכלל בתוך הקבינט, דעות כאלה ואחרות לגבי כל נושא. לפעמים הסכמנו כולנו, לפעמים הייתה מחלוקת, אבל בסופו של דבר האירוע הזה התנהל כמו שמתנהלת מלחמה, עם קבלת החלטות של קבינט מצומצם, ועד היום זה כך. מלחמה לא פשוטה, אכזרית, ממושכת, שמעולם עם ישראל – בוודאי שתהיה איזו הקרנה לכלכלה, מה השאלה?

חברת הכנסת מסיעתך שאלה מאיפה הכסף.

שאלה טובה. יכול להיות, לא מכיר. אני בוודאי בעמדה שכל מה שלא יורה, לא צריך – בוודאי לא בשעה הזאת. אין מחלוקת, אני לא מכיר את הסוגיה. לכן אני אומר, גם אתה היית שר בממשלות ישראל בעבר, היית ראש קואליציה; אתה מכיר לפעמים את הצרכים הפנימיים. אבל אני מסכים איתך שעכשיו אנחנו צריכים להיות יותר מפוקסים כדי להביא את המשאבים שישנם ואינם למערכת הביטחון ובוודאי לאזרחים בצפון הארץ ובדרומה. אין שאלה כזאת, ואני מעריך שלשם אנחנו נלך. אני בטוח ששנת 2025 תהיה שנה לא פשוטה בגלל שנצטרך להביא את המקורות. עד היום המלחמה הזאת כבר עלתה מאות מיליארדי שקלים, וצריך להביא אותם. זה משהו לא מתוכנן. בוודאי, זה דבר שנכפה עלינו, וככה עם ישראל נוהג בשעות צרה. כרגע אנחנו צריכים להדוף את האויבים שלנו. אנחנו צריכים לחסל את כל מבקשי רעתנו, אחרת לא נחיה פה. כידוע לך, אתה מכיר את הכלל: החיים יותר חשובים מאיכות החיים. לכן ככה אני רואה את זה.

עכשיו אני באמת מתפלא עליך קצת, בגלל שמלפיד אין לי ציפיות, באמת באמת. אין לי לא הערכה ולא ציפיות. אני מכיר אותו, אני שומע עליו. דרך אגב, אפילו תסתכלו בטלוויזיה על לפיד והיפוכו – כל יום הוא אומר משהו אחר. אני לא הייתי יוצא מהבית מהבושה. ממך אני אוחז יותר.

טוב, אני אסביר. לכן אתה – – –

הסברתי.

אז אמרתי: כשיש טענה – אני מצפה ממך גם מהיום שאתה החלטת, ואני אישית הצטערתי על כך שיצאת, אבל אני אומר: כשיש לך טענה עניינית וטובה – אהלן וסהלן, תגיד לנו אותה. תגיד את זה לראש הממשלה, תגיד את זה לשרים, בגלל שזו באמת לא שאלה של פוליטיקה. אם יש עכשיו אזרח בצפון שלא מקבל שירות והוא נמצא במצוקה ומישהו לא יודע על זה – בוודאי, זאת לא שאלה בכלל.

לכן, רבותיי, אני מצפה שהאופוזיציה לא תגיש הצעות אי-אמון אלא תסייע לממשלה – – –

אבל אני מסביר – הרי אתה יודע שחברך הטוב חיים כץ עבד לילות כימים. הייתה שם אופרציה לא פשוטה, לפנות 70,000 איש. תחשוב איזו מדינה עושה את זה בעולם, איך היא יכולה, לוגיסטית? ובאמת, נעשים שם מאמצים מרובים. הרי ברור לך לחלוטין שכל אחד משרי הממשלה, ליבו שם, והוא רוצה לעזור. עכשיו, כל אחד מנסה לעזור במקסימום שהוא יכול, אבל לפעמים הוא לא יודע שזה קיים. לפעמים האינפורמציה לא מגיעה אליו, ולכן אני אומר, אנחנו באותה סירה פה, אין שאלה, אין מחלוקת. לכן באמת אני אומר: אם יהיו לך הצעות – גם בסיור, דרך אגב, אני מצפה מאיש כמוך שיוצא לסיור – אתה יודע מה? תוציא דוח לממשלה, תכתוב: חבר'ה, הייתי שם, אני פגשתי אנשים.

לא, תוציא מכתב. בוודאי אני כחבר כנסת נוסע בשעת מלחמה, רואה משהו לא בסדר – ואני באופוזיציה – אני כותב לשר, כותב לממשלה, מיידע אותם.

אני מניח שמדינת ישראל חשובה מעל הכול אצלך. לכן אני אומר, אם זה היה קטע אידיאולוגי – אני לא מדבר כרגע על חוק כזה או אחר שאתה יכול להיות צודק בו, אין בעיה. כשיש משהו שהיית חשוף אליו – מסכנה באיזה כביש ועד איזה מקום שראית, איזה יישוב שאין לו מים ואף אחד לא יודע זאת – אני מצפה מאזרח רגיל, בוודאי חבר כנסת, שיבוא ויעלה את זה בפני האנשים שאמונים על העניין. לא מטפלים? תעלה לכאן, תגיד: חבר'ה, בשבוע שעבר שלחתי מכתב, ביקרתי. הרי אתה לא מבקר סתם, אתה מבקר כדי לשמוע מה המצב ולנסות לעזור לאנשים. לא לעלות לכאן ולהגיד: חבר'ה, אני ראיתי ככה וככה, והממשלה לא מתפקדת. אני חושב שזה בא ממקום טוב, שאתה הולך גם לחבק אותם. אנחנו רוצים לגלות סולידריות אחד לשני ובוודאי להעביר את הבעיות כדי שייפתרו, לא שיישארו.

לכן אני מבקש לדחות את הצעות האי-אמון. אני גם מציע לכם לא להגיש אותן יותר בשעות האלה – זה לא יפה, לא נחמד, ואני חושב שעם ישראל לא מקבל את זה יפה. תעשו את החשבון שלכם, תקשיבו לי.

אתה יודע, אני אגיד לך משהו: האויב באמת לא מאפשר לנו בשעה הזאת את הלוקסוס לעלות ולהתווכח כאן על דברים לא רלוונטיים, שוליים. הרי ברור לך לחלוטין – אתה יודע באיזו מלחמה מישהו מציע ללכת לבחירות? הרי גם אם היינו יושבים פה – אני לפחות, אני באמת שלי בחיים לא הייתי מעלה את זה על השפתיים בגלל שאני יודע שכל יום נהרגים חיילים, כל יום נפצעים, יש לנו חטופים, יש לנו מצב כלכלי לא פשוט.

אז למה אני מצפה עכשיו? מה, זו שאלה של ממשלה כזאת או אחרת? אני מצפה לגבות את הממשלה בכל דבר. אני חושב שזה מקרין ישירות לחיילים בשטח, ואני חושב שזה רק עוזר לעם ישראל. לכן אני מפריד: כשיש מצב חירום, אני מתנהל אל"ף; כשיש מצב רגיל – משהו אחר. לכן אני מציע לכם לשקול את מה שאמרתי. תודה רבה.