קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תחת הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים כולם הופכים להיות מושחתים ומפקירים. השר העבריין בן גביר הודיע שמי שתהיה נגדו כתבה בעיתון על אלימות משטרתית – יקודם, ומי שלא ינהג ביד קשה למתנגדי שלטון – יידחק עד יורחק. כי הוא רוצה משטרה פוליטית, בצלמו ובדמותו של עבריין סדרתי. זה כמובן אותו שר שאחרי שגרם לנהג שלו להיכנס לצומת באדום, האשים את הנהג שבו הוא פגע, שנסע באור ירוק לחלוטין; שר עבריין, שתועד לא פעם נוסע ברכב בלי חגורת בטיחות, ויש לו לא פחות מ-78 הרשעות תעבורה. 78.
השרה מירי רגב ניהלה טבלת רמזורים על פי קרבה פוליטית לחלוקת פרויקטים מכספי ציבור. מי שאינם מועילים לה פוליטית לא יזכו לפגישה כלל וכלל. הכבישים האדומים והמדממים, שבהם יש קטל אין-סופי – יחכו. לשרה יש מקורבים והם לפני קדושת החיים.
שר האוצר סמוטריץ' הודיע שאינו מתכוון לטפל ביוקר המחיה עד סיום הפעולה הצבאית ברפיח. אז מה אם הפכנו למדינה הכי יקרה ב-OECD כשהוא מימש את תפקידו בהטמעת הכספים הקואליציוניים למקורבים שלו? שהכלכלה תמות, העיקר שלחברים שלו יהיו תקציבים מפליגים בזמן שהיתר קורסים.
שר השיכון אינו יודע שמטולה הופגזה כמעט כולה ופונתה, החליט לתעדף את כלל הפרויקטים שתחת משרדו רק לחברה החרדית, ולסבסד 45% מהדירות לאוכלוסייה שהוא מזוהה איתה. את חוק רן כהן לזכויות הרכישה של הדיור הציבורי הוא ביטל. שיחכו העניים. ומשבר הדיור? למה? למי רע פה?
שר החינוך קיצץ 200 מיליון ש"ח מתקציב הגיל הרך אבל עוצם עיניים מול הקומבינות של רשתות החינוך העצמאי החרדיות, שמנסות לחמוק מהעלמת מיסים בימים אלו. ומה זה לחמוק? לבקש מהציבור לממן את ההעלמה הזו.
השרה לשוויון חברתי הבינה שהקואליציה הזאת פחות בעניין של יוצאים בשאלה. אז היא קיצצה את כל הסעיף התקציבי בנושא. אותם צעירים יוצאי החברה החרדית, שיישארו פגיעים וחשופים לניצול ולסכנה, הם לא מעניינים אותה.
וכמובן, אי-אפשר לשכוח, יו"ר הכנסת, את השר לשיתוף פעולה אזורי, שהוא גם שר נוסף במשרד המשפטים, וגם כמובן השר המקשר בין הכנסת לממשלה, שמנצל את כל התפקידים החשובים כל כך האלו לטובת מפעל ג'ובים אגרסיבי לחברי מרכז ולמקורבים בדירקטוריונים הכי חשובים של מדינת ישראל.
אבל זה כלום לעומת הפרת האמונים של ממשלה שלמה; ממשלה שלמה שהחליטה שבזמן מלחמה, ולמרות שצורכי מערכת הביטחון השתנו ללא הכר, שזו העת לייצר חוק השתמטות גורף, כדי לרצות את השותפים שלהם. והחיילים? והמילואימניקים? הם יקבלו חוק נפרד, שיאריך להם את הוראת השירות, ויוסיף נטל על כתפיהם, שכבר לקחו על עצמן יותר מדי.
ומה עם ההשלכות על החברה הישראלית? מה עם הפגיעה העתידית בשדרה הפיקודית בצה"ל? איך זה ישפיע על מערך בריאות הנפש, על העצמאים ועל העסקים הקטנים, על נשות חיילי המילואים ועל מקום עבודתן? אה, זה קל. הם פשוט לא בדקו. לא חקרו ולא בדקו את זה. אם לא חוקרים ובודקים, אין בעיה. מה, לא ככה? כל הממשלה הזאת צריכה לעלות למשפט על הפקרה מכוונת של האומה ואזרחיה. ישראל חייבת תקווה, חייבת תקומה ומזור. הם חייבים ללכת, ואנחנו חייבים לשקם ולרפא. תודה רבה.
458 מילים של נעמה לזימי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.