קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, נראה לי שהנימוק הכי טוב שאני יכול לתת הוא להקריא משהו ששלחה לי – נקרא לה ק', וביקשה ממני להקריא את זה פה:
לפני עשרה ימים עברתי הפלה, היריון שהסתיים מעצמו – לבד, כמו הרבה מאוד מהחוויות שלי בשמונת החודשים האחרונים. ככה זה לבנות הזוג, ככה זה במשפחה מגויסת. האיש שלי יצא בבוקר 7 באוקטובר, והיה מגויס מאז עם הפסקה של שלושה שבועות באמצע. והחיים במדינת ישראל ממשיכים, ואני משתדלת לזכור שצריך היום חולצה לבנה, בשישי להגיע לעודד בטורניר הטניס של הבן, להכין את ארוחת הבוקר שאוהבים לבית ספר, לקחת לחברים ולחוגים, לחבק לפני השינה, להחליף את כל המצעים בלילה כשבורח הפיפי. יש כאן רק מבוגרת אחראית אחת לכול. יש כאן גם שלושה יצורים מופלאים שצריכים, ויש אישה אחת שהיא גם דוקטורנטית, גם פעילה חברתית, גם אימא וגם בת זוג שקשה לה, כבר קשה לה מדי. ואני רואה את ההתארגנות האזרחית לקראת הדיון בבג"ץ ואת הסרטונים ואת ההצהרה של הסנאט של בר-אילן, וכמה מדברים על פגיעה במילואימניקים והמילואימניקיות, ואני שמחה שהאקדמיה תופסת צד מוסרי ומביעה עמדה, וגם צובט לי בלב.
שמונת החודשים האחרונים היו מאתגרים מאוד בעולמי הצר, שלא לדבר על המדינה. וכל כך הרבה פעמים נשארתי שקופה, מהסיוע באוניברסיטה ועד הזמנים של ימי ההורים. והשורה התחתונה היא שהנטל הוא לא רק השירות ולא רק על מי שמשרת. הנטל הוא על התא המשפחתי על הרכביו. אנו נאבקים למען השוויון והשותפות, וזה חייב להיאמר ביחד. יש לך במה ציבורית רחבה, ואני מבקשת את השותפות שלך, שתדבר גם בשבילי ובשבילנו, בעיקר הנשים שבעורף. שתזכור אותי וקצת ממה ששיתפתי כאן בפעם הבאה כשאתה נואם על דוכן הכנסת, משתתף בוועדה, מתראיין בתקשורת. אני אשמח מאוד שהדברים האלו יושמעו בכנסת. אנחנו חייבים תיקון, אנחנו חייבים ישראל טובה יותר.
ואני אומר לכולנו פה, אחרי ההצבעה בשבוע שעבר על החוק הבאמת-באמת מאוד קשה הזה, מאוד לא צודק הזה, חוק שעלול להביא לפטור מוחלט של אחינו החרדים מהמצווה של שירות בצה"ל, אני קורא לכולם, בפעם הבאה שממשיכים לקדם את החוק הזה, לחשוב על מה שק' כתבה לי והקראתי כאן עכשיו. תודה.
330 מילים של מתן כהנא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.