קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול האופוזיציה מצטרפת לברכות למזכיר הכנסת על הולדת בנו.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שרים, חברי כנסת, אני רוצה שתסתכלו על השבוע האחרון בחיינו, רק על השבוע האחרון – מיום שני שעבר עד היום, שני לשני. בשבוע האחרון הממשלה הביאה את חוק ההשתמטות והסרבנות. בוגדים בלוחמים שלנו, בוגדים במילואימניקים, בוגדים במשלמי המיסים, הכול בשביל להחזיק עוד קצת את הממשלה, להישאר עוד קצת בשלטון. בשבוע האחרון הם הביאו את הארכת המילואים. זה לא הכרחי, זה לא בגלל המלחמה, זה בגלל שהם מסרבים לגייס חרדים. אם לפני שלושה חודשים היו מתחילים לגייס את הצעירים החרדים, לא היה צריך היום להאריך את המילואים. בשבוע האחרון גולדקנופ העביר 1.2 מיליארד שקל לדיור מוזל לחרדים, פרס על זה שהם לא מתגייסים, פרס על זה שהם לא עובדים. בשבוע האחרון נפתחה חקירה נגד מירי רגב, מפני שלא הייתה להם ברירה, זה כבר היה בטלוויזיה. מפני שהם הפכו את השלטון לביצה של שחיתות, והם גונבים את המדינה הזו. בשבוע האחרון, מיום שני שעבר עד היום, נהרגו 16 חיילים במלחמה לא מנוהלת. 16 חיילים שילמו בחייהם במלחמה שאף אחד לא מבין לאן היא הולכת.
עוד שבוע עבר בלי עסקת חטופים. אנחנו לא יודעים מי מהחטופים מת השבוע, אבל הם מתו השבוע, כמו בכל שבוע.
בשבוע האחרון הצפון נשרף. חבל ארץ שלם שהיה חבל הארץ הפורח והיפה ביותר עולה בלהבות. יישובים נטושים, ערים נטושות, חיזבאללה חוגג על חשבוננו, איראן מדברת בגלוי על השמדת ישראל.
שבוע אחד. זה מה שקרה בשבוע אחד בחייה של מדינה שיש לה ממשלה שיצאה מדעתה, עם ראש ממשלה חייכן. מחייך בזמן שהוא איבד את הדרום, בזמן שהוא איבד את הצפון, בזמן שהוא איבד את העולם, ובזמן שהוא איבד את שיקול דעתו.
יש באסון המתגלגל הזה גם דבר אחד חיובי. אם אנחנו יודעים מה הבעיה, אנחנו גם יודעים מה הפתרון. אם אנחנו יודעים שהבעיה היא הממשלה, אז הפתרון הוא להחליף אותה וללכת לבחירות. בחירות עכשיו. אם אנחנו יודעים שהבעיה היא ראש הממשלה, אז אנחנו יודעים גם מה הפתרון. הפתרון הוא להחליף אותו, להעיף אותו, לזרוק אותו מחיינו אחת ולתמיד. תפסיק לחייך. לך.
קרה גם משהו טוב בשבוע האחרון, גנץ עזב את הממשלה. כולנו פה יחד, כל האופוזיציה. אנחנו מאוחדים, אנחנו מדברים, אנחנו מחלקים משימות, אנחנו עובדים יחד להפיל את ממשלת החורבן. אם הבעיה היא הממשלה, הפתרון הוא ישראלים שלא מוכנים לוותר על התקווה. הפתרון הוא אנשים שמכירים את ההיסטוריה ויודעים – אף שלטון אפל ומושחת בעולם לא החזיק מעמד כשאזרחים נחושים באמת החליטו שהם לא מוותרים והם ילכו עד הסוף. אף שלטון לא החזיק מעמד כשקבוצה של אנשים יצאה מהבית וכל אחד אמר לעצמו: אני לא אעצור עד שיבוא שינוי. ועוד אנשים באו, ועוד אנשים באו, וגם הם אמרו: אנחנו לא נעצור עד שיבוא שינוי, אנחנו לא נעצור עד שנפיל אותם.
כבר עשינו את זה פעם אחת. כבר הפלנו את הממשלה שלהם והקמנו את ממשלת השינוי. גם אז אף אחד לא האמין וכל הפרשנים הסבירו שזה לא יקרה, עד שזה קרה. זה גם מה שיקרה הפעם. אתם יודעים מי הראשונים שמבינים את זה? הם. הם כבר מרגישים שזה בדרך. נכון שמעולם לא היה קשה פה יותר, אבל זה לא מפני שאנחנו נואשים, זה מפני שהם נואשים. הם מרגישים שהקואליציה הזו מתפרקת להם בין הידיים. גם אם זה ייקח קצת זמן, הם יודעים שזה לא יחזיק מעמד. נתניהו יודע שהוא גמר. הדבר היחיד שנזכור ממנו זה 7 באוקטובר. לא יהיו אנדרטאות לזכרו, יהיו רק מצבות של חיילים ואזרחים. הדבר היחיד שיִלְמְדו עליו זה איך העפנו אותו מחיינו והלכנו לבנות מחדש מדינה.
משלמי המיסים, אל ייאוש. משרתי המילואים, אל ייאוש. מעמד הביניים הישראלי, אל ייאוש. זה קשה אבל זה אפשרי. זה קשה אבל זה כבר התחיל. זה קורה. הם ילכו הביתה, ותהיה לנו ממשלה ליברלית ונורמלית, יעילה ומתפקדת. ממשלת התקומה בדרך. תודה רבה.
599 מילים של יאיר לפיד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.