קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כבוד הכנסת, חברי הכנסת, אני אמשיך את דברי חברי חבר הכנסת אבי מעוז. גם אני צפיתי אמש בסרטונים. אלה בעצם סרטונים שנלקחו – עדות אמת מפי ועל ידי המחבלים שצילמו, מצלמות אבטחה. ואני רוצה בבקשה לומר מה חשתי. הסרטונים האלה מתארים את המעשים הזוועתיים ביותר האפשריים, גיהינום על פני האדמה. כמדומני, מעולם לא היו מעשים נפשעים ומתועבים כל כך כלפי בני אנוש בכל העולם, בכל ההיסטוריה האנושית. ממשלת ישראל חייבת להפיץ את הסרטים האלה, את הקטסטרופה, ברשתות החברתיות כדי שכל העולם ידע ממקור ראשון מה החמאס עולל לנו. והכי חשוב, שהעולם ידע למה זכותנו להשמיד את הרוע הזה ואת שליחי המוות של השטן, ושבחיים לא יבקשו מאיתנו מחוות הומניטריות או הפסקות אש, ושבחיים כלי תקשורת בעולם לא ידברו איתנו על תגובה מידתית. האנושיות לא קיימת עבור החמאס-הדאעש- הנאציזם בעזה, או בכל מקום אחר.
כבוד היושב-ראש, לא היה פשוט לראות, אבל אני רוצה לסיים בנימה קצת יותר אופטימית. לצערי אמש ראינו מתים, הרבה מתים, הרבה סרטים קשים. אבל היום הנכד שלי אייל, שניצל מהתופת בכפר עזה, חוגג 12. בבוקר, כשרציתי לברך אותו, היה ברור לי שהוא חוגג חיים, כי אני חושבת, מרחק של חצי שעה – וכנראה לא היה לי מה לחגוג היום. ולכן כתבתי לו: אייל, נכדי היקר, ברכות ליום הולדתך ה-12. יום הולדתך מקבל משמעות גדולה יותר השנה. ניצלת מהתופת, ואתה חוגג את החיים. ברשותכם, אני רוצה לסיים בברכה עבורו ועבור כל חיילינו, החטופים שלנו, וכולנו, כל עם ישראל: "יברכך ה' וישמְרֶךָ, יאר ה' פניו אליך וִיחֻנֶּךָּ. ישא ה' פניו אליך וְיָשֵׂם לך שלום". אמן. תודה.
249 מילים של דבי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.