קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני מוכרח לומר שיש בי נימה של התרגשות לראות כאן את שני הדגלים הגדולים בשני צידי המליאה. באמת, תודה גדולה ליושב-ראש הכנסת ולכל מי שעמלו עם "יחד ננצח" הזה. באמת, אני עומד כאן פעם ראשונה על הבמה המכובדת בבית הגדול והחשוב הזה מאז התחילה המלחמה. אנחנו היום, בעזרת השם, כולנו יחד – קואליציה, אופוזיציה, ימין, שמאל – משלבים ידיים ומבצרים את קו ההגנה, את קו הביצורים השני של אזרחי מדינת ישראל ושל מדינת ישראל.
אמרתי לא פעם בתקופה האחרונה, קו הביצורים הראשון קרס – החיים, הביטחון. לא היינו שם כמדינה להציל, למנוע, לשמור, להגן. נצטרך עוד לעבוד מאוד קשה כדי לבנות גם את קו הביצורים הזה. לוחמינו ומפקדינו עושים את זה עכשיו בחירוף נפש, במקצועיות, בנחישות, עם אומץ לב ורוח לחימה, פשוט אין לתאר. בעזרת השם אלוקי מערכות ישראל, הם יביאו את הניצחון, יחזירו את הכבוד הלאומי והגאווה הלאומית, ימגרו את האויב וישמידו את הרוע, והקו הזה ייבנה.
בחודש האחרון אנחנו מבצרים יחד, כולנו, בשילוב ידיים, את קו ההגנה השני ואת התחושה של אזרחי מדינת ישראל שיש מדינה שעומדת מאחוריהם. זה נכון ביחס לניצולים ולמפונים, זה נכון ביחס לתושבי קו העימות בצפון ובדרום, זה נכון ביחס לשלטון המקומי ולרשויות המקומיות ולארגוני החברה האזרחית, שבאמת כולם הפשילו שרוולים, לקחו אחריות, לא עשו חשבון. זה לקח קצת זמן, ואני חושב שבאמת, ברוך השם, המערכות עובדות ונותנות מענה, עם המורכבות ועם הקושי של מדינה, אבל זה קורה. אנחנו נותנים גב מלא למילואימניקים שלנו החלוצים, הגיבורים, שעזבו את המשפחה ואת הילדים ורצו לחזית בלי לשאול שאלות.
ועכשיו אנחנו מקימים את קו הביצורים לעסקים, למשק, לכלכלה. אנחנו עושים את זה מהר ביחס למלחמות או אירועים ביטחוניים קודמים. אנחנו עושים את זה בהסכמות מלאות עם המעסיקים ועם הארגונים היציגים של המשק ועם ההסתדרות. קואליציה ואופוזיציה בוועדת כספים ישבנו ודנו והגענו להסכמות מראש, ואנחנו עושים את זה ביחד. אנחנו נותנים מענה לעסקים הזעירים והקטנים והבינוניים והגדולים. ויש חלקים של המענה הזה שכבר קרו: דחיית התשלומים – הדבר הזה, זה עשרות מיליארדים של תזרים, שעוזרים; הקדמת התשלומים של המדינה לכל בעלי העסקים.
אבל בונים עכשיו תוכנית גדולה, וחבריי, אנחנו מעריכים אותה ב-7–8 מיליארד שקל בחודש. וזה נכון. זה נכון. זה הרגע שבו אנחנו כמדינה – הרי זה גם לא כסף שלנו, זה כסף של האזרחים, והוא משרת אותם – ביד רחבה. זה נכון ביחס להוצאות הקבועות, זה נכון ביחס לשכר העבודה, זה נכון ביחס לחל"ת עם כל התנאים שאנחנו מבטלים עכשיו, זה נכון ביחס להלוואות בערבות מדינה לעסקים ענקיים. אנחנו נשמור על הרציפות התפקודית.
אני רוצה לומר פה גם את מה שכבר אמרנו לא פעם ולא פעמיים. אמרתי קודם, לוחמינו, בעזרת השם, ינצחו במערכה. אנחנו צריכים לנצח בעורף, וזה חלק מהניצחון. הטרור רוצה להחליש, רוצה לפרק, לכרסם, להפחיד. והעורף החזק, עם החוסן הלאומי – אגב, כמה שרק אפשר לנסות לחזור ולקיים שגרה, שוב, בכפוף להנחיות פיקוד העורף, בזהירות. איפה שאי-אפשר – אי-אפשר, אבל ברוב מדינת ישראל אפשר. אפשר ללכת לעבודה, לפתוח את מערכות החינוך, לקנות. זה חלק מהניצחון. חלק מתמונת הניצחון הוא שהחברה חזקה והעורף חזק, והוא משתדל לחזור לשגרה כמה שיותר מהר. זה נכון לבריאות שלנו, למשפחות שלנו, לילדים שלנו. זה נכון לכלכלה שלנו. באמת, אני רוצה להגיד לכם תודה. זה מרגש – ואנחנו יודעים איפה היינו רק לפני כמה שבועות – האחדות והלכידות והכניסה יחד מתחת לאלונקה והיכולת בשנייה לזרוק את הכול, את כל מה שלא חשוב, ולהתעסק יחד בדברים החשובים.
עכשיו, יכול להיות שהמתווה הזה הוא לא מאה אחוז מושלם. אנחנו הרי אמרנו, יש אי-ודאות, והמערכה תתפתח, ונראה לאן ולדייק ולשפר. אנחנו עובדים עכשיו על מתווה לתרבות ולספורט ועל מתווה למעונות ועל מתווה ספציפי לכל מיני מגזרים. יש לנו סוגיה עכשיו של חברות התעופה. אנחנו יושבים עכשיו בצורה מאוד אינטנסיבית בצוותי עבודה עם המשרדים הרלוונטיים. יכול להיות שחלק מהדברים יצטרכו גם לבוא לפה לכנסת.
אגב, משרתי המילואים, אתם יודעים שהקדמנו להם את התשלומים באופן מיידי, לא מחכים לסוף התשלום. ביטלנו להם את זקיפת שווי שימוש לרכב. זה סתם, למשל, שווה בין 1,500 ל-4,000 שקל לכל אחד בנטו, לשכירים. גם העצמאים, הם מקבלים הרי 125% מהממוצע שלהם בלי להגיש בקשה, בלי להגיש ניירת. את הכול אנחנו דוחפים להם כאן ועכשיו. קיבלנו החלטה – זה, אגב, יגיע לכאן לכנסת, ואני בטוח שגם פה נשלב ידיים – להגדיל את תשלום המינימום מ-225 שקלים ל-300 שקלים ליום, ששנים כבר צועקים עליו. 10,000 שקל בערך בחודש – מינימום למי שמתייצב ומשרת במילואים. אנחנו מקדמים עכשיו מענקים של 1,100 שקל לכל מילואימניק, ועוד 2,000 שקל לכל מילואימניק שיש לו אישה וילדים בבית, שהם לא ידאגו לפרנסה ולצרכים הכלכליים עכשיו. הם יוכלו להתרכז אך ורק במלחמה.
אז שוב, חברים, אני אומר תודה ענקית, תודה ענקית. ואני באמת אומר לאזרחי ישראל: יש מדינה. אנחנו מחויבים, כולנו, לשקם את האמון ואת תחושת הביטחון. ושוב, על זה כולנו עובדים מאוד קשה, ובראש ובראשונה לוחמינו ומפקדינו ואנשי מערכת הביטחון הגיבורים.
אבל הינה, תראו עכשיו, אזרחי ישראל, את הכנסת מתאחדת – קואליציה, אופוזיציה, כולם, כולם, כולם – לבצר, לבצר את חומת ההגנה הזו של מדינת ישראל לאזרחיה, אלה שבחזית, אלה שבעורף, משרתי המילואים, המפונים הגיבורים, הגיבורים החלוצים, אלה שמחזיקים לנו את הטרקטור והמחרשה, שמחזיקים את הביטחון בגבולותינו בדרום, בצפון, ביהודה ושומרון; וכפי שאמרתי, את חומת הביטחון לכלכלה הישראלית, לעסקים, לעובדים, למעבידים. עם ישראל מאחוריכם, מדינת ישראל מאחוריכם, ובעזרת השם, ביחד ננצח. תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הקשבתי קשב רב לכל הדברים החשובים שנאמרו כאן, גם להערות וגם לביקורת. יש לי בקשה אחת בלבד – סימון, אני אומר את זה גם לך, ואני לא רוצה להתנצח ולא רוצה להתווכח. אני אומר לך שהמדינה עובדת, ועובדת מהרגע הראשון, ובוא ולא נעשה עוול לרופאים ואחיות, למורים ומורות, לעובדים סוציאליים, לפסיכולוגים ואנשי מס רכוש, שעזבו הכול תחת אש ורצו למלונות, ליישובים, לחורבן, לערים; ולאין ספור עובדי מדינה, באלפים, שעזבו הכול ובנו אופרציה מאפס למאה – תוך שבוע לפנות 200,000 איש מהבתים ולראות שהכול יעבוד במלונות. להגיד לך שאין קצת בלגן? כן, קורה. בוא, אספר לך שהיו תוכניות שאנשים יתפנו לכיתות ויישנו בבתי ספר על מזרנים, והיינו צריכים מהרגע להרגע לשנות את כל התו"ל של איך מדינת ישראל מתמודדת בחירום. שוב, לא אני – מה אני? בואו לא נעשה עוול.
כן, הייתה התנדבות אדירה של החברה האזרחית ותרומות, וזה נפלא.
זה נהדר. אגב, בשגרה יש תפקיד נפלא לחברה האזרחית ולתרומות, וזה אף פעם לא סותר.
אז אני לא טוען – כן, קיבלנו מכה קשה מאוד, הכול היה בהפתעה, ולוקח זמן להבין את המציאות, ויש גם פה המון – ואני לא רוצה לגלגל אחריות – ביורוקרטיה הורגת, הורגת, הורגת.
תאמין לי, סימון, תאמין לי שהיינו רוצים לעשות הכול פי אלף יותר מהר.
לא, לא. גלעד, שנייה. אני מדבר עכשיו על החירום. אתה צודק, מערך בריאות הנפש, איך נאמר, הוא החצר האחורית של מדינת ישראל עשרות שנים. זה לא קשור לממשלה כזו או אחרת או לתפקוד כזה או אחר. אתה צודק, זה פוגש אותנו עכשיו בחירום. אגב, אתה יודע מה? למרות זאת, תסתכל על ההתגייסות של משרד הבריאות, משרד הרווחה ומשרד החינוך. רצו, גייסו פנסיונרים וסטודנטים, עשו הכשרות מהירות והוציאו את כולם לשטח. בכל מלון יש מטפלים מהיום הראשון.
זה בסדר, סימון – עוד מילה – באופן אישי, אתם יודעים שאני זמין ומתקשרים אליי, ואני מקבל ביקורת באהבה, לוקח עליה אחריות ומנסה לפתור בעיות. אבל אני רוצה להגיד שמה חשוב עכשיו לעם – רק לחזק, רק לחזק. כשאתם עולים עכשיו לפה, לדוכן – רק לחזק, ולא להתעסק עכשיו בביקורת, במה לא מספיק טוב, להגיד לנו את זה. אנחנו רוצים לתקן באמת, וזה בסדר. תאמין לי שאין שר שאם תרים אליו טלפון ואין מנכ"ל שאם תרים אליו טלפון או תשלח אליו ווטסאפ ב-3:00 בשבת ותציף משהו מהמלון או פנייה – זה לא יטופל. אבל כשעומדים עכשיו פה מעל הדוכן, רק לחזק. יש לנו עם נפלא, יש לנו מדינה נפלאה, יש לנו משרתי ציבור נהדרים, באמת, וכולם, כולם – 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, כל אחד במשמרת שלו, בתחום שלו, באחריות שלו, ממציאים את עצמנו מחדש, מייצרים פתרונות לבעיות – הכול.
אני אומר, זה לא מושלם, זו מלחמה. יש במלחמה קושי ויש בלגן. באמת מתאמצים – מתאמצים לקצר טווחים, לסגור מעגלים מהירים, לפרק ביורוקרטיות. אני אומר לכם שהמערכת גם מבינה. לקח לה טיפה זמן להבין שבמלחמה קודם יורים ואחר כך מתחשבנים. אז כל דבר הוא קריטריונים, תראה לי, תסביר לי, ולמה ככה ולמה ככה. אתה יודע, לפני שבועיים כבר אמרתי, נרחיב ל-0–20, ואופקים וכו', את מס רכוש – נכון? הבוקר או אתמול בלילה בישרו לי שהמשפטנים הצליחו לקבל את החומר מפיקוד העורף ולהצדיק את זה משפטית. אני אומר: דחילקום, רבאק, תנו לאנשים מקדמות, תנו לנו לעבוד, ואחר כך נמצא את ההסברים. אז בסדר, המערכת מבינה לאט-לאט.
אז אנחנו לא חפים מטעויות, באמת. אני שמח, ואני אומר גם לך ולאחרים: תציפו לנו דברים, תשלחו. אנחנו משתדלים. אגב, כולנו עובדים ב-50% כוח אדם. אגף התקציבים – חצי מהחבר'ה בצווי 8. הממונה על השכר בצו 8. אצלי בלשכה 70% מהחבר'ה בצו 8. כולם מגויסים. משתדלים. אני מדבר עם אנשים – אתה יודע, הם יושבים בגבול רצועת עזה, ובעזה אין להם טלפונים, או בגבול הצפון, כל אחד במשמרת שלו. אני מדבר איתם בטלפון, ומשם הם תופסים איזה עשר דקות שבהן הם יכולים לרוץ ולתפוס איזה אינטרנט – כי אסור להם, מבחינת הוראות ביטחון שדה – ולהכין לי איזה משהו ואיזה חומר.
אני אומר לך: עזוב, עוד פעם, אותי אפשר לתקוף ואפשר לבקר, אבל יש אנשים. יש משרתי ציבור טובים בכל משרדי הממשלה, בכל האגפים של הממשלה, שמאותה שמחת תורה נוראה ואיומה – אתה יודע, בשמחת תורה לקח זמן עד שהתבהרה התמונה. ב-09:30, שבת שמחת תורה, החשב הכללי ואנשיו עוזבים הכול, פותחים חמ"ל חירום פה, בג'נרי, מתחת לאדמה, ונותנים מענה קודם כול לצבא, לרציפות ולרכש, ומאז הם לא מפסיקים. שוב, אני לא אומר שאין קושי, אני לא אומר שהכול מושלם, אבל באמת מה שחשוב לי להגיד עכשיו הוא שמה שצריך כרגע, כשאתם מדברים עם עם ישראל, הוא רק לחזק, רק לתמוך, לחזק את העם, לחזק את הלוחמים, את המפקדים, את העורף, לחזק את הציבור, לחזק את משרתי הציבור – את כולם, כולם. יהיה לנו מספיק זמן אחר כך להפיק לקחים, לעשות חשבון נפש. אתה יודע מה? מן הסתם גם נחזור להתנצח, וזה בסדר. אני אמרתי, אני התחייבתי כמה פעמים התחייבות אחת, ואני נותן אותה גם פה: ביום שאחרי אני אכה רק על החזה של עצמי. אני אעשה את חשבון הנפש לעצמי, אבדוק איפה אני הייתי בסדר ואיפה לא הייתי בסדר, מה עשיתי טוב ומה לא עשיתי טוב, ואתווך את זה לציבור. לא אכה על חזה של אף אחד אחר. אבל גם מי שירצה להכות על חזות של אחרים – אחרי המלחמה. עכשיו – שילוב ידיים ולחזק, לחזק ולחזק. עם ישראל חייב את החיזוק. הוא חזק, הוא חזק. תראו את ההתגייסות. אתם עומדים נפעמים מול העוצמות שיש בעם הזה. כמעט שכחנו מה יש לנו. רק לחזק.
אני אומר את זה גם – אני יכול לענות לך: הרי הבאנו את המתווה הזה שבוע וחצי אחרי המלחמה, מה שלא היה מעולם, ואחר כך לקח עוד שבוע וחצי להגיע להסכמות. לא רציתי לבוא לפה במחלוקות – רציתי להביא את ארגוני המעסיקים, את ההסתדרות, את הקואליציה והאופוזיציה, את כולם. זה לקח זמן.
זה קורה מהר, עוד פעם, באופן יחסי. תאמין לי שכל עצה טובה, וכל מה שאתה יכול להירתם, לתת – אנחנו באמת פתוחים לזה, אבל רק לחזק את עם ישראל עכשיו. לחזק את עם ישראל, להתעסק בדברים הטובים, להתעסק ב-90% בכוס המלאה, גם כשיש ביקורת בונה בפנים, כדי לשפר, וביחד, בעזרת השם, נעבור את זה וננצח.
1,828 מילים של בצלאל סמוטריץ'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.