קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, אתמול חזיתי יחד עם חברי הכנסת בסרט הזוועות שערך דובר צה"ל. אני רוצה להקרין אור מסוים על מה שראיתי. כידוע, ביהדות ישנה חוכמת ההפכים: מתוך שיש מר ומתוק – אם לא היה מר, לא היינו יודעים שמה שאנחנו אוכלים, המתוק – זה מתוק. רק בגלל שיש מר אנחנו יודעים מה הטעם המתוק. מה שראינו אתמול בסרט זה את עוצמת הרוע. אני ראיתי והבנתי שאנו עומדים מול אויב אכזרי, שהגרעין הפנימי שלו הוא עצמות הרצון של היות רע לכול, בלי שום הבחנה בין כמות האנשים שעושים להם את הרע – בין כמות האנשים, הנשים, הטף, הקשישים שטובחים בהם לבין האיכות של הרע. איזה רוע. אין גבולות למה שראינו. ולעומת זאת הבנתי – רק אז הבנתי יותר טוב את מה שכותב מרן הרב קוק, זכר צדיק לברכה, באורות ישראל, פרק א', פסקה ד': "עצמות החפץ", הרצון, "של היות טוב לכול בלא שום הגבלה בעולם כלל, בין בכמות הניטבים ובין באיכותו של הטוב, זהו הגרעין הפנימי של מהות נשמתה של כנסת ישראל, זאת היא ירושתה ונחלת אבותיה". כנסת ישראל חפצה בה והיא העלתה את החפץ אלוקי של "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו". עד כאן, סוף ציטוט.
ובכן רבותיי חברי הכנסת, אנחנו עומדים במלחמה בין הרע העולמי לבין הטוב, ואנחנו מייצגים את הטוב. חיילינו, שמוסרים את נפשם, מייצגים את הטוב העולמי, את הטוב האלוקי, ואנחנו מאחלים בכל ליבנו, הם שליחים של כולנו, הצלחה לחיילנו, ואנחנו לא נרפה עד שנשמיד ונחסל את הרע. תודה רבה.
238 מילים של אבי מעוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.