קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
איפה היית, אדוני השר, עד עכשיו? חודש אנחנו במלחמה. חודש. חודש עם ישראל במלחמה. יש פניות אליך כל הזמן. אדוני השר, אנחנו לא עושים טובה לעם ישראל, לא. זאת החובה שלך. לשם כך התכנסנו. אתה שר האוצר. אתה צריך להסתדר עם שר הכלכלה ; אתה צריך להסביר את הדברים לעם ישראל כל הזמן, לא חודש אחרי. כי אנחנו פה, ואנחנו נמצאים, ואנחנו סופגים את האש כל הזמן ומגבים אותך. אמרתי לך לא פעם: צא, תסביר, תדברר כל הזמן. זה באשר אליך כשר האוצר.
באשר לממשלה כממשלה, אני אומרת את הדבר הבא: אני לא מוכנה לקבל. חודש אחרי לחימה קשה מאוד, אני לא מצליחה למצוא סיבה אחת למה לא מלבינים לי את הדברים הבאים במערך המשפטי. לא יכול להיות מצב שבשעת לחימה, כשגזרת הצפון בוערת, הייעוץ המשפטי לא מאפשר ירי לעבר חיזבאללה בגדר. מילא בשגרה – גם בשגרה אני לא מקבלת את זה שאני, הצבא שלי לא יכול לירות בגדר על אנשי חיזבאללה, על המחבלים המרצחים הללו; מי שמתקרב לי לגדר צריך לקבל ירייה בראש, מאוד פשוט, אני מצטערת לערער פה את אמות הסיפים של יפי הנפש. אז בשעת לחימה לא מלבינים לי את הירי לעבר חיזבאללה ולא מאפשרים ירי בגדר?
אבל מילא זה, יש לנו מקורות דלק, והממשלה לא מפגיזה את מקורות הדלק. למה? דיני לחימה ואמנות ז'נבה. אז עם כל הכבוד לדיני לחימה ואמנות ז'נבה, אני עוד יודעת משהו בחוות דעת משפטיות, עוד זוכרת, לא תתלשו לי את זה מהראש. אם מקור דלק משמש את חמאס, גם לפי דיני המלחמה מותר להפגיז אותו – נכון, חברי עמית הלוי? חד וחלק. אז עם כל הכבוד, אני לא יושבת בממשלה, כל מה שנשאר לי הוא לצעוק מפה: אדוני ראש הממשלה, תיקח מנהיגות ותחליט באומץ רב, תפסיק לפחד מרעשי רקע, תפסיק לשמוע מה יגיד זה ומה יגיד זה. פשוט תשלח להם את הסרטון שראינו אתמול – כל מי שמחליש לך את המוטיבציה, תשלח לו את סרטון התופת, עם איזה אויב אכזר אנחנו מתמודדים.
ועוד משהו: בתי חולים – איזה יופי, אסור להפגיז בתי חולים לפי דיני המלחמה, נכון? אה, יש לי חדשות בשבילכם: אם בבית חולים מוסלקים חומרי נפץ ותופת בכמויות אדירות, ואם בית חולים משמש מקור שמירת דלק שמדליק ומתפעל את חמאס, ואם בבתי החולים חמאס מתחבא, ואם בתי חולים הם פתחי מנהרות – מותר לי להפגיז, נכון, חברי עמית הלוי? מותר לי להפגיז? מותר לך? אם היית ראש ממשלה, היית מפגיז? אני לא ראשת ממשלה, ואני גם לא חברת ממשלה.
אז אני אגיד לכם את הדבר הבא: אדוני ראש הממשלה, אנחנו לא נעשה לכם הנחות. לא מעניין אותי שאני חברת קואליציה. לצערי, בזמן לחימה, שידע עם ישראל – – –
אני מתכנסת לסיום. שידע עם ישראל שבשעת לחימה לא מובאות החלטות הממשלה לתיקוף הכנסת. אני פה פיון. אז כל מה שנשאר לי הוא לומר שהמלך עירום, אם צריך, לומר שהמלך עירום, ולומר את העובדות לאשורן. ראש הממשלה, אדוני, וחברי הממשלה, תתעשתו על עצמכם, כי אנחנו במלחמת קיום. שמעתי היום את הרעיון ההזוי – – –
שמעתי היום את ההתאהבות המחודשת בנרטיב של השקט ביהודה ושומרון. אני אומרת מעל בימת הכנסת, כמו שאמרתי בחוץ וביטחון: מיהודה ושומרון, חס וחלילה, תבוא עלינו הרעה. תמשיכו לשלם לרש"פ, תמשיכו לשלם לפלסטינים פיצוי כי הם לא עובדים בישראל – תבוא עלינו תופת, חס וחלילה.
525 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.