קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, שר הביטחון, כנסת נכבדה, משרתות ומשרתי מילואים, "כל העם במילואים, רק בישראל", כך שרה להקת חיל הים לפני למעלה מ-50 שנה. השיר התמים מבטא עבורנו את השינוי העצום שעברה החברה הישראלית ועבר צה"ל בשני הדורות שחלפו.
בישראל 2023 לא כולם מתגייסים לצה"ל בכלל. כיום בוודאי לא כל העם במילואים; רחוק מאוד מזה. בינינו, גם בין המילואימניקים הרשומים, לא כולם, ממש לא כולם, מבצעים שירות מילואים פעיל במשך, נגיד, 20 שנה לפחות, כפי שהיה מקובל בישראל הצעירה. זאת ועוד, יותר ויותר נשמעת במחוזותינו הקריאה לכיוון צבא מקצועי סדיר במקום עקרון צבא העם, המבוסס על שירות חובה. יותר ויותר מרימים ידיים מהציפייה שצה"ל ושאר כוחות הביטחון יהוו את כור ההיתוך של מדינת ישראל. הולכת ומוטמעת המחשבה לוותר על עיקר כוחות המילואים, הן בגלל היקפי הצבא הסדיר, הן בגלל הפגיעה המשקית והן בגלל הקושי הכספי לשאת בנטל האימון ושמירת הכשירות של יחידות המילואים המתמרנות, המגינות והמסייעות.
אני סבור, בלי להיכנס לפרטים, שמעבר לצבא מקצועי וויתור על יחידות המילואים כעיקרון יהיו מהלך שגוי מן היסוד. הפוך, גוטה, הפוך. עלינו לחזק את עקרון שירות החובה ולכונן מתווה מוסכם וכולל לשירות ביטחוני, לאומי, קהילתי, אזרחי. זה חיוני לשימור מספר המגויסים לכוחות הביטחון, החירום, ההצלה, הקהילה והחסד, וזה חיוני לחוסנה של החברה הישראלית, ללכידותה ולתחושת השוויון וההוגנות שבתוכה. צבא המילואים הוא הכרח מבצעי. צבא המילואים חיוני בוודאי במערכי האוויר, העורף והמודיעין, אבל הוא בעל חשיבות אסטרטגית גם בעוצבות היבשתיות הגדולות.
אבל אבוי, החברה הישראלית, בחלקים גדולים שלה, אינה מתגמלת ערכית את המילואימניקים והמילואימניקיות: המנהלים לא תמיד מפרגנים, המרצים מקשים לעיתים את ליבם, לא אחת בני הזוג מחמיצים פנים, והחברים, לא עלינו, לפעמים מגחכים. מה עושים? מנהיגים מהלך עקבי, משמעותי ואופטימי של תמיכה מוסרית, חברתית וחומרית במשרתי המילואים. כסגנו של גנץ, שר הביטחון הקודם, הונחיתי לתאם את עבודת הממשלה להוקרת המילואים. התחלנו במשימה, ועל הממשלה הנוכחית להמשיך במשנה מרץ, והיא אכן החלה. אני מאחל לשר הביטחון התמקדות והצלחה גדולה בתוכניות החשובות שגיבשת. יש לגבש תוכנית למשרתי המילואים, לבני המשפחה: סיוע כספי מגוון, הקלות רגולטוריות והטבות ייחודיות, כולל למשפחה.
היום קיימנו, שדולת המילואים חוצת הגושים הפרלמנטריים, את יום מערך המילואים. מטרתנו ברורה: טפיחה על השכם של המגויסים, שבמשך שנים עוזבים משפחה, עבודה, תחביבים, חברים, תוכניות אישיות, ונחלצים להגנת שמי המדינה, חופיה ואדמתה. על הדרך הם פוגשים את שותפיהם לעם ישראל, ואלה לעיתים רבות האזרחים שמפגינים בהפגנה שמנגד, אבל החוויה המשותפת, ההכרח המבצעי והרעות שנוצרת הם הגורמים החשובים שמאפשרים לישראל המקוטבת להתנהל ללא ריסוק איברים גם ברבעון הרביעי לחייה כעם ריבוני.
אדוני היושב-ראש, משימתנו פשוטה: לטעת במשרתי המילואים את התחושה שהם מתגייסים שוב ושוב מסיבה מצוינת. אנחנו זקוקים להם, והם זקוקים לתחושה שאנחנו גאים בהם. מי ייתן שנשכיל לנקוט בחודשים הבאים מדיניות נחושה של הוקרת חיילות וחיילי המילואים, וכל המקדים וכל המרבה הרי זה משובח. תודה.
438 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.