קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שר הביטחון יואב גלנט, ולפני הכול משרתות ומשרתי המילואים כאן ביציע, אנחנו מסיימים יום מילואים חשוב מאוד שהיה לי עונג להוביל יחד עם חבריי ראשי שדולת המילואים.
ברשותכם, אני אשתף אתכם ברגע שאולי מספר את כל הסיפור. אני נוסע על גבי נגמ"ש לא ממוגן מלמעלה, רק שקי פק"ל שהוספנו. מבצע חומת מגן, מחנה הפליטים טול כרם. כמה שעות קודם לכן נהרג חייל מהפלוגה השכנה, אורן צלניק, זיכרונו לברכה, ואני וחבריי משמשים כסוג של פיתיון למחבלים שנמצאים שם בתוך המחנה. אורן, סמל המחלקה, מפקד על צוות צלפים בתוך "אלמנת קש". הוא אומר לי: קינלי, תוריד את הראש. אני מוריד את הראש, ממש כאילו מתכופף בצריח. ארבעה קלעים וצלפים יורים; ארבעה מחבלים נופלים, נפגעים. את אחד מהם אנחנו גם אוספים מפינת המחנה, לוקחים אותו איתנו.
כן, חבריי חברי הכנסת וחבריי למילואים, מילואים זה לא גבעת חלפון; מילואים זה לא "באנו לעשות חיים". מילואים זה לקום ולצאת להגן על המדינה, לסכן את הנפש, ולפעמים גם למסור אותה.
את דרגות הסגן-אלוף העניקו לי אשתי שלומית ושר הביטחון, שנמצא כאן, בכובעו אז כאלוף פיקוד דרום. בשנה ההיא עשיתי 101 ימי מילואים, וה-101 – רובם היו ימי עבודה. הייתי מנהל בית ספר. יותר מחצי שנה לא הייתי בבית הספר. באותם ימים הכנו את החיילים שלנו, אנשי המילואים, לעוד מבצע עופרת יצוקה, שרק הסתיים זמן קצר קודם לכן.
פחות מ-1% מהחברה הישראלית הוא משרת מילואים פעיל, אבל אין אחווה נעלה מזו; אין משימה גדולה מזו. איש המילואים הוא לא איש פוליטי. לגביו לא צריכה להיות מחלוקת. מדובר בחובה, אבל מדובר בחובה שהיא זכות. במערכים רבים בצה"ל ובעת חירום שלושה מכל ארבעה חיילים יהיה איש מילואים או אשת מילואים, כי צריך לומר כאן שהחיילות במילואים הן כחמישית מהמערך – כך למדנו מדיוני כוח האדם שעשינו.
ובכל רגע נתון, כאשר אתה יוצא למילואים, עובדים איתך אנשי הקבע. אמרתי פעם למח"ט שלי – זה היה עופר וינטר – כשהייתי מג"ד: אתה יודע מה ההבדל בינינו? שנינו עכשיו על מדים, אבל אצלך זו עבודה, ואצלי העבודה מחכה בבית ועל השולחן רק הולך ונערמים הדברים שאינני עושה. כי זה איש המילואים: כשהוא משרת, בבית יש משפחה, יש עבודה, יש חברה שלמה שהמשיכה הלאה.
יום המילואים הזה הוא עוד אבן דרך בעבודה החשובה שהבית הזה עושה כדי לדאוג לאלה שנותנים את הכול יותר מכולם על מנת לשמור על המדינה היקרה שלנו. אין אחווה יקרה מזו. במקום הזה אין פוליטיקה.
בשמי ובשם חבריי ראשי שדולת המילואים, בשמי ובשם הכנסת הזו, אני מצדיע לכם, נשות ואנשי המילואים, ואומר לכם תודה. אנחנו כאן בשבילכם. נמשיך לשרת אתכם. נמשיך גם לשרת במילואים ולעשות הכול על מנת שקודם כול תקבלו את ההוקרה שאתם ראויים לה, ושנית – תקבלו את התמורה על כל מה שאתם נותנים, ושלישית, וחשוב מכול – שתדע מדינת ישראל שהיא חייבת לכם את החשוב מכול. תודה רבה.
447 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.