ממשלה שכושלת בטיפול כנגד אלימות ורצח נשים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אמשיך את הדיון מאיפה שהפסיק חברי ד"ר מנסור עבאס. הוא שאל: מה עושים?

השתתפנו היום בדיון בוועדה לביטחון לאומי. הייתה צמרת המשטרה, כל צמרת המשטרה הבכירה, בדיון. הדיון בא בעקבות מקרי הרצח היום-יומיים בחברה הערבית. כשמדברים על מספרים – 78 נרצחים – אני רוצה להזכיר לכולם שאלה לא מספרים. מאחורי כל מספר יש בן אדם, יש משפחה, יש עולם ומלואו שנהרס. משפחות שלמות נהרסות, מאבדות את היקר להן ביותר.

מהדיון שהיה היום בוועדה אני יוצא ברגשות מעורבים ובאי-ודאות מאוד גדולה. אני ציפיתי שבדיון כזה נשמע איך מונעים את הרצח הבא, ולצערי בתוך הדיון לא הייתה שום התייחסות לעשייה משמעותית או לתוכנית למיגור התופעה הזו בחברה הערבית. נציגי המשטרה שדיברו שם העלו כל מיני סוגיות, אמרו שיש מחסור בשוטרים שיעשו את העבודה.

אנחנו טוענים שיש סדר עדיפות שונה בעבודת המשטרה. אנחנו ראינו את המשטרה, במיוחד בנגב, שיוצאת להרס בתים או להשמדת שדות בנגב, מאות שוטרים יוצאים לשם. האם להרוס בתים ולבנות יחידות משטרה מיוחדות לטפל באכיפה, ולא מטפלים בפשיעה? הראו נתונים היום בתוך הוועדה עצמה, וכמעט אין הצלחה למשטרה בגילוי הרוצחים בחברה הערבית. זה לא שהם לא יכולים. אם היו רוצים ומשקיעים, ואם זה היה בראש סדר העדיפות, היה אפשר לטפל.

אני רוצה לדבר על סוגיה אחרת שעלתה גם בדיון בוועדת החינוך בכנסת לפני שבוע, שגם קשורה בצורה כזו או אחרת לפשיעה, וזו הנשירה ממערכת החינוך. אני אסיים. עלה נתון ש-5,045 ילדים ערבים בדואים בנגב בגילי שלוש עד חמש הם ללא מסגרת לימוד. ולכן ממשלה כזו לא ראויה לאמון, ואנחנו נצביע בעד האי-אמון. תודה.