קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
קראנו בשבת האחרונה בין הפרשיות, תחילתה של הפרשה השנייה המחוברת עם בהר, היא בחוקותיי: "אם בחקתי תלכו ונתתי שלום בארץ". תראו, רבותיי – אדוני היושב-ראש, אני מצטער שלא התחלתי עם "אדוני היושב-ראש" – אין כנראה גבול לצביעות, פשוט לא קיים. אתה פותח את ערוצי התקשורת, אתה שומע את נואמי האופוזיציה ואתה בטוח שהרפורמה המשפטית עוברת היום בצוהריים, עוד היום עוברת הרפורמה המשפטית. מסכן ראש הממשלה, חשב שאולי הוא יעצור את זה, אז הבלוף הזה יעצור.
אתה רואה את סוכני – איך הם קוראים לעצמם? מחאת ההייטק – מסתובבים פה בכנסת עם הטאבלטים כאילו הרפורמה עוברת היום. ואז מצאו על מה להלין. אתם יודעים על מה? על קרן הארנונה. כמה צביעות, כמה צביעות יכולה להיות באין יראת אלוקים? כמה צביעות יכולה להיות לסוכני הכאוס האלה? דרך אגב, גם הפריע להם שהרגו מחבל של הג'יהאד האסלאמי, והנציגים שלהם, משפחת מוזס וערוץ 13, הצטרפו לעמדתם המסורתית של עופר כסיף וחבריו. בראבו, סוכני כאוס, נוכלים. אין לכם אחריות? אני יודע שראשי ערים הם אנשים חזקים, הייתי גם כן ראש עיר, אולי הייתי פחות חזק; אני יודע שבכל מפלגה יש ראשי ערים חברים במרכז השלטון המקומי שיודעים להתקשר לחברי הכנסת וללחוץ.
אין לכם אחריות כלפי הילדים? אתם לא מודעים לזה שהארנונה העסקית, שאנחנו יעני גוזלים, היא גזל במהותו? אדם משלם על שירות שהוא לא מקבל. תושב במושב בשרון נוסע לתל אביב כל יום, משלם ארנונה לתל אביב, והילדים שלו מתחנכים במושב. הוא משלם לתל אביב ולא מקבל שירותים בתל אביב. הוא משלם להרצליה ולא מקבל שירותים בהרצליה. סליחה, משלם בירושלים ומקבל שירותים במבשרת. הרי זה גזל. 15 מיליארד שקל גוזלים מתושבי מדינת ישראל. באה הממשלה באומץ – יש להם גם ראשי רשויות ויש להם גם קבוצות לחץ – באומץ היא באה ומסתכלת בעיניים לדור העתיד ולדור היום כדי שיוכל לרכוש דירות, כי כולם יודעים שראש רשות מוצלח בכמה עסקים הוא עושה וכמה מפעלי תעשייה הוא עושה, גם אם אין שם עובד אחד, בגלל שזה מכניס לו ארנונה. הרי כולם מכירים את התחשיב הזה; באים באומץ ועושים את זה.
אז מותר גם להתווכח, מותר להגיד: שמע, ראש העיר לחץ עליי, אני מצביע נגד. אתם יודעים מה, עוד לגיטימי; לבוא וליצור מזה כאוס, הפגנות? איך אמר עידן רול היום, אנשי הייטק הגיעו לפה לוועדה להתנגד. אין לכם אפילו טיפת בושה, סוכני כאוס?
גם אתם בממשלה הקודמת – אתה יודע, אצל ווליד טאהא בוועדת הפנים, כשבאו עם רעיונות טובים, תמכנו. כשבאו לוועדת העבודה והרווחה כשהייתה אפרת רייטן, תמכנו. היו דברים שתמכנו בהם גם בוועדת כספים. לבוא וליצור כאוס כאילו זו הרפורמה המשפטית?
צר לי על ראש הממשלה, שחשב שאם הוא יעצור את הרפורמה ההיא, המוצדקת, תיפסק העבודה של אותם סוכני כאוס. תתביישו לכם.
425 מילים של יצחק פינדרוס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.