קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראיתי את חברי הקואליציה כאן עולים ומשבחים את קרן הארנונה. אני קודם כול רוצה להרגיע אתכם. בשיא של קרן הארנונה – –
– – בשיא שלה, 70,000 היתרים בשנה כפול 1,850 שקל, לא נגיע ל-130 מיליון שקל, אדוני היושב-ראש. לא נגיע ל-130 מיליון שקל בשנה. ההסכמים הקואליציוניים לבד והכסף הקואליציוני – 13.6 מיליארד. אם אנחנו רוצים כמדינה, כממשלה, לעזור לאותם יישובי פריפריה, אז קרן הארנונה הזאת – בהסכמים הקואליציוניים יכולים לתת 70 שנה קרן ארנונה רק בשנתיים של ההסכמים הקואליציוניים.
אז אל תספרו לנו סיפורים, כי כל הסיפורים שלכם, אף אחד יאמין לכם. אתם רוצים לעודד בנייה? בנו בפריפריה. איפה אנשים ילכו לעבוד? איפה אנשים ילכו לעבוד? ייסעו למרכז לעבוד? אז במקום שנדבר על השטויות האלה של 130 מיליון שקל בשנה – נבנה להם מפעלים, אזורי תעשייה ומסחר, מסחר, ואז אותם אנשים לא יצטרכו לנסוע לתל אביב בשביל לעבוד בתל אביב ובמרכז. כל הסיפור של קרן הארנונה לא יגיע ל-130 מיליון שקל בשנה. ואתם עושים צעקות: אנחנו נותנים לאותם חלשים במקום אותם חזקים. אפילו זה לא יהיה בקרן הארנונה, כי הבנייה במרכז היא יותר גדולה מהבנייה בפריפריה. אז שום דבר, לא ייהנו מזה.
אני נתתי דוגמה פשוטה, ונתתי אותה על היישובים הדרוזיים, אחרי שקיבלתי נתונים של אגף תקציבים. עוספיא – אפס היתרי בנייה בשנת 2022; מר'אר, היישוב הכי גדול ביישובים הדרוזיים, כמעט 28,000 תושבים – בשיא שלו, אחרי שאישרנו להם חלקות לחיילים משוחררים בממשלה הקודמת וסבסדנו את זה, הגיעו ל-84 היתרים. זה פחות מ-160,000 שקל, על כל היתר 1,850 שקל. תאשרו לו חמישה דונם לתעשייה, לתעסוקה, הוא יקבל ארנונה פי עשרה ממה שאתם רוצים להעביר לו.
אז תפסיקו לספר סיפורים. תדברו את האמת לאנשים. תספרו את האמת של קרן הארנונה. היא לא שווה כלום. היא לא עוזרת כלום לפריפריה. היא לא נותנת כלום לשום יישוב חלש. זה אפס תקציב לאותם יישובים.
אני אגיד לך עוד דבר אחד. אני אקח לדוגמה יישוב כמו מעלות-תרשיחא. כמה היתרים הוא יכול לתת בשנה? והוא מתפתח מבחינת תעשייה – אזור תעשייה מתפתח אצלו, מסחר מתפתח אצלו. הוא ישלם לקרן הארנונה, לא יקבל מקרן הארנונה בסופו של דבר. זה פריפריה. אפילו קריית שמונה, אני עשיתי את כל החישובים. אז קרן הארנונה שווה אפס, כמו שהממשלה הזאת שווה אפס.
357 מילים של חמד עמאר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.