קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כיבוש. היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתחייב לא להגיד את המילה אם אתם מקשיבים.
יאללה. תשימו לב לציטוט הראשון שאני פותח בו: "לתושבי המעברות אין מה להפסיד, אלא את המעברה בלבד". כך קרא כרוז סניף המפלגה הקומוניסטית במעברת אגרובנק שבחדרה בינואר 1955, לאחר עוד שנה שבה לא מומשה ההבטחה לחסל את המעברה ולהעביר את תושביה לשיכונים. אם הצירוף הזה, סניף המפלגה הקומוניסטית במעברה, נראה לכם מוזר, הרי זה בגלל הסתרת עבודתנו הפוליטית ארוכת השנים למען שוויון מלא לכולם. מי שקרא את עיתון המפלגה הקומוניסטית "קול העם" בתקופה המדוברת גילה שם סיקור אוהד של מאבקי המעברות נגד הפקרתם בידי ממשלות מפא"י.
החיבור הזה של מאבק המעמדות המנוצלים ותושבי הפריפריה החברתית עם אידיאולוגיית שמאל של שוויון וכלכלה צודקת הוא אך טבעי. מי שמשקיעים מרץ וכסף מרובים, בחלקו הגדול כסף זר של ההון הגדול והגלובלי, כדי למנוע חיבורים אלה, הם דווקא מפלגות הימין. מאחר שעבור הימין אין כל משמעות לדיכוי כלכלי, אז ממילא גם אין כל משמעות לבסיס המעמדי של החלוקה בין שווים יותר ושווים פחות, בין מעסיקים מנצלים לעובדים מנוצלים של טייקונים שבו זמנית דופקים קופה ודופקים שכירים. עבור הימין עדיף להלעיט את הציבור בתיאוריות מופרכות ורוויות שטנה על הבדלים תרבותיים מהותניים כביכול כדי להסוות את המבנה המעמדי ואת המדיניות הכלכלית שמשרתים את העשירים ופוגעים בשכבות המוחלשות. זוהי דרכם של המניפולטורים לצבור כוח ומשאבים עבור עצמם ועבור מקורביהם, יהיה מוצאם של אלה אשר יהיה.
אין זה אומר שיש להתעלם מקיומה של גזענות מושרשת, עמוקה ושיטתית נגד הציבור המזרחי. אין זה אומר שצריך להחזיר את השד העדתי לבקבוק, מאחר שהוא מעולם לא יצא משם, אלא שיש להבין את הבסיס הכלכלי והמעמדי של הגזענות הזאת. מי שמשימת חייו בליכוד הייתה ליצור דימוי סטריאוטיפי של המזרחי בסגנון סלאח שבתי הוא נתניהו, הגזען הגדול מכול. המיליונר הלבן והאליטיסט אף טרח להקיף עצמו ולטפח את מי שמוכן לשתף עימו פעולה ביצירת הדימוי הזה, והכול לטובת השררה. את האיש הזה, הבז – – –
אני מסיים מייד. את האיש הזה, הבז לכל מה שנגוע במזרחיות, משרת בין השאר מי שעומד להפוך עכשיו לשר. הוא לא ראוי לכך, ולו רק בשל התגייסותו לצד הגזען ובשל תרומתו להנצחת הגזענות והדיכוי של היהודים המזרחים לטובת צרכיו האישיים.
349 מילים של עופר כסיף. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.