קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מה, איפה אמסלם? ראיתי שהוא קנה – – –
הוא קנה חליפה חדשה מיוחדת, ורציתי להגיד לו מזל טוב על החליפה החדשה – אני רגילה לראות אותו עם המעיל – וגם לאחל לו את מה שהוא מאחל למפגינים בחוץ.
כן, כן. תודו שאין על המליאה ב-04:00.
קאדים. אז "למה צריך חוקה? הסיבה לכך שצריך חוקה מתגלה בבחירות הדמוקרטיות אצל השכנים".
"הם בחרו. התקיימו בחירות דמוקרטיות, על כך אין שום ויכוח, אבל הדמוקרטיה, או הבחירה הדמוקרטית, היא תנאי הכרחי אבל לא תנאי מספיק לקיום דמוקרטיה. כי אם אין מסגרת ערכית שמכבדת את זכויות הפרט, מכבדת את הזכות לחיים, מכבדת את הקיום של בני האדם בכלל ואת השכנים בפרט, הרי אין ערך לעלייה לשלטון בכוח דמוקרטי, כפי שכבר נוכחנו כמה וכמה פעמים בתולדות הזמן החדש – – – החוקה, או לפחות מסכת שמארגנת את זכויות המיעוט ואת זכויות הפרט וקובעת מגבלות והישג לכוח, המסגרת הזאת היא חיונית – – – אנחנו רוצים כרגע את המסגרת הערכית, שמאפשרת לנו לקיים מדינה יהודית, שבה הרוב אינו עושק את המיעוט, שיהודי מאמין יכול לחיות בה בהסכמה עם יהודי פחות מאמין, עם יהודי שבכלל איננו מאמין, עם אתאיסט מוחלט. אנחנו רוצים חברה חופשית, שבה יכול כול אזרח לחיות את חייו לפי הבנתו, וכל יהודי צריך לחוש שהוא חי במדינה ששורשיה מעוגנים במורשת ישראל – – – החוקה צריכה להגן על האזרח מפני רודנות השלטון, אבל היא גם צריכה להבטיח אמצעי הגנה שהשלטון חייב להיות מצויד בהם כדי להגן מול המציאות שאנו חיים בה. החוקה צריכה לאזן בין הרשויות. חד וחלק".
זהו נאום של בנימין נתניהו מ-13 בפברואר 2006, אותו הביבי שאין זכר לו בנתניהו שלצערנו כולנו נאלצים לסבול היום. תודה רבה.
269 מילים של מיכל שיר סגמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.