בזבוז חסר תקדים של כספי ציבור לשיפוץ מעון פרטי ברעננה לטובת מעון רשמי

לפני שאני אתחיל רק, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להשתתף בצערך.

שלא תדע עוד צער.

אדוני היושב-ראש, ראש האופוזיציה, כנסת נכבדה, אתמול שמעתי לקולות סאנה חילווה, יא בנט-לפיד, את חגיגות יום ההולדת לממשלת הצלה הלאומית הישראלית-הפלסטינית הראשונה. ובכן, אתמול, חשוב שתדעו, במקרה ככה הובא לידיעתי שלמצבו של בנט יש מושג פסיכולוגי הנקרא "גזלייטינג" – מצב, אם אתם לא יודעים, שבו אדם מערער את תפיסת המציאות דרך הכחשה מתמדת של עובדות, הצגת מידע סותר והסתרת מידע משמעותי, כמו למשל הביטוי הידוע שלו: הרוב הדומם. עצם השימוש של בנט בביטוי הזה, הרוב הדומם, הוא-הוא גזלייטינג, המצאה אמורפית, למי שלא יודע, של פוליטיקאי חסר אלקטורט, שהרי מיודענו בנט הוא נוכל טרמפיסט הרפתקני ששומע קולות דוממים ומדמיין שהוא מתווך בין מעצמות. הוא, הוא, מצליח לתווך בין מעצמות. בפועל, הוא לא מצליח לתווך בין שמרית מאיר לטל גן צבי. ובמסגרת אותם דמיונות, חבורת הנוכלים הרי לא מפסיקה לפמפם לנו סלוגנים על איחוי והריפוי, על החזרת הנורמליות, על היציאה משיתוק. אפילו לפיד הרזרבי הגדיל ואמר שכל העולם כולו רוצה ללמוד את המודל החדש, המודל הייחודי הזה שבו כל אי-הסכמה נפתרת בהרמוניה משותפת, בשקט ובהסכמות בין ימין לבין השמאל. ממש חזון הנביאים. באמת יש פרה אדומה בפתח העיר ומשיח בן דוד רוכב עכשיו על חמורו הלבן.

הרי חברים, ברור לכולם שאת כל גיבובי השטויות האלה אפשר לספר, בנט, רק לרוב הדומם שאתה שומע בראש שלך, כן, אותו רוב דמיוני דומם. הרי הרוב הציוני אומר את דברו בצורה ברורה, ללא כחל ושרק, בכל סקר אפשרי, או לדוגמה בצעדת הדגלים ששברה מספר שיא של עולים לירושלים כדי לעמוד כחומה בצורה מול מתפרעי הר הבית, שהממשלה ההזויה הזאת בראשותך, נפתלי בנט – שאם זה היה תלוי בך, מצעד הדגלים גם לא היה קורה – שחררה לאחר כמה שעות לדרישת מנסור עבאס את כל העצורים.

איזה יופי שאתה מחייך. אני שמחה שאתה משכנע את עצמך בדמיונות שלך. תרים את העיניים. זה לא בושה להסתכל לאמת בעיניים, בנט. עוד מעט תצטרך לצאת לציבור ולהסתכל לו בעיניים. לא תוכל להסתכל למטה. הרי רק בזכות הציבור הציוני הזה שאתה בגדת בו, בנט, שמענו ברכבת הקלה במקום שירי "אללהו אכבר", את "עם ישראל חי" ו"הושיע את ארצך". כל זאת, כל זאת, למרות הממשלה המעוות וההזויה שלך – –

– – ששום נציג מטעמה לא העז להראות את פרצופו לא במרכז הרב – –

– – שמבזים אותך, ולא בהמון הציוני.

עוד משפט, עוד משפט לניר אורבך. יש לי משפט חשוב. במקום שאני גדלתי, נולדתי והתחנכתי, בדרום תל אביב – שפעם ביקרת שם, בנט – אני מזהה נוכלים מקילומטר, גם את כאבי הבטן של אילת החיילת וגם את כאב השיניים של גדעון סער. והבוקר קראתי שניר אורבך אומר שאתה חבר, בנט, ושהוא דואג לעתידך. אז אני רוצה להגיד לך, ניר אורבך, לך ולכל המתנדנדים למיניהם: יש לי חדשות בשבילך – –

– – איתך, בלעדיך, איתכם, בלעדיכם, נחזור ובגדול – –

– – בראשותו של בנימין נתניהו – –

– – עם מחנה לאומי-ציוני – –

– – ובלי נוכלים, שקרנים, גנבים ורמאים.

אה, עד עכשיו זה היה בסדר?