קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, אדוני ראש האופוזיציה, חבריי חברי הכנסת, לפני קצת יותר מחצי שנה, אחרי שאנחנו כאן בבית הזה העברנו תקציב וחוק ההסדרים, לקחתי את משפחתי לים המלח. בדרך לשם עלינו למצדה. בפעם הראשונה הראיתי לילדים שלי את ההיסטוריה של העם היהודי. היו הרבה שאלות. ממש נגענו באבנים האלה, נגענו בהיסטוריה של העם. כולנו מכירים את הסיפור הזה, סיפור של מוות וגבורה למען החירות.
אדוני היושב-ראש, בניגוד לפעמים קודמות שלי, אני לא אפנה עכשיו לאופוזיציה – אני אפנה לחבריי מהקואליציה. אני פונה אליכם, חבריי מהקואליציה, ואני אומר לכם: אתם לא סיקריקים והקואליציה היא לא מצדה. אחד מתאבד בשביל שכר המינימום של 40 שקל בטרומית; אחד מתאבד בשביל כבוד; השלישי מתאבד על הכסף שגם ככה יגיע ואושר על ידי ממשלה קודמת. התוצאה תהיה תוצאה הפוכה. אף אחד לא יגיד לכם תודה על ההתאבדות הזאת, ובסוף נחזור לסבב בלתי נגמר של בחירות, כפי שראינו לפני שנה.
הממשלה תיפול, ונחזור לסבבים – –
– – ונחזור לשיח הירוד הזה, כפי שאנחנו שומעים פה במשך שנה שלמה.
אני אמרתי שהפעם אני פונה לחבריי מהקואליציה, אבל אני יכול גם להגיב לחברי חבר הכנסת אקוניס.
ולנו, לקואליציה, יש במה להתגאות, חבריי. במשך השנה הזאת עשינו דברים שהממשלה הקודמת לא עשתה 12 שנה. 12 שנה הם רק דיברו, ואנחנו עשינו – למען ניצולי שואה, למען החלשים, למען אלה שזקוקים לסיוע שלנו. אל תדאגו. אני עכשיו אומר לכם, אם חלילה נידרדר לבחירות, אנחנו יודעים מה להגיד. אתם, אל תגידו לנו מה להגיד. יש לנו במה להתגאות.
אתה דיברת, יוסי? יוסי לא הפריע.
הוא חברי. הוא חברי. אני אשמח לשבת לדבר איתו על מצדה. אבל אדוני היושב-ראש, הסיפור של מצדה זה הסיפור של הממשלה. אם מישהו רוצה להתאבד – תרדו לים המלח, תעלו למצדה ותזכרו מה היה שם. הדבר היחיד שיישאר ויהיה רשום על שמכם אם הממשלה הזאת תיפול זה הפספוס הגדול, שאתם גרמתם לזה, וכולנו נישאר עם הטעם הנורא הזה כמו מי ים המלח. תודה רבה.
310 מילים של יבגני סובה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.