בזבוז חסר תקדים של כספי ציבור לשיפוץ מעון פרטי ברעננה לטובת מעון רשמי

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, מכובדי היושב-ראש. מכובדי ראש הממשלה, ראש האופוזיציה, חבריי חברי הכנסת, היום, לא בתאריך היהודי אלא בתאריך הלועזי, 13 ביוני, הוקמה הממשלה בראשותך, אדוני ראש הממשלה, לפני שנה כיום, ובמקום לחגוג את יום ההולדת אתם היום מספידים. ממשלה שמספידה את עצמה, מתפרקת בעצמה. נהפך ליום השנה, יום היארצייט.

לדעת האופוזיציה, הממשלה הזאת כבר בגסיסה, כבר ביציאת נשמה, ואז זה כבר מאוחר מדי לחשבון נפש. אבל אדוני ראש הממשלה, לדעת הקואליציה אתם היום כן נמצאים באיזו החייאה, בהנשמה. אתם עוד לא התייאשתם. אז אין זמן מתאים יותר מהזמן הזה לחשבון נפש, חשבון נפש נוקב, על מה זה בא לנו, למה זה בא לנו.

את כל התחזיות הכי ורודות הממשלה הרי צפתה לעצמה, ובצדק, אולי – ממשלה שבאה במרץ רב, בתקווה חדשה, ברגל ימין, ברעמים, בברקים, ברוב חדווה. הממשלה הזאת, אחרי שנים של מפלגות שלא היו בשלטון ואולי לא ראו שלטון – היו צריכים לעשות את הכול כדי להקים את הממשלה, והכול טופח על פניכם כמעט מהרגע הראשון.

אתם הקמתם את הממשלה הזו כנגד כל ההבטחות, כנגד כל הביקורת שאתם ביקרתם את הממשלות הקודמות, על ממשלה רחבה, שרים, סגני שרים, נורבגים, ראש ממשלה חלופי, מנכ"ל ראש ממשלה חלופי – הכול אתם בניתם בדיוק כנגד כל התזות, כל מה שהבטחתם לבוחר ולציבור. כל זה לא עמד בפני הרצון שלכם להקים ממשלה, בגיבוי ובליווי תפאורה של התקשורת, של יועצים משפטיים, אולי גם של ממשלת ארצות הברית. הכול ורוד, הכול היה צריך להצליח. והינה, רק התחלתם – בכול נכשלתם. התחילה הקורונה, התחיל האומיקרון – נכשלתם בכל קנה מידה: כישלון קולוסלי בטיפול בקורונה בנתב"ג, בבדיקות, בחינוך בבתי הספר. אחרי זה יצאת לארצות הברית, נפגשת עם הנשיא. אזרח אמריקאי לשעבר, אדוני ראש הממשלה, נפגש עם נשיא ארצות הברית – חלום חייו. מה יצא מכל הפגישה? כמה פעמים הנשיא נמנם בתוך הפגישה – יש מחלוקת אם זה היה ארבע פעמים, שלוש פעמים או פעמיים. זה יצא מכל – – –

מה?

הרגיש בנוח, ולא רצה להביך אף אחד.

אחרי זה הופעת באו"ם, הופעה ראשונה. מה היה בהופעה הראשונה? הוצאת דיבתם רעה של משרדי הממשלה, של משרד הבריאות. כל מה שלא עשית – כדי לתחזק את הממשלה. והבטחתם תקציב, תקציב בשורה. מה יצא מתקציב הבשורה? תקציב שטופח על פניהם של כל תושבי מדינת ישראל. כולם יודעים, להם אי-אפשר לשקר: הם יודעים כמה יוקר המחיה, כמה עליית מחירים יש להם, כמה ארנונה, כמה גז, כמה דלק, כמה בכלל הצריכה האישית היא גדולה, כמה בריאות. הם עדים לשביתות של בתי חולים, של מתמחים, של נהגים בתחבורה הציבורית. הם כל הזמן חווים רק שביתות, והם יודעים – לא סתם – ושל ההוראה, של המורים, שביתות של המורים. זה הדגל של הנושא הכלכלי – ודאי, אתם באמת הבטחתם הבטחות בלתי מסויגות בסכומים אדירים לכל מי שהשתתף בממשלה, מהאחים המוסלמים עד החתולים. לכולם נתתם, מיליארדים, שאת זה הציבור היום משלם, ולכן יש יוקר המחיה.

אבל בעיקר אין לכם את הסייעתא דשמיא, כי פגעתם בצביון, באבני היסוד של המדינה היהודית, בעיקרי הדת, בציפור הנפש – –

אני גומר. – – בכשרות, בגרות, במתווה הכותל – הכרה ברפורמים; בייחוס היהודי, בפגיעה בבתי הדין, ברבנים, במועצות דתיות – בכול פגעתם. אתם מבזים תלמידי חכמים לומדי תורה.

שר האוצר – – – על בני תורה כשהם שותים כוס קפה בפוליטיקה, ולכן הזכות הזאת לא קיימת. אם תעשה חשבון נפש, אדוני ראש הממשלה, שאתה קצת מאמין בדברים האלה – זאת הסיבה.

יש לך כישורים אישיים, אף אחד לא חולק עליהם.

אבל הדברים האלה הם שעומדים בעוכריכם.