תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אפתח – משתתף בצערך, בצער המשפחה. שלא תדעו עוד צער.
כבוד חבר הכנסת ראש הממשלה נפתלי בנט – השר שטרן, אתה מפריע לראש הממשלה להקשיב, וזה לא מכובד – אדוני ראש הממשלה בעזרת השם בקרוב חבר הכנסת בנימין נתניהו, היות שהזמן שלי קצר, סך הכול עשר דקות, ועם ישראל קיבל איגרת בת 28 עמודים – לא יודע איך ראש הממשלה – –
– – איך ראש הממשלה הצליח בלי לשכה, בלי אנשים, לכתוב כל כך הרבה. אבל אני אנסה להתמקד בעשר דקות קצת באיגרת לרוב הציוני הדומם. קודם כול, מעניין – – –
קודם כול, זה ממש לא מכובד מצד שר הביטחון שהוא לא מצא זמן לקרוא את החוברת. חוברת כל כך חשובה, לרוב הציוני הדומם – האם ראש הממשלה קורא לשר הביטחון? אגב, אני חושב שבמליאה לא מכובד לדבר בטלפון. אבל אני רוצה לפתוח במבוא. אדוני ראש הממשלה, אני מדבר אליך.
מר נפתלי בנט, אני חושב שאני מדבר אליך, וזה לא מכובד שאתה לא מקשיב. אני אדבר לעם ישראל. אני רוצה לדבר אל אותו רוב ציוני דומם, כמו שקראת לו, ולפתוח במבוא, המבוא לחוברת המפורסמת. לפני כשנה מדינת ישראל הגיעה לאחד מרגעי השפל הקשים שידעה, כותב מחבר הספר, האיגרת לרוב הציוני הדומם. ונכון, נפתלי בנט, מעולם לא הסכמתי איתך כמו בפעם הזאת – מדינת ישראל הגיעה לשפל חסר תקדים, לשפל חסר תקדים של ממשלה שלא מתפקדת. מעולם לא הייתה ממשלה שמשכה כל כך הרבה חוקים, שלא ידעה להעלות כל כך הרבה חוקים.
ואני רוצה לדפדף קצת בחוברת לאותו רוב ציוני, שלא עבר – –
– – שלא יצא לו לקרוא את החוברת המפורסמת. איך קמה ממשלת ההצלה הלאומית? לא היה תקציב. פייק פעם ראשונה. מה זה "לא היה תקציב"? נשאל את אזרחי מדינת ישראל: האם הם מעוניינים שלא יהיה תקציב או בתקציב אכזר כמוך? הרי אין לך אומץ ללכת עכשיו איתי ביחד. בוא למחנה יהודה, בוא לשוק הכרמל. אתה הולך למקומות עם מסוקים, ממקום למקום, מחשש לפגוש אזרחים. אל תלך לפגוש בגני ילדים, בוא איתי לעם שבשדות, בוא נצא לרחוב, איזו עיר שאתה רוצה, במרכז ובפריפריה, תראה כמה קשה לאנשים לגמור את החודש. לא היה תקציב, אבל היה מי שהתייחס לאותם אנשים, היה מי שדאג להם. מה הבאת בתקציב? איזו בשורה הבאת לתקציב? תן לי בשורה שהפריפריה יכולה לבוא ולומר: דאגנו לכם. מדי שבוע עולה פה שר במשרד האוצר – איזה דברי הבל: 12 שנה לא עשיתם; ביבי ועוד פעם ביבי. חלאס. קיבלת את ראשות הממשלה, מה עשית בזה?
אני רוצה לתת קצת נתונים: מחירי הדיור בתקופתך, מר נפתלי בנט, עלו ב-16% בתקופה האחרונה; הדלק – ב-2 שקלים; סל הקניות – אנשים מגיעים לסופר – בוא איתי ביחד, בוא נתחפש לאנשים שלא מכירים אותנו, ככה לא יצעקו עליך. הרי אתה יודע, כשאני ואתה נלך בחוץ, אתה יודע למי יקראו נוכל. ועם ישראל שמגיע לסופר בסוף שבוע לא מצליח למלא את העגלה שלו. פרופ' שמחון, שהוא כלכלן מוערך על פי כל הדעות, אומר הבוקר: יש לישראל ביתרות 50 מיליארד שקל. אחרי מה שחילקת לרע"מ ולכל מיני ח"כים סוררים אצלך, 50 מיליארד שקל. תיתן פעם אחת לאותם אנשים שקופים, לאותם אנשים חלשים. תראה איזה אנשים הזויים יושבים לידך.
איווט ליברמן מדבר על זה שמחירי השכירות לא עלו. איפה הוא חי? איפה הוא נמצא? איפה אתם חיים? הבועה שאפפה אותך בלשכה השוממה שלך לא נותנת לך חיבור לעולם החיצון. לך תראה שאנשים קורסים במחירי השכירות, קורסים בעלייה של מחירי הדיור. אז מה, תבוא עוד כמה דקות, תגיד לנו פה: כן, אבל ביבי. אבל אתה ראש הממשלה, הממשלה בידיים שלכם.
אני רוצה לומר לך – דיברת על זה – באיגרת המפורסמת, למי שלא קרא: תושבי ירושלים שמעו סירנות ונשכבו על המדרכות. תגיד לי, אתה חי איתנו? אתה לא ראית כמוני שברכת הכוהנים בכותל הייתה ריקה? לא ראית כמוני, אתה לא יודע כמוני, לך יש שיירה מוגנת – ה' יברך אותך, הכול בסדר – אזרחים פשוטים עולים לאוטובוס, הם מגיעים הביתה בפחד; אזרחי ישראל מגיעים לרכבת הקלה בירושלים, בורחים כמה תחנות קודם. על איזה סירנות אתה מדבר? בתקופה שלך, תבדוק כמה נתונים לא דווחו. אתה מדבר על פורעי לוד ועכו? אתה לא יודע שיום-יום בלוד, בעכו, בערים המעורבות, בירושלים, לאנשים אין אומץ לצאת בשעות מסוימות מהבית? על איזה יבבות אתה מדבר?
באיגרת שלך אתה גם כותב: מליאת הכנסת הופסקה וחברי כנסת הובהלו לחדרי הביטחון. אתה יודע, בנט, המליאה בתקופה שלך לא מתכנסת, היא לא צריכה להפסיק. אתם כל שבוע מושכים בחוטים. תשאל פה את יושב-ראש הכנסת כמה חוקים הוא מעלה וכמה חוקים אתם מושכים כי אין לכם רוב, כי המליאה שלכם לא מתפקדת, כי עם ישראל בז לממשלה שלך.
ואז אתה ממשיך לדבר: חמאס איים על נתניהו לבל יקיים את מצעד הדגלים. אתה מדבר על אומץ של החמאס, אתה מדבר על אומץ של ערביי ישראל, אתה מדבר על אומץ של המחבלים שהרימו ראש בתקופה שלך, מרגישים חלק מאותה עוגת התקציב. ואז מגיע באותה חוברת יפה פרק הפוליטיקה. עד עכשיו זה היה לאינטליגנטים שבחבורה. פרק הפוליטיקה – קצת נדבר פוליטיקה: ואז חסרו לו שתי אצבעות, חסרו לנתניהו שתי אצבעות. אתה יודע למה? כי בזמן שחיילי ישראל נלחמו בפורעים, אתה עסקת בספינים פוליטיים, כי כולם יודעים שאתה עבדת יום ולילה להכשיל את ממשלת הימין, אתה עבדת יום ולילה להקים ממשלה עם מרצ ועם מנסור ועם כל החבורה שסביבך, שהיום לועגת לך. ואז הנשיא העניק – ברור שהנשיא העניק ללפיד, בגלל שאתה זה שעבדת יומם ולילה.
אני רוצה לדבר על עוד פרק, כי הזמן שלי הוא קצר. ואז מגיעה ההתייחסות הגאונית שלך לציבור החרדי: המגזר החרדי למשל, לצערי – או-הו – אינו מיוצג בממשלה על ידי סיעותיהם, בעיקר בגלל בחירה צינית ומכוונת של נציגיו הפוליטיים. שקרן. אתה משקר פעם אחר פעם. איזה אומץ יש לך לשקר? איזה אומץ יש לך לבוא ולהגיד – הרי אתה הלכת לכנופיה שקוראים לה ליברמן וכל שונאי הציבור החרדי, שמתפרנסים מהשנאה אלינו. אנחנו במודע לא רצינו? אנחנו לא חברים, לא מעוניינים להיות לידכם. מישהו מכם קרא לנו? גם אם היית קורא לא היינו מגיעים אליך. אנחנו אנשים שלא משנים דעה. בחרנו ללכת עם נתניהו בכל מערכות הבחירות, אנחנו רואים בו אדם ראוי ונמשיך ללכת איתו, אף שלא טוב לך. אבל אנחנו – איך קראת לזה? "בעיקר בגלל בחירה צינית ומכוונת". כמה בזוי אתה, כמה אתה מסוגל לשקר לאזרחי ישראל.
מכל מקום, אתה כותב ברוב גאונותך: כראש ממשלה אמשיך לדאוג לכל הציבור. על מה אתה מדבר, על רפורמת האנטי-כשרות של כהנא? על רפורמת הגיור שלכם? בזתם, החרבתם כל דבר שיש לו קשר לזהות המדינה היהודית. נתת ברוב טיפשותך לרפורמים חלק ונחלה איתנו. אנחנו יודעים שעם ישראל לא ייתן להם דבר כזה. אתה מדבר על זה שאנחנו, מבחירה צינית שלנו – אנחנו אנשים שלא מוכנים שיקנו אותנו בכסף, אנחנו אנשים שנאמנים לאידיאולוגיה. הלכנו בכל מערכות הבחירות בגוש אחד בראשות – – –
לא. אני יודע – – –
אני יודע שכשפורסם – – –
יכול להיות שהוא מסתכל בטלפון. מר נפתלי בנט, תכבד את חברי הכנסת, ושווה להקשיב.
אני רוצה לסיים במה שאתה סיימת את החוברת שלך. אתה כתבת משפט: אין לנו ארץ אחרת – תראו, מילים של משורר – לכן לעולם לא נוותר, זה בנפשנו. כך חתמת באהבה גדולה.
ואני רוצה לומר לך, נפתלי בנט, אנחנו נחושים לא לוותר. אנחנו נחושים שאתה בשביל אזרחי מדינת ישראל צריך ללכת הביתה. אנחנו לא נוותר כי אין לנו ארץ אחרת לדאוג לאותם חלשים. אנחנו לא נוותר, כי אזרחי ישראל צריכים שיהיה מי שידאג להם בפריפריה. לך עכשיו לראשי הערים ותראה כמה הם מתגעגעים לאותן 12 השנים שדיברת, כשאריה דרעי היה שר פנים ושר הפריפריה, איזו צמיחה הייתה לאותם ראשי ערים, המוחלשים ביותר, אלו שאתה מתיימר להציל אותם. לך לשר הפריפריה שלך, שלוחו של ליברמן. מתי הוא ביקר בפריפריה? תראה את רפורמת החקלאות, כמה אתם בזים לאלפי חקלאים, כמה שיקרתם להם עם כל מיני משאים ומתנים. אנחנו כאן בדיוק בגלל שאמרת "זה בנפשנו". אנחנו לא דואגים למשרות שלנו, אנחנו כאן בדיוק – כמו שאתם אמרתם: עוד מעט יעבור התקציב, נקנה את החרדים בכמה שקלים. זה לא עבד לכם, כי אנחנו נחושים לשלוח אתכם מפה למען אזרחי ישראל, למען הפריפריה, למען החלשים. ותציל את עצמך מכל מיני הודעות "אבל ביבי", "אבל בתקופה השנייה" – כי איך אמרת? אין לנו ארץ אחרת, ואנחנו מבטיחים לאזרחי ישראל לעמוד איתנים וניצבים כולנו ביחד, כל האופוזיציה, לשלוח אותך הביתה.
1,312 מילים של מיכאל מלכיאלי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.