קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, "מצעד האיוולת", זה השם של ספרה של ברברה טוכמן. היא מתארת בספרה איך אימפריות, אומות ומדינות לאורך ההיסטוריה צעדו אל עבר התהום בעיניים פקוחות. כבוד היושב-ראש, לצערי גם מדינת ישראל צועדת את מצעד האיוולת כאשר היא מתעלמת מאסון הכיבוש. יש כאלה שאפילו אומרים שאין כיבוש ומנסים לתרץ את הפגיעה באנשים בטענות משיחיות וגזעניות. מדינת ישראל צועדת את מצעד האיוולת כאשר המשיחיות והכהניזים הופכים ללגיטימיים, כאשר קריאה "מוות לערבים" הופכת ללגיטימית; להגיד לחברי כנסת שמייצגים את אזרחי ישראל שהם אינם קבילים אפילו לתמיכה בהצעת חוק כזו או אחרת או לשיתוף פעולה, או חס וחלילה להיות חלק מהממשלה, שהם אינם לגיטימיים בגלל שלטענתם הם תומכי טרור, זה לצעוד דרך מצעד האיוולת.
כבוד היושב-ראש, בתמיכת יו"ר האופוזיציה נכנסה לכנסת התועבה. הכניסו לכנסת את המחשבה שהשנאה והגזענות זה משהו לגיטימי. אנחנו צריכים להגיד מעל כל במה: כולנו, השמאל שאתם כל כך מתעבים אוהב את מדינת ישראל ולכן אנחנו אומרים מה שאנחנו אומרים. אם אנחנו לא נטפל בסיום הכיבוש, אם לא נושיט יד לשכנים שלנו להגיע להסדר מדיני, אם אנחנו לא נדאג שכל אזרחי המדינה, יהודים וערבים, הם אזרחים שווי זכויות, אנחנו צועדים את מצעד האיוולת. הגיע הזמן, כבוד היושב-ראש, שהכנסת תכיר בלגיטימיות של האמירה של סיום הכיבוש. זה רק לטובת מדינת ישראל שאנחנו נגיע ליום הזה, שאנחנו נצביע כאן על הסכם מדיני שהגענו אליו עם השכנים שלנו, שנוכל לשתף פעולה בפרויקטים של סביבה, של תחבורה, של בריאות, לטובת האוכלוסייה כולה והאזור כולו. לא יכול להיות שאמירה לגיטימית, שאמירה שמתכתבת עם המשפט הבין-לאומי, שמתכתבת עם המוסר, תיתפס כאילו אותם אנשים מתנגדים למדינת ישראל. להפך, אנחנו אלה שאוהבים את מדינת ישראל, ולכן אנחנו חושבים שהגיע הזמן לסיים את הכיבוש. הגיע הזמן שילדי מדינת ישראל ידעו שהקו הירוק זה לא מדינת ישראל ושהם לא ייאלצו בעתיד לסבול מהתוצאות של חוסר האונים באי-סיום הכיבוש. תודה רבה.
292 מילים של גבי לסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.