ממשלה המעמיקה את פשעי ההתנחלות ואלימות המתנחלים

כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, את האי-אמון שלנו היום, בשם המשותפת, אני רוצה להציג כחלק מנושא כאוב ביותר, וזה אלימות המתנחלים. רק שכדי לא לעשות עוול לקבוצה בתוך החברה, אני חייב לשים את הדבר הזה בתוך קונטקסט. כי לא מדובר – כמו שכל פעם כשנבוכים ממעשי הטרור היהודי והאלימות של המתנחלים, יוצאים אנשים ואומרים: קומץ, שוליים, כמה אנשים. צריך לשים את זה בקונטקסט. והקונטקסט הוא זה שאלה הם הפנים האמיתיות של הכיבוש, שהם לא מובילים אותו לבד.

הכיבוש הזה הוא החלטת ממשלה, ושאר הממשלות באו ותמכו בו. זה חלק מהמהות של הפרויקט הציוני, להתנחל. ההתנחלות הזאת מחייבת השתלטות על קרקע פלסטינית, ואז טיהור אתני של הפלסטינים – לגרש אותם, כמו שכבר איימו שני שרים לשעבר מעל במה זו לפני כמה ימים. הם לא רואים שיש בזה בעיה בכלל. זה כולל טיהור אתני וזה כולל הקמת התנחלויות ליהודים, יהודים בלבד, ושמירה על דומיננטיות יהודית ועל עליונות יהודית. עכשיו, זה לא הפרויקט של המתנחלים, זה חוק הלאום של מדינת ישראל. זה מה שכתוב בחוק הלאום, הם לא המציאו כלום ולא הוסיפו כלום על מה שהעביר פה רוב גדול בכנסת ישראל.

ולכן האלימות הזאת היא אלימות ממוסדת בתוך הפרויקט הציוני, ובתוך הפרויקט הזה יש המון דברים. אחד הדברים שבעיניי הם מאוד חשובים ומסוכנים ומחייבים את כולנו לחשוב זה העיוורון שהגיעו אליו החברה היהודית והשותפים בתוך הקואליציה – גם מהשמאל וממי שנחשב ערבי – לגבי כל מעשי האלימות והטרור שמובילים המתנחלים באופן קבוע. כל ארגוני זכויות האדם מדברים על 100 מעשי אלימות וטרור יהודי שעושים המתנחלים בגדה המערבית ובירושלים מדי חודש – 100 מעשים כאלה – שרפת עצים, תקיפת ילדים, זריקת אבנים. אלימות כל הזמן, ומי שמחליט שהוא לא רוצה לראות, הוא לא רואה. חלק מזה זה מה שראינו אתמול בירושלים במצעד הזה של חגיגת הכיבוש. אנשים רוצים להתעלם מזה שיש כיבוש, מזה שיש מאות אלפי בני אדם בירושלים תחת כיבוש שלא רוצים את הכיבוש הזה, ומחליטים לבוא לחגוג את הכיבוש הזה בתוך ירושלים.

ואחרי כל האלימות והטרור שהיו שם, יוצאת התקשורת הישראלית, שגם היא נגועה בעיוורון הזה, ומסכמת: הכול עבר בשלום. למרות כל מה שנאמר, הכול עבר בשלום. מה עבר בשלום? 79 פצועים פלסטינים זה לא נחשב; עשרות עצורים פלסטינים זה לא נחשב; קריאות מזעזעות גזעניות של "מוות לערבים" ונגד העיתונאית שנרצחה, שירין אבו עאקלה, והתקפה של נשים והתקפה על ילדים, וכדורי גומי וכדורים חיים ופצצות הלם – הכול עבר בשלום. מה, בסך הכול מי שנפגע מזה זה הערבים, ולכן זה לא נספר. ברגע שהקורבן הוא ערבי במדינת היהודים, זה לא דבר שסופרים אותו, אלא מסכמים: הכול עבר בשלום. הכול עבר בשלום, והשמאל הזה, שממשיך לשבת בקואליציה, גם הוא מסכם ככה. האמת שאת השמאל הציוני במדינת ישראל צריך לקרוא באנגלית עם capital letter, האמת – ה-S צריכה להיות גדולה לשמאל הקטן הזה, שהחליט שזה תפקידו בחיים: הוא רוצה להיות קטן, להישאר קטן. זה הפרויקט שלו, ולאחרונה הוא הוסיף על הפרויקט שלו שהוא צריך להביא את ראש מועצת רשע לשעבר להיות ראש ממשלה במדינת ישראל. והשמאל הזה עושה שעות נוספות כדי לשמר את מעמדו של ראש מועצת רשע כראש ממשלה; הם יוצאים מגדרם ומדברים על כאבי בטן וכמה קשה להם. ואת כל זה הם עושים במטרה אחת – יש להם הזדמנות: הם יכולים להפיל את הממשלה אם הם רוצים. אם הם מאמינים למה שהם אומרים לציבור, הם יכולים להפיל את הממשלה הזאת, אבל השמאל הציוני החליט שזה תפקידו עכשיו. דרך אגב, הימין לפני כן לא עשה את זה, לא הביא את ראש מועצת רשע לראשות הממשלה; את זה עשה השמאל הציוני.

והתחרות עכשיו בין ממשלת בנט-לפיד לביבי נתניהו היא מי ימני יותר. נתניהו הצליח לדחוק אותם לפינה, והם רוצים להוכיח כל הזמן שהם יותר ימניים. לנתניהו לא הייתה תחושה כזאת; הוא היה משוכנע, והציבור שלו היה משוכנע, שהוא מספיק בימין. בנט – אין לו את זה, ולפיד – אין לו את זה. והם רוצים להוכיח כל הזמן שהם יותר ימנים: מה אתה חושב, שנתניהו היה גרוע? בוא תראה איך הם הרבה יותר גרועים ממנו במספרים; בוא תראה את מספר הריסות הבתים בנגב; בוא תראה את התקציבים האדירים שהולכים לפרויקט ההתנחלות, שמוביל לכל מעשי האלימות והטרור שאנחנו רואים מדי יום; בוא תראה את הייהוד בירושלים; בוא תראה – בכל מספר שאתה בודק, אתה יכול לראות שממשלת בנט-לפיד היא ממשלה יותר ימנית, והיא עושה מאמץ כדי לשדר כל הזמן שהיא יותר ימנית, כי ככה זה הופך להיות תפקידו גם של המרכז וגם של השמאל במדינת ישראל.

היום הם החליטו, כדי לעשות לעצמם תעמולה, כדי להחזיר לעצמם את הקהל, שצריך לצאת, צריך לדבר עם הקהל הימני הקיצוני – אז יצאו עם המספרים: הכניסות הנפשעות של יהודים למסגד אל-אקצא בכוח ובאלימות נעשו הרבה יותר בשנה האחרונה. כל ההתקפות על מסגד אל-אקצא בשנה האחרונה – הם גאים במספרים, הם פרסמו את המספרים, זה יוצא מלשכתו של ראש הממשלה הנוכחי, להגיד לנתניהו: מה, רק אתה עשית דברים גרועים באל-אקצא? בוא תראה את הממשלה הנפלאה החדשה הזאת, היא עשתה הרבה יותר גרוע, היא תקפה הרבה יותר. מסגד אל-אקצא היה ויישאר מקום תפילה למוסלמים ולמוסלמים בלבד. ומי שצריך לנהל אותו שם זה הווקף, את כל המתחם של מסגד אל-אקצא, לא רק את המבנה של המסגד.

עכשיו אנחנו גם שומעים על התחרות בין האופוזיציה לקואליציה מי יותר ימני, ומביאים עוד חוק הזוי, חוק הדגל. עכשיו, אפשר לשקר לחלק מהאנשים חלק מהזמן, אי-אפשר לשקר לכל האנשים כל הזמן. כבוד היושב-ראש, הדגל שאנחנו מרימים זה דגל פלסטין. וכמו כל עם שגאה בזהות שלו ובדגל שלו, כל הפלסטינים ימשיכו להרים את דגל פלסטין בכל מקום. כל הטיעונים האלה, שזה דגל x או דגל y או דגל אש"ף או דגל רשות או כל קריאה אחרת – לא ישנו את העובדה: קודם כול, הדגל היסטורית בא הרבה לפני כל הגופים האלה; דבר שני, העם הפלסטיני בחר בדגל הזה כדגל שלו. אני רואה עכשיו את ההיסטריה, אני מתחיל לראות מחר עוד חוק שבא פה לכנסת שאוסר מכירת אבטיח – מה, באבטיח יש גם ירוק וגם אדום, זה כבר יותר מדי.

ציונות לא יכולה לסבול את זה. מה, תביא גם אבטיח? או שתצבע אותו למשהו אחר. מה, גם ירוק, גם אדום?

תשמע, אני חושב שצריכה להתקבל פה גם החלטה עקרונית, כבוד היושב-ראש. אם בקואליציה באמת חושבים שהרשות היא גוף עוין, מדינת ישראל צריכה להיות אמיצה מספיק לצאת לכל העולם ולהגיד שאוסלו מת ושהיא מושכת את החתימה שלה מכל ההסכמים. אחרת, מי שיושב בקואליציה – חלק לא קטן ממי שיושב בקואליציה צריך להיכנס לכלא. אם הוא משוכנע שהוא ישב עם ישות זרה עוינת, שהוא ישב עם אויב, הוא צריך ללכת לכלא. גם גנץ צריך ללכת לכלא על זה, גם לפיד צריך. כל מי שישב במודע – אם הוא מקבל את הטיעונים האלה, שהפלסטינים הם עם עוין ושהרשות הפלסטינית היא רשות עוינת אויבת, ואת דגל פלסטין – אם הוא מקבל את הטיעונים האלה והוא מעביר את החוק הזה, הוא צריך לשבת בכלא. הוא צריך להתחיל עם עצמו. הוא צריך להוות מודל לחיקוי ולהגיד שהוא טעה. הוא צריך להיות בכלא, כי הוא ישב עם אויב.

אדוני, הדגל הפלסטיני – לא יוכלו למחוק אותו אחרי 74 שנים של ניסיונות מחיקה, גם של הזהות הלאומית הפלסטינית למה שאתם המצאתם כערביי ישראל – המצאה שנכשלה. הראש היהודי לא תמיד ממציא פטנטים טובים. הניסיון של המחיקה של הזהות של הפלסטינים בירושלים, להמציא אותם כעם אחר, או בכלל, הניסיון הזה של מחיקת העם הפלסטיני, נכשל. צריך לקבל את העובדה הפשוטה הזו. העם הפלסטיני ימשיך להיאבק על זכותו לצדק – –

– – ושוויון במולדת שלו. ולדעתי, אדוני היושב-ראש, יהיה הרבה יותר חכם לא להביא חוקים מצחיקים כאלה לכנסת. תודה.