ממשלה המעמיקה את פשעי ההתנחלות ואלימות המתנחלים

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, השרים, חברי הכנסת, באוגוסט האחרון, 2021, אחרי ביקורו של שר הביטחון, ליתר דיוק במהלך ביקורו של שר הביטחון גנץ ברמאללה אצל נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, יצאה הודעה על כך שישראל תעביר חצי מיליארד שקל לרשות הפלסטינית. אני מודה שהנורות האדומות נדלקו אצלי, ואני מניח שלא רק אצלי. מה זאת אומרת מעבירים חצי מיליארד שקל לרשות הפלסטינית? מאיזה מקור תקציבי? אני מזכיר לכם, לא היה תקציב באותה תקופה, הממשלה ומשרדי הממשלה תפקדו על בסיס 1 חלקי 12 בכל חודש בחודשו. אז התחלתי לבחון את הדברים, מאיפה מדינת ישראל משלמת חצי מיליארד שקל לרשות הפלסטינית, ועל מה. בעצם על מה כבר ידעתי; את היללות של הרשות הפלסטינית על זה שהיא קורסת כבר שמענו בכל מיני מקומות וקראנו בכל מיני מקומות. אבל זה שאנחנו גם מאמינים להם שהם קורסים כלכלית? בדקתי מאיפה הדברים צומחים.

אדוני היושב-ראש, בכנסת הזו לפני 3.5 שנים, כמעט ארבע שנים, עבר החוק לקיזוז כספים מהרשות הפלסטינית על רקע המשכורות שהרשות הפלסטינית משלמת למחבלים ולמשפחות מחבלים פלסטינים בהיקף של 1.3 מיליארד שקל בשנה. אז זה היה 7% מהתקציב שלהם. ובחוק נקבעו כללים מאוד ברורים, מאוד נוקשים, והחוק הזה עבר כאן בכנסת ברוב מוחץ של 87 חברי כנסת. אני לא מכיר חוקים בסוגיה כזו, עם רגישות כזו, שעוברים ברוב כל כך מוחץ. היחידים שהצביעו נגד היו הרשימה הערבית המשותפת – שכללה אז גם את רע"מ – ומרצ.

וכשהתחלתי להיכנס בעובי הקורה ולנסות להבין מאיפה נלקחו חצי מיליארד שקל – האוצר הסתיר את זה, יושב כאן השר חמד עמאר, שלבקשתי בכתב ענה תשובה כתובה, שכמובן לא נתנה שום תשובה על מקורות 500 מיליון השקל האלה שעברו לרשות. רק במעלה הדרך, ואחרי שגופים ציבוריים, לא הכנסת, עתרו לבית המשפט, התקבל מסמך של מדינת ישראל, של האוצר, שעוסק בשאלה מאיפה נלקחו הכספים. וראו איזה פלא, אתה רואה שבקיזוז הכספים מהרשות הפלסטינית, מהמיסים שישראל גובה עבור הרשות הפלסטינית על פי חוק, קוזזו מדי חודש בשלב מסוים 50 מיליון שקל ובהמשך 100 מיליון שקל, כשבעצם שתי תקופות קיזוז התכנסו להן ביחד. ואתה רואה שביולי 2021 מקזזים 100 מיליון שקל, ובאוגוסט, חודש לאחר מכן, צירוף מקרים עם ביקורו של שר הביטחון ברמאללה, אתה רואה שמקוזזים – כלום; נהפוך הוא, לא רק שלא מקזזים את 100 מיליון השקלים שהיו אמורים לקזז, אלא אתה רואה מינוס 300 מיליון שקל. זאת אומרת שנלקחו 300 מיליון שקל מהכספים האלה והוצאו – וכמובן שהחשד מתחיל להתעצם כשאתה מגיע לחודש דצמבר, כשכמובן בין אוגוסט, אותו חודש שהזכרתי, לבין דצמבר מקזזים מדי חודש בחודשו, על פי המסמך של משרד האוצר, אדוני היושב-ראש, 100 מיליון שקל טבין ותקילין, כפי שאמורים לקזז, למעט הפאלטה הזו של חודש אוגוסט, של 300 מיליון מינוס ועוד 100 מיליון שלא קוזזו, וביחד 400 מיליון שקל. ואתה רואה שבחודש דצמבר, כשאמורים היו לקזז 50 מיליון שקל, לא קיזזו את 50 מיליון השקל ונתנו 50 מיליון שקל, וביחד זה 100 מיליון שקל. וראה זה פלא – 400 ועוד 100 מיליון זה 500 מיליון שקל.

לא, זה באוגוסט. ועוד 100 מיליון בדצמבר.

לא, לא. אני אחזור.

אני אחזור. לא, לא, אני אחזור, כי חשוב מאוד – – –

אני אחזור, כדי שהדברים יהיו חדים וברורים. באוגוסט היו צריכים לקזז 100 מיליון שקל, לא קוזזו 100 מיליון שקל. לא רק שלא קוזזו, מופיע שם מינוס 300 מיליון שקל. זאת אומרת, ה-100 שלא קוזזו ועוד ה-300 שניתנו זה 400 מיליון שקל. זה באוגוסט. בדצמבר אותו תרגיל. בוא נגיד ככה, אם באוגוסט זה היה הטריק, בדצמבר היה השטיק, כי בדצמבר היו צריכים לקזז 50 מיליון שקל, לא קיזזו אותם, ומופיע מינוס 50 מיליון שקל. ביחד זה 100 מיליון שקל. אתה מחבר 400, אדוני השר, של אוגוסט עם ה-100 של דצמבר, ואתה מקבל 500 מיליון שקל. זו קופה קטנה של מדינת ישראל, של ממשלת ישראל, של האוצר, שעושה בה מה שהיא רוצה.

כן. אגב, אם באוגוסט היה הטריק ובדצמבר היה השטיק, אז התחכום הכי גדול היה בעמודה הזו. העמודה הזו, כתוב מעליה "אחר". כשאתה שומע, אדוני היושב-ראש, "אחר", אתה אומר, זה סעיף כזה, כזה, כזה וכזה. לא. הסעיף "אחר" הוא כל-כולו קיזוז הכספים מהמיסים שגובים עבור הרשות הפלסטינית. עד השקל האחרון אלה הכספים האלה, אבל כתוב למעלה "אחר". זה במסגרת ההסתרה. נער הייתי וגם זקנתי, האמן לי, הסתרות אני מכיר, אבל גם חשיפת הסתרות; אדוני היושב-ראש, גם אתה מעולם התוכן שלך יודע בדיוק איך חושפים הסתרות.

אגב, הלכתי לבדוק, אמרתי, 500 מיליון שקל העבירו לרשות מהכספים שקוזזו, בואו נראה אם זה עומד על פי החוק. הרי החוק קבע באופן מפורש, ואני מקריא לך, אדוני השר, החוק קבע באופן מפורש: "הביא השר לאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי דוח – – – ולפיו לא שילמה הרשות הפלסטינית כספים בזיקה לטרור – – – רשאית ועדת השרים להחליט על העברת הכספים שהוקפאו – – – כולם או חלקם, לרשות הפלסטינית". הלכתי לבדוק אם יש דיווח בכלל שהרשות הפסיקה לשלם משכורות למחבלים. לא מניה ולא מקצתיה. אדוני היושב-ראש, הרשות הפלסטינית מעבירה – אנחנו מכירים ב-650 מיליון ועל פי זה מקזזים; המציאות היא כפולה. הם מעבירים 1.3 מיליארד שקל למחבלים. בחוק – אגב, זה בחקיקה, לא בג'סטה או משהו כזה, זה בחקיקה אצלם, שנקבעה בסוף נובמבר ודצמבר 2004, כשנשיא הרשות הפלסטינית הוא מחמוד עבאס – ממש סיוע למחבלים, הם קוראים לזה "אסירים", כמובן, והזכות לחיים בכבוד. האסירים, יעני המחבלים, הם מגזר לוחם – טטאם טטאם – והסעיפים בחוק זה מבטיחים להם ולמשפחותיהם חיים בכבוד. הרוצחים האלה שהרסו משפחות, לקחו חיים, הם צריכים לחיות בכבוד על פי החוק הפלסטיני. בסעיף 6 בחוק הפלסטיני מופיע כדלקמן – אני אומר לך, אני קורא את זה ואני לא מאמין שזו רשות שיש לנו הסכם איתה – משכורת חודשית וקצבת ביגוד. משכורת חודשית וקצבת ביגוד: הרשות הלאומית, יעני הרשות הפלסטינית, תעניק לכל מחבל – לכל אסיר, בסגנון שלהם – משכורת חודשית, ללא אפליה – יעני חמאס, ג'יהאד אסלאמי, פתח, חזית עממית – כל הרוצחים ללא אפליה, ופעמיים בשנה קצבת ביגוד. פעמיים בשנה קצבת ביגוד.

סעיף 7 אומר שמשכורת חודשית – הסכום יוצמד למדד יוקר המחיה. ולמען הסר ספק, סעיף 12 אומר – ביטול סתירות: כל סעיף הסותר את סעיפי החוק הזה יהיה בטל ומבוטל. זה לא ההתגברות, זה האימא של ההתגברות.

ואני שואל את עצמי: איך למען השם מעיזה ממשלה בישראל להעביר 500 מיליון שקל לרשות הפלסטינית, לעזור להם לסתום את הבור שנוצר אצלם בעקבות העברת כספים כמשכורות למחבלים? ואני אומר לך, השם "מחבלים" הוא קצת פרווה בדיון כזה. אני ברשותך רוצה לנקוב בשתי עובדות מעניינות. עבדאללה ברגותי, איש חמאס ידוע, נשפט ל-67 מאסרי עולם על 67 ישראלים שהוא אחראי לרציחתם – בפיגוע בסבארו ובפיגוע בכיכר ציון ובמומנט ובראשון ובאוניברסיטה העברית ובאוטובוס בתל אביב – 67 ישראלים נרצחו, מאות רבות נפצעו, חיים של משפחות נלקחו, שלא לומר הכבוד.

כן. אדוני היושב-ראש, שב טוב על הכיסא. הרשות הפלסטינית עד היום העבירה לעבדאללה ברגותי למעלה ממיליון שקל, והעיקר, עוד בדרך למעלה ממיליון שקל. סאמי ג'רדאת, ששלח את המחבלת למסעדת מקסים, שבה נרצחו 21 ישראלים, נשפט ל-21 מאסרי עולם. הוא קיבל עד היום 875,000 שקלים משכורות. ואיך אומרים, (אומר בערבית ומתרגם:) הטוב עוד לפניו, כי ככל שהוא יהיה יותר זמן בכלא, המשכורת עולה.

זאת אומרת, הבור התקציבי ברשות הפלסטינית גדל. איך למען השם מעיזה ממשלה בישראל, איך מעז שר ביטחון ללכת לנשיא הרשות הפלסטינית, להתחייב בפניו על 500 מיליון שקל, ללא שום אישור, לא שום הבאה לדיון, לא ועדת כספים, לא ועדה אחרת, ככה, חצי מיליארד שקל עברו לרשות הפלסטינית כדי לסתום בור שנוצר בגין משכורות למחבלים, העיקר שהרשות לא תקרוס.

תראה, אני אומר לך, הכעס הוא גם כעס מקצועי, אני קצת מבין בתחום הזה, אבל הוא גם כעס אנושי, כעס ישראלי, כעס של בני אדם. איך יכול להיות שאנחנו, הממשלה הזו, בפועל משלמת משכורות למחבלים? איך יכול להיות? בבית הזה? תראה, אני מודה שהכעס הוא כל כך גדול כי שום תשובה רצינית אתה לא מקבל ואין שום נייר שאומר שהמקור התקציבי הוא זה או זה. בשלב מסוים קיבלנו הודעה מהאוצר כדלקמן: כל הסכום שהוקפא מכספי המיסים שמועברים לרשות נמצא במקומו. אמרתי, ריבונו של עולם, זה משפט, אני אומר לך, שהוא יותר גרוע מהמשפט: 500 מיליון שקל מהכספים שהוקפאו. מפני שלקחתם כסף כחול-לבן, והרי אתם יודעים שלא לקחתם כסף כחול-לבן, כי אין לכם שום סעיף תקציבי שיכול לתמוך בזה, אבל שיחקתם בקופה הקטנה של ארגון טרור ולקחתם את הכסף ונתתם לרשות הפלסטינית כדי לסתום את הבור, שיוכלו לשלם למחבלים, ועם ישראל שותק. אנחנו לא נשתוק.

משפט לסיכום, אדוני היושב-ראש. אנחנו לא נשתוק. הדבר הזה מתחיל כאן היום בכנסת, הוא יימשך לסוגיות נוספות, לבדיקה הרבה יותר קפדנית, ואני אומר לך, בסוף אם חס וחלילה לא תהיה ברירה ונצטרך להגיע לתביעה פלילית, תהיה תביעה פלילית. לא יכול להיות שאדם בעל סמכות בישראל, אדם בעל תפקיד בישראל או גוף בעל אחריות בישראל, ייקח חצי מיליארד שקל שישראל לקחה על פי חוק, ויעשה בזה שימוש שהוא פשוט לא לתפארת מדינת ישראל. אני חושב שבסוגיה הזו, אדוני היושב-ראש, על זה ועל דברים אחרים, האמון בממשלה לא מתקיים. תודה רבה.