מחסור משמעותי במורים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה לחברת הכנסת גילה גמליאל על הנושא החשוב שעולה על סדר-היום, שזה שכר המורים, ובכלל המעמד שלהם והתנאים שלהם בתוך מערכת החינוך. אבל רק תיקון קטן מבחינת הלמ"ס, ואת גם תביני כמה זה חסר היגיון כשהם אומרים שבעוד כארבע שנים יהיה חוסר של 200,000 מורים. היום בכל מערכת החינוך יש כ-190,000 מורים, כך שזה קצת לא הגיוני, כי המערכת לא תימחק. חשוב לומר את זה.

אני רק אקריא את הנתונים שקיימים, ואחר כך אני אסביר מה אנחנו עושים בנושא החשוב שאת מעלה. למעשה, מה שאומר הלמ"ס בדוח שלו, כשנכנסים פנימה ולא נשארים בכותרות שפורסמו: על פי התחזית, עד לשנת 2026 הביקוש הצפוי למורים יגיע לכ-214,000 מורים, ולכן הצפי לתוספת הוא של כ-24,000 מורים לעומת שנת 2021. זאת אומרת, 214,000 המורים שהוא מציין זה מה שיהיה צריך ביחס למה שיש היום, והדלתא של זה היא 24,000 מורים. גם זה סיפור, אבל בזה אנחנו מטפלים.

בעניין של שכר המורים – נפתח הסכם השכר, וברור לכולם שהסכם השכר הפעם לא יכול להיראות כמו שום הסכם שהיה בעבר. זה יהיה חייב להיות מלווה בתוספות משמעותיות, קודם כול למורים מתחילים, כדי שיהיה אפשר לגייס מורים חדשים, איכותיים וטובים למערכת, שירצו לבוא ולהיות בה, וגם למורים ותיקים, כדי שלא יצא מצב שמורים ותיקים פשוט עוזבים את המערכת, אחרי שגם מושקעים בהם הרבה מאוד משאבים ויש להם הרבה מאוד ניסיון והם כבר עוברים תהליכים, ובגלל שהשכר שלהם הוא לא מכבד ולא ראוי אז הם פשוט עוזבים למקומות אחרים.

זה באמת אתגר, זו משימה מאוד גדולה, ואנחנו פועלים גם בהיבט של הסכם השכר. אבל גם צריך להגיד ביושר שהנושא של מעמד המורים במדינת ישראל והשחיקה שיש להם היא לא רק השכר, זה גם הגיבוי למורים שהלך ונשחק. אנחנו רואים שהמערכת לא מקבלת את הגיבוי שהיא צריכה, אנחנו רואים את הזלזול שמגיע מכל מיני מקומות בחברה הישראלית, אנחנו מדברים על כך שהמערכת לא מתקדמת. רק ביום שני הייתי כאן והסברתי כמה מערכת החינוך צריכה להתקדם, כמה צריך לאפשר להם לקיים חדשנות, ליזום, ליצור, להגשים את החלום החינוכי שלהם. הם באים למכללות להוראה, לומדים במרחבים חדשניים, לומדים פדגוגיות חדשניות, מגיעים לתוך הכיתה – וזה החלום ושברו. כי המערכת, בגלל מה שמשרד החינוך הכתיב, לא בגלל המורים, תקועה עוד הרבה מאוד שנים אחורה, ורק איפה שאפשר להכניס את כל החדשנות והשינויים אז המורים באמת עושים את זה.

אז זה הרבה מאוד מרכיבים שצריכים לשנות במערכת כדי שמורים יוכלו וירצו להיות חלק ממנה, והשכר כמובן הוא מרכיב מאוד משמעותי. אנחנו ממש בימים האלה נמצאים בעיצומו של הסכם שכר ושל דיונים מאוד אינטנסיביים.

טוב, זה הכול עניין של השקפה, של איך את מנתחת את זה, אבל אני אתייחס גם לזה.

אז העלית פה המון המון סוגיות שהן כולן חשובות ורלוונטיות. אני אנסה לפרק את זה ולהתייחס לכולן. לא כולן קשורות לשכר המורים, אבל הן כן קשורות בעצם ליכולת שלנו לגייס מורים טובים שירצו לבוא ולהיות חלק מתוך המערכת.

לגבי העניין של להסתכל על 200,000 המורים כי אנחנו רוצים לצמצם את מספר ילדים בכיתה – מספר הילדים בכיתה, קודם כול, הוא כבר מזמן לא 40 תלמידים ועומד על 34. לא שזאת הבשורה הגדולה, אבל אנחנו כבר לא במקום של 40 תלמידים. אני חושבת שבכלל צריך לשנות את שיטת ההוראה והלמידה, וזה בעצמו מפצה על מספר התלמידים בכיתה, אבל אני שמה את זה בצד. צריך לשאוף לצמצום מספר ילדים בכיתה. צריך לזכור שזה לא רק עניין של כוח אדם, זה גם עניין של תשתיות, והיום, כשאנחנו מדברות, יש לנו מחסור של כ-17,000 כיתות במדינת ישראל.

לא משנה, אני אענה.

אבל אם את תאפשרי, חברת הנכנסת גמליאל, שאני אדבר ברצף, אז אנחנו גם לא – – –

חבל על הזמן. אני אענה צ'יק-צ'ק, הכול בסדר.

הכול בסדר.

מה שאני מנסה לומר זה שכשאנחנו מדברים על מחסור של 17,000 כיתות וכשאנחנו מדברים על מחסור של כל כך הרבה מורים, לבוא ולומר לך שבעוד שנתיים אנחנו נוכל לצמצם את מספר הילדים בכיתה – את מראש יכולה לדעת שאני לא דוברת אמת, אוקיי? לכן חשוב שאנחנו נבין את המציאות שאנחנו נמצאים בה. זה נכון שבתוכנית שהיא רב-שנתית צריך להסתכל גם על זה, אבל בואי נראה, עד שנגיע למקום הזה, מה אנחנו צריכים לעשות כצעדים מיידיים בתוך מערכת החינוך כדי לשמור על כוח האדם שנמצא לנו היום וכדי לגייס כבר עכשיו כוח הוראה איכותי, טוב, כזה שרוצה לבוא ולתת מעצמו ולתרום ולהעלות את המערכת לגבהים אחרים.

זה נוגע באמת לחדשנות, זה נוגע לתוכניות לימודים חדשות ואחרות וזה נוגע לאפשרות של אוטונומיה למנהלים ומורים בתוך מערכת החינוך – מה שלא היה להם עד היום; הם פשוט עשו את מה שמשרד החינוך הכתיב. משרד החינוך, במקום להיות רגולטור, היה גם המעסיק, גם המפעיל, גם המבצע, זאת אומרת, עושה את הכול. את זה אנחנו מנסים לשנות ולבזר כמה שיותר סמכויות לשטח, כדי שבאמת מי שנמצא שם יוכל לעסוק בעשייה החינוכית ולא בכל הדברים האחרים שהם שנדרשו ממנו עד היום.

אז שכר המורים – נלחמים עכשיו בהסכם השכר; הנושא של בנייה – אנחנו נמצאים בשיח כדי לתת אינטנסיביות של בנייה ולפתוח מחדש את תוכנית החומש, כי ברור לכולם שהיא לא תיתן מענה והיא לא תצמצם את הפערים שקיימים היום בתוך המערכת; להכניס חדשנות למערכת החינוך, פשוט לקדם אותה ולשחרר אותה מכל הכבלים שהיו בעבר ושמשום מה לא הצליחו לפרום אותם.

אמרת את זה בעצמך: זאת תוכנית שהיא רב-שנתית. לא יהיה אפשר לתקן את זה, אני אומרת לך, גם לא בקדנציה.

מה השאלה, חברת הכנסת אורית סטרוק?

תודה רבה, חברת הכנסת אורית סטרוק. אכן, מה שאנחנו ראינו בחלק מהקמפוסים בימים האחרונים הוא בלתי נסבל ובטח בלתי מתקבל על הדעת. אתמול בישיבת המל"ג העליתי את זה כנושא ראשון עוד לפני שהתחלנו את סדר-היום משום החשיבות של הדברים. צריך לומר שזה לא קרה בכל הקמפוסים. לא שזה עושה את זה פחות חמור, אבל גם צריך רגע לתת את האמת ואת התמונה המלאה. זה לא קרה בכל הקמפוסים, אף על פי שכל הקמפוסים נערכו, גם עם כוחות משטרה וגם עם שצריך, לכל מקרה שלא יקרה כדי לתת את המענה בזמן הנכון.

אין מצב שבמדינת ישראל יהיה מי שיפחד להניף את דגל ישראל. אמרתי את זה בצורה מפורשת אתמול ואני אומרת את זה בצורה מפורשת גם היום.

יותר מכך, הקמפוסים צריכים להניף את דגל ישראל בלי קשר עכשיו לסטודנט כזה או אחר, ואנחנו נוודא שהדבר הדבר הזה גם יקרה, אנחנו נוציא הנחיה מפורשת. זה מה שהנחיתי אתמול את היועצת המשפטית של המל"ג.

בנוסף, אני ביקשתי ממנה – הרי יש חופש אקדמי ויש חופש ביטוי ואני לגמרי בעדם והכול בסדר, רק שמבחינת הסמכות אין לנו את הסמכות במקרים כאלה לכפות משהו על האוניברסיטאות. אבל כן אני ביקשתי שיבדקו את הסנקציות או את הכלים שיש לנו להפעיל כנגד סטודנטים שפועלים בהסתה, באלימות או בפגיעה בסמלי המדינה כדי שאנחנו נוכל להפעיל אותם, אם זה בסוגיה של מלגות, של מניעת מלגות, או בכל כלי אחר. היועצת המשפטית צריכה להביא לנו לדיון הבא את הכלים שיוכלו לעמוד לרשותנו, ואנחנו נוכל להפיץ אותם לקמפוסים ובחלקם גם להשתמש בעצמנו. אנחנו כמובן עוקבים ואנחנו מעבירים מסרים מאוד ברורים גם לנשיאי האוניברסיטאות והמכללות.

אין לי בעיה לעמוד פה ולהשיב בענייני חינוך, כמה שצריך, אבל באמת על שאלות, לא על עובדות.

בגלל השבת. כן.

הנושא ברור, חבר הכנסת מקלב.

תודה רבה, חבר הכנסת מקלב. התחלת בנושא של מחסור בגננות. בוא, אתם אומרים לא להגיד את הבעיות, אבל לפעמים כשאומרים את הבעיות ולא מטאטאים אותן, אז גם יודעים לטפל בהן. יש מחסור בגננות, בפארה-רפואי, בקלינאי תקשורת, ריפוי בעיסוק, ואיפה שאתה לא נוגע – אנחנו שם.

אני לא מדברת על הסייעות. בדיוק. איפה שאנחנו לא נוגעים, יש פה משבר שהלך והתעצם במשך הרבה מאוד שנים, והתעצם ביתר שאת בשנתיים האחרונות. צריך להגיד את הדברים.

ואנחנו מטפלים בזה. אנחנו מטפלים בזה במסלולי הכשרה ייחודיים, בתוכניות ייחודיות להכשרה של מורים וגננות, כדי שבאמת נוכל להביא כמה שיותר כוח אדם וכמה שיותר מהר, בלי לוותר על האיכות. יש לנו – אגב, לא ציינתי בפני חברת הכנסת גמליאל, אבל אני אומר את זה עכשיו: יצאנו למסלול של חמש שנים, תואר שני ותעודת הוראה. זה בעצם יאפשר לנו להכניס מורים עם השכלה גבוהה כבר של תואר שני, ובאמת, גם לחזק את המעמד שלהם. אנחנו פועלים בהרבה מאוד ערוצים כדי לטפל במשבר הזה, ועדיין זה ייקח זמן, כי גם אם אנחנו יוצאים עכשיו לתוכניות מיוחדות, תביאו בחשבון שלפחות שלוש עד חמש שנים אנחנו נמצאים בתוך התהליך.

לגבי העניין שאתה מעלה כאן על התלמיד, אני קיבלתי פנייה. קיבלתי את הנושא הזה לפני יום או יומיים. ביקשתי לבדוק את זה, גם כדי לראות מה אנחנו יכולים לעשות ברמה הבין-לאומית וגם כדי לראות איך אנחנו בעצם נותנים לילד או מפצים אותו על עוגמת הנפש שנגרמה לו. אז הנושא הזה כבר בטיפול המשרד.

כן. ברור. הנושא הזה כבר על שולחננו וכבר נמצא בטיפול.

אני רוצה רק לומר, גם כשהתווכחתם כאן על הנושאים, אמרתי לך שיש פה ילדים צעירים, אנחנו אמורים לשמש דוגמה, ותמיד, אגב, לא רק כשהם כאן.

נמצאת כאן הבת של יעל רון בן משה, יחד עם החברות שלה. הן הגיעו בתחבורה ציבורית מאזור נהריה כדי ללמוד על הכנסת.

זה שיעור אזרחות פר אקסלנס, כמו שצריך להיות. בהצלחה לכן. תיהנו.

אוקיי.

אני חושבת שכבר עניתי על שכר המורים.

צודק – מקינזי.

לא הבנתי, אמרת פה כל כך הרבה דברים. אתה מדבר על מי שמביא תעודה מבחוץ – זה סיפור אחד. אתה מדבר על מורים שנולדו פה, למדו כאן, לצורך העניין – –

– – למדו הוראה ונכנסו לבית הספר – אתה צריך להעביר כדי שאני אראה באופן ספציפי, לגופו של עניין. כי יש מורים שלמדו כאן, ממוצא אתיופי – אם הוא בא עם תעודת הוראה, הוא מורה לכל דבר, והשאלה היא איך הוא נקלט.

חבר הכנסת גדי יברקן, אני צריכה לקבל דוגמה קונקרטית, כי מורה עם תעודת הוראה שנקלט לעבודת הוראה הוא מורה לכל דבר ועניין. אם קולטים אותו, וזה לא משנה מה התעודה שיש לו, יכולה להיות לו גם תעודה של עורך דין אבל לא קולטים אותו כעורך דין. אם קלטו אותו לתפקיד מסוים אחר אז זה סיפור אחר. אני צריכה לדעת על אילו מסגרות מדובר. תיתן לי דוגמה, ממש עם שם ותעודת זהות, ואני אבדוק בדיוק מה הסיפור.

לא, אבל היא פרטנית מדי, כי אני לא מכירה תופעה גורפת כזאת. מי שמגיע עם תעודת הוראה, לא מסתכלים מאיזה מוצא הוא ולפי זה מחליטים אם הוא יהיה במקצוע של הוראה או במשהו אחר.

אז אני אומרת ברצינות: תעביר אליי בצורה מפורטת ונבדוק את זה בשמחה רבה.

תודה רבה. אני אתחיל דווקא בעניין של המורים, ברשותכם, ואחר כך אני אתייחס באריכות לרפורמה של הגיל הרך, של גיל לידה עד שלוש.

תוך חודש. בישיבת המל"ג הבאה צריכים להביא לי. אמרתי את זה. היועצת המשפטית צריכה להביא לדיון הבא את מה שמוצע. בכל מקרה, יוצאת הנחיה לכל הקמפוסים על הנפת דגל ישראל. זה לומר את המובן מאליו.

לגבי הסוגיה של מורים במגזר הערבי וכל הנושא של השיבוץ, תראו, קודם כול צריך לזכור שכשאנחנו מדברים על השיבוץ, בעיקר כל הסיפור הוא עניין שיבוץ בדרום אל מול שיבוץ בצפון. בצפון יש לנו רוויה של מורים, זאת אומרת, כל התקנים מאוישים, ובדרך כלל יש מחסור במחוז דרום, ואז מה שקורה – מורים חדשים שבאים ורוצים להיקלט במערכת מוכנים ללמד גם בדרום, כי שם באמת יש צורך, והם מתחילים את העבודה שם. נכון שעם השנים, כשהם מקימים משפחה זה כבר הופך להיות יותר מורכב והם רוצים לחזור חזרה, אבל בסוף אנחנו צריכים גם להסתכל על איפה יש היצע, ובהתאם לזה לעשות את השיבוץ.

הוועדה עשתה עבודה. אנחנו דנים בנושא הזה כדי לראות שבאמת הדברים נעשים כמו שצריך ושאין עיוותים בתוך הסיפור הזה. והינה, אני אומרת לכם כאן ואמרתי גם בעבר: אם אנחנו נגלה שמשהו לא תקין או מתנהל בצורה שהיא קצת מעוותת או שצריך לתקן אותו – אנחנו נתקן אותו.

לגבי העניין של 14,000 מורים מובטלים – תראו, אם יש לי לדוגמה 2,000 מורים לחינוך גופני, אין לי מה לעשות איתם. אם כל המשרות וכל התקנים של חינוך גופני מאוישים, אין לנו איפה לקלוט אותם. צריך לראות אילו מורים, לאילו מקצועות, אם הם באמת מוכשרים להיכנס לתוך המערכת, אם יש להם השפה שצריך, במקרה שהם נכנסים לבתי ספר יהודיים וצריכים ללמד את השפה העברית. יש הרבה מאוד משתנים שלפיהם נקלטים המורים.

אז צריך להגיד את הדברים, ותאמיני לי שאין מורה שיוכל לתת את המענה במחסור של תקן מסוים והוא לא ייקלט, בלי קשר לא למין שלו, לא לגזע, לא לדת, לא ללאום. אנחנו כולנו יודעים שיש גם מורים מהמגזר הערבי בתוך בתי ספר יהודיים וזה לא עניין מגמתי, זה עניין של מציאות.

אנחנו נעשה הכול, ונשמח מאוד, אגב, לפתור גם את מצוקת האבטלה של המורים האלה וגם לפתור את המצוקה אצלנו. אני יכולה לומר לכם שיש תוכנית שעכשיו ממש מתקיימת של 400 מורים מהמגזר הערבי שיעברו תהליך לקראת השנה הבאה מבחינת השפה, מבחינת כל מה שהם צריכים כדי להשתלב בתוך המערכת. אנחנו עושים את זה. אנחנו עושים את זה ואנחנו גם נמשיך לעשות את זה.

לגבי הרפורמה של הגיל הרך – עניתי לחבר הכנסת גדי יברקן. אתם שאלתם שניכם על הנושא של המורים.

בסדר, רק לדעת שלא פספסתי אף אחד.

יש שאלה של המעונות. תראו, הנושא של מעונות היום, מי כמוך יודעת, היה שטח פרוץ במשך 70 שנה. חוק הפיקוח על מעונות היום התגלגל כאן, בכנסת ישראל, מ-2012. הייתה יושבת-ראש ועדה לפני שאני הייתי יושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד, את בטח מכירה אותה, שיכלה להעביר את חוק הפיקוח על מעונות היום ולא העבירה אותו.

ולא העבירה אותו. ומרגע שנכנסתי לתפקיד כיו"ר הוועדה לזכויות הילד בעצם קידמנו את חוק הפיקוח על מעונות – – –

העברנו את חוק הפיקוח על מעונות היום, שמתייחס לביטחון האישי, לחלק שמתייחס – – –

חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, את רוצה – – –

אם את רוצה לצעוק אז בואי – – –

חוק הפיקוח, שהוא ספר, שהוא באמת כולל כל כך הרבה פרטים, הגיע כמעט לקריאה השלישית, אלא שראש הוועדה פשוט בחרה שהדבר הזה לא יעבור.

ומי שיש לו ספק במה שאני אומרת, מוזמן לפתוח את הפרוטוקולים של הוועדה לזכויות הילד בכנסת ישראל – הכול שמור במשך הרבה מאוד שנים – והוא יוכל לראות את זה.

העברנו בכנסת העשרים את הסעיף שעוסק – – –

אני יכולה לדבר.

אדוני היושב-ראש, היא לא שאלה בשביל לשמוע את התשובה, היא שאלה כי היא רוצה להשמיע. אני רוצה להשיב לפרוטוקול ובזה לסיים את העניין.

אני רוצה להשיב לפרוטוקול כי זה חשוב.

בכנסת העשרים עבר חוק הפיקוח על מעונות היום, עבר הסעיף שעוסק בביטחון האישי אחרי הרבה מאוד מאמצים, קודם כול כדי להתחיל את האסדרה בתחום שהיה שטח פרוץ במשך 70 שנה – הנושא של מי מטפל בילדים, האם יש רישום פלילי – –

– – איפה מטפלים בילדים, עזרה ראשונה וכל מה שצריך. נלחמנו על כך שמעונות היום יעברו למשרד החינוך כדי – – –

לא, אדוני היושב-ראש, אני ממש לא מיציתי. נאמרו דברים לפרוטוקול, אני רוצה להשיב. תקרא אותה לסדר או שתצא החוצה.

התחלנו את תהליך ההסדרה במערך המעונות והכנסנו גם את המעונות הפרטיים תחת פיקוח, כדי בכלל להתחיל ולאתר את המעונות שנמצאים בארץ. אני יכולה לומר לכם שעד היום אנחנו לא יודעים על כל המעונות שיש בארץ. אנחנו נמצאים בתהליך של בנייה ושל הסדרה אחרי 70 שנה של הפקר. נלחמנו כדי שמעונות היום יעברו למשרד החינוך, ומרגע שהם עברו למשרד החינוך אנחנו מרחיבים ומעמיקים את הפיקוח. קלטנו הרבה מאוד תקנים, הטמענו את האגף – אני מזכירה לכם שזה התחיל רק בינואר האחרון – אנחנו מעבירים הכשרה את כל המטפלות שנמצאות במערכת, גם המסובסדת וגם הפרטית, הכשרה של 220 שעות, שבסופה כל מטפלת מקבלת 2,500 שקלים – –

– – הכשרה של 220 שעות, שבסופה כל מטפלת מקבלת 2,500 שקלים מענק, כדי לייצר מוטיבציה, ו-220 השעות האלה יהיו מוכרות לה כאקרדיטציה אחר כך להשכלה גבוהה. חברים, זאת מהפכה אמיתית, כי זה מאפשר להן באמת את הצמיחה ואת ההתפתחות המקצועית שלהן, וזה העניין של לטפל גם במעמד המטפלות.

נוסף לכך אנחנו משנים את חוק המצלמות, כדי שגם במסגרת הפיקוח והבקרה אפשר יהיה לפתוח את המצלמות ולבצע איזושהי בקרה אקראית ולא לחכות רק למקרים שבהם יש חשד סביר.

בקיצור, אני לא אפרט כאן, אבל אנחנו עושים שורה שלמה של צעדים. אני פשוט עונה כאן על האמירה החלולה – סליחה שאני אומרת את זה – שמדובר בכותרות. אני מציעה לכל מי שמכיר את הרפורמה לצלול לפרטים וללמוד אותה. זה לא ייקח הרבה זמן וזה גם מאוד נגיש. אז מי שבאמת לא מכיר אותה, שווה לו להיכנס פנימה.

לגבי הסבסוד, אנחנו יוצאים לתהליך בנייה מאוד רחב, 600 מיליון שקלים שגייסנו לתקציב 2023-2022, שבמהלכן ייבנו מעונות נוספים. כל מעון נוסף שנבנה, זה אומר שהמעון הזה נכנס להיות תחת סבסוד, זה מעון שהוא בסמל. לכן אנחנו, בתוכנית שהצגנו, בחמש השנים הקרובות לפחות נרחיב ונכפיל את מספר המשפחות שמקבלות סבסוד, ובסופו של דבר המטרה היא – ואמרתי את זה מעל כל במה – להגיע לסבסוד מלא לכלל הילדים שנמצאים במעונות היום, אם אלה בסמל ואם אלה הפרטיים. בכך נסדיר מערכת שהייתה הפקר במשך 70 שנה. נמצאת כאן השרה קארין אלהרר, שהייתה שותפה בדיונים יחד איתי, גם על חוק הפיקוח, גם על חוק המצלמות, והיא יודעת כמוני את מה שאחרים בעיקר מדברים. יש לנו עוד הרבה מאוד עבודה, ואנחנו נעשה אותה. תודה רבה.