קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד יושב-ראש הכנסת, בהצלחה בתפקיד.
כבוד השרות, כנסת נכבדה, מבט חטוף על שורות הפוליטיקה, כולל המוניציפלית, האקדמיה, התקשורת ועוד תחומים רבים ונוספים, יראה כי מספר הנשים בתפקידי מפתח קטן. קולם של כ-50% מהאוכלוסייה פשוט נשמע בקול חלוש בעמדות הבכירות. כמובן, מינוי לתפקידים בכירים דורש כישורים רבים, והוא אמור להתבצע על בסיס מקצועי בלבד, אך אם נציץ וניתן מבט קטן בקריטריונים הנדרשים לתפקידים אלו, נגלה שכמה מהם מדירים את האוכלוסייה הנשית עוד טרם הוגש טופס מועמדות אחד. חלקן של הנשים אומנם אינו מעוניין בכך, וזה בסדר, הן לא חייבות. אבל את האחרות שרוצות בכך, זה מגביל ומצמצם. ניסיון ניהולי, לדוגמה, הוא קריטריון מהותי וחשוב, הנדרש מהמעוניינים לכהן בתפקידים בכירים, תפקידים ניהוליים. אולם אם מדובר בדרישת סף, העובדה כי 35% בלבד מהמנהלים במשק הם נשים תראה בקלות יתרה כי סיכוייהן של נשים להתמנות לתפקידים הבכירים האלה, לתפקידים הניהוליים האלה, הוא קטן ביותר, עוד בטרם הן הגישו מועמדות. היצמדות לניסיון ניהולי היא לא אחת מעין כיסוי להדרה בפועל של נשים, אף אם לא במתכוון.
מעבר לכך, ניסיון ניהולי אינו ערובה כלל ועיקר לסיכויי הצלחה גבוהים בתפקיד. ישנם בעלי ניסיון בתפקיד ניהולי שהניסיון שלהם היה כושל; יש אחרים שהם חסרי ניסיון אך מוכשרים מאוד, יכולים ללמוד את התפקיד במהירות, ולבצע אותו בהצלחה מרובה. עצם דרישת הניסיון כתנאי סף, כאשר היא עצמה אינה ערובה להצלחה בתפקיד מצד אחד ומהווה מחסום עבור נשים מצד אחר, זאת בעיה שיש להתמודד איתה. הכנסת רוח רעננה בדמות הייחודיות הנשית וביכולתן של נשים להוביל ולשנות עשויה להועיל עשרות מונים יותר ממינויים שגרתיים וצפויים. כחברת כנסת אני מאמינה ביכולתן של נשים לקדם דברים משמעותיים. אני לא דוגלת בשוויון מדומה ומוחלט בין המינים אלא דווקא בהכרה בהבדלים ביניהם, וביתרונות של נשים בדרך החשיבה שלהן, בצורת הפעולה שלהן. יש להכיר בכך שישנם מאפיינים ייחודיים לנשים התורמים ליכולות ניהול וליכולות הנהגה והובלה. יש בהן משהו מיוחד. הבנת התרומה שלהן והיכולת שלהן תוכל לאפשר ייעול תחומים רבים ושינויים עמוקים, שייטיבו עם כולנו. קידום נשים לתפקידים בכירים וניהוליים הוא השינוי שייטיב עם התפקידים הללו וימקסם את יכולת ההשפעה של הארגונים השונים.
אני חושבת שמה שחשוב בעיקר זה יכולת הבחירה, לאפשר לבנות, לצעירות ולבוגרות את היכולת לבחור. כשהן בוחרות, הן יכולות לבחור להיות עקרות בית, זה מצוין וזה טוב, אם זה טוב להן; אבל כשהן רוצות להתקדם, אסור שתהיה להן תקרת זכוכית. צריך לבחון אותן על פי היכולות שלהן. בהחלט לא לתת להן קדימות כי הן נשים; צריך לאפשר להן להתקדם כי הן טובות, אבל לפעמים יש מחסום שנוצר מהעבר, כמו ניסיון, שדיברתי עליו. וזה מה שחוסם אותן.
בדיוק, כבוד היושב-ראש, אתה מדייק. אני חושבת שלא רק הנשים מפסידות, אלא החברה כולה מפסידה. יש נשים שכישרון הניהול שלהן – או לשמש בתפקיד בכיר – רק יעשה טוב לכולנו. לכן, הפנייה שלי היא לכולנו, לדעת ולהבין שאסור לחסום נשים בגלל היעדר ניסיון. צריך לבדוק לגופו של עניין אם יש כאן אישה שמסוגלת להתגבר על היעדר הניסיון. ואז, אם אתה בודק ואתה רואה שהיא תצליח בקלות יתרה להשלים את הפער, בהחלט לתת ולאפשר לה את התפקיד החשוב.
אני קוראת בהחלט לכל הארגונים שמחפשים אנשים ראויים להסתכל גם על נשים, ואפילו, תתפלאו, אתם יכולים להרוויח פי כמה וכמה. תודה. יום אישה בין-לאומי שמח לכולם.
504 מילים של מיכל מרים וולדיגר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.