חוסר המנהיגות ואובדן השליטה של ראש הממשלה מול מגפת הקורונה (דלתא/אומיקרון) מסכנים את חייהם של אזרחי ישראל ומאיימים על יציבות המשק

תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הממשלה, חברי הכנסת, היום לפני 124 שנים עמד למשפט אמיל זולא על מאמרו "אני מאשים", J'accuse. את המאמר הוא כתב לאחר שכל בדיקותיו העלו שדרייפוס, אלפרד דרייפוס, חף מפשע ונרדף על ידי החוקרים, התובעים והשופטים, שגזרו עליו הגליה ומאסר עולם באי השדים. אמיל זולא חויב במשפט, וגם עליו הוטל עונש מאסר של שנה. ההמון הריע, הן לטקס המשפיל שבו שברו את חרבו של הקצין דרייפוס ותלשו את דרגותיו של "הבוגד" על לא עוול בכפו, והן להרשעתו של זולא, שננטש על ידי רבים מקוראיו.

לימים ידע העולם כולו שזולא צדק, ודרייפוס ייזכר בהיסטוריה כקורבן של מערכת משפט מושחתת וכגיבור בעל כורחו.

שאלתי את עצמי הבוקר: מה היה אומר אמיל זולא היום?

אני מאשים – הוא היה אומר – את רוני "יאח"ה יכולה להפיל ממשלות ויאח"ה יכולה להקים ממשלות" אלשיך; אני מאשים את הרקטור שי "לא ירתיעונו" ניצן; אני מאשים את אביחי "בלב כבד אך בלב שלם" מנדלבליט – לא בלב כבד ולא בלב שלם, בלב כוזב.

עכשיו, כולם מבינים מה היה למנדלבליט להסתיר כשאני התעקשתי כשר משפטים להקים ועדת בדיקה למח"ש – ועדה עצמאית, ועדה חיצונית, ועדה בלתי תלויה – –

– – בראשות שופט שהוא מההגונים שהכרתי, השופט הרן פינשטיין. מה שהפריע להם כנראה זה שהוא לא בכיס שלהם, והוא, היועץ, נאבק ביוזמה בכל כוחו ונלחם בה מלחמת חורמה. הוא ידע מה יש להם להסתיר. לראשונה בתולדות המדינה ממשלת ישראל הצביעה בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה – מהמהלכים שאני יותר גאה שהובלתי, לחרפתו של מנדלבליט. חשבתם אז שהכול זה "רק ביבי" או "רק לא ביבי"; רציתם משטרה עצמאית שהפוליטיקאים לא יתערבו בה. הינה לכם, קיבלתם משטרה עצמאית. אתם מרוצים?

אבל עוד "אני מאשים" אחד היה לו, לאמיל זולא, לו חי היום, והוא היה שמור לך, נפתלי בנט, שבהקמת הממשלה הזו נתת ידך לקושרי הקשר. ובכל יום שהממשלה הזו עוד קיימת – –

– – אתה הוא משרתם הנרצע.

אתם, חבריי לצד הזה של הבית, אדוני היושב-ראש – אני מדבר על חבריי לאופוזיציה – תיזכרו כאמיל זולא, כלוחמי צדק, שמקומם לאחר 120 יהיה בפנתיאון, ואילו אתם, בצד הזה של הבית, אם בכלל תיזכרו – –

– – יהיה זה לחרפה ולדיראון עולם.