חוסר המנהיגות ואובדן השליטה של ראש הממשלה מול מגפת הקורונה (דלתא/אומיקרון) מסכנים את חייהם של אזרחי ישראל ומאיימים על יציבות המשק

מכובדי היושב-ראש, ראש הממשלה, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אלו לא ימים רגילים. אומנם בממשלה עסקים כרגיל, אבל מבחינת אזרחי המדינה זוהי שעת משבר לאומית: ההידרדרות שאין שני לה בתמותה, בתחלואה, ברמת החיים שהציבור יכול לאפשר לעצמו – חצי שנה של עליות מחירים ומיסים חדשים על החלשים ביותר בחברה, ממשלה של גזרות על הציבור – ובמקביל, ושאף אחד לא ישכח בטעות, עשרות מתים מקורונה מדי יום, 500 הרוגים בשבוע. ממשלה שאיבדה שליטה על המחלה. פעם אמרת כאן, בנט: לא קורונה – לא מעניין. עכשיו גם הקורונה לא מעניינת אותך, גם יוקר המחיה לא מעניין אותך. מחירים עולים, אנשים מתים, אבל בממשלה דממה, הכול גן עדן. 50,000 חולים חדשים מדי יום, 60,000 חולים חדשים, ובמקביל 180 חולים קשים חדשים כל יום נכנסים לבתי החולים בישראל. 50% מהם לא חוזרים לבתיהם, חלילה, ומאבדים את חייהם מהמחלה הנוראית – נתונים שלא היו פה בשום שלב של המחלה, אפילו לא קרוב. זן האומיקרון, בממשלה דאגו להבהיר שהוא פחות קטלני, אבל סירבו להבין שגם זן פחות קטלני יוביל למאות מתים ואלפי מתים אם הוא מידבק פי חמישה ויותר.

במעין דוגמה לחוסר יכולת והיעדר שיקול דעת, דווקא עכשיו מצאת בממשלה את הזמן המתאים לבטל את התו הירוק. בכוח הממשלה מבקשת להחיות את גל האומיקרון, שכבר חשבנו שהתחיל אולי לרדת. בזמן שהמומחים ממשרד הבריאות פרסו את הנתונים ואת ההמלצות, אתה, ראש הממשלה, היית בתנומת צוהריים. היה לך קשה, כי בירושלים אין לך מיטה, רק בלשכה בתל אביב, אז בירושלים אתה ישן על הספה. את מרצך את משקיע בשימור הקואליציה הלא-טבעית הזאת ולא בהחלטות לטובת הציבור. במקום לדאוג לבריאות הציבור, לבריאות הכלכלית של העסקים בישראל, שלא מקבלים פיצויים ואת התמיכה שמגיעה להם, אתה, בנט, דואג ששר האוצר שלך יהיה מרוצה.

צריך להגיד לשר איווט ליברמן שכסף שנשאר בקופת המדינה בסוף הקדנציה, לא הולך לכיסו. זה לא אש"ל. קופת המדינה נועדה לסייע לאזרחים כולם, לא להפך. אנחנו במצב חירום שהוא לא אחד לעשור, הוא אחד לדור, והמדינה לא מתפקדת.

ארה"ב, ידידתה הגדולה של ישראל, שאתמול קיבלת שיחת טלפון מנשיאה, אחרי שלא דיברת איתו מאוגוסט, הוציאה אזהרת מסע לא להגיע לישראל, שסובלת משיעורי התמותה הגבוהים בעולם; מהמדינה הראשונה להתחסן כמעט לגמרי, הממשלה בראשותך דרדרה אותנו לשיעורי התמותה הגבוהים בעולם – הישג כמעט בלתי אפשרי, ברשלנות, בבורות. בגאוותנות שסירבה לשמוע למומחים, נכשלה הממשלה בחיסוני הילדים, נכשלה בחיסוני השפעת ונכשלה בהטלת מגבלות סבירות שיצמצמו את התפשטות האומיקרון.

הממשלה בראשותך ויתרה על הציבור, ויתרה על בריאות הציבור, ויתרה על מצבו הכלכלי וויתרה על זכויותיו. המחירים היחידים שירדו בממשלה הזו הם המחירים של תוכנת פגסוס למשטרה בעקבות הנחת כמות. הממשלה הזו לא מגיעה לציבור, והציבור הטוב הזה לא מגיע לממשלה הרעה הזו. מותר לטעות לפעמים, מותר אחר כך גם לתקן, אבל לוותר על הציבור, לוותר על מלחמה במגפה, לוותר על החלשים, על הזקנים, על המשפחות המוחלשות, על המשפחות ברוכות הילדים, זה דבר שלא ייעשה.

אחרי הממשלה הזו, הציבור יחפש אותנו לתקן את השברים. אני רק מבקש, אל תקשו עלינו את המשימה יותר מדי. תנסו אתם להציל עוד את מה שניתן. עוד לא מאוחר לשנות כיוון ולחנוק את גל הקורונה. עוד לא מאוחר לבטל את המיסים החדשים ולתת לציבור מרחב נשימה.

לסיום דבריי, אני מבקש לצטט מדברים שאתה, המעתיק של הספר "איך לנצח מגפה", אמרת כאן, פה, במליאת הכנסת: "תגידו, אתם השתגעתם? מה עוד אני צריך לעשות, מה? אלוקים שישמור – – – אתם צריכים לעבוד יומם ולילה. כשהייתי שר ביטחון עבדתי בשבת, חיללתי שבת כי זה פיקוח נפש. זה פיקוח נפש", צעקת עם פתוס. "אנשים מתים, מה אתם עושים? אתם השתגעתם? תתפסו את עצמכם בידיים. תבינו, יש לנו עם שהולך ומת. ושלא תעזו להאשים אף אחד אחר". כששרת הפנים שלך אומרת בשידור: כן, במגפה אנחנו מכילים מתים, אז כן, אתה, ראש הממשלה, אשם. הדם על הידיים שלך. תודה רבה.