חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, אנחנו שומעים פה זעקות שבר ומניפולציות במילים, באמת, בצורה שאין לה גבולות.
אני מבקש ממך, אל תפריע לי.
אל תפריע לי. זה לא יעזור לך. מניפולציות במילים.
עולה פה חבר הכנסת סמוטריץ' ומשווה את המצב למתים במלחמת יום הכיפורים – הבאתם עלינו את מלחמת יום הכיפורים – ועולה ומחרה אחריו חברו והפרטנר שלו להצבעה נגד חוק האזרחות, חבר הכנסת כסיף, ומוסיף ומביא את הכיבוש. שניהם ביחד. לכן אתם ראויים אחד לשני, כסיף וסמוטריץ' וכל הדוברים האחרים.
בלי שום קשר למציאות הישראלית, בלי שום קשר לכלכלה, בלי שום קשר למצב האומיקרון. סיפורי בדים של חבר הכנסת קיש, מקום ראשון בעולם – – –
אתם לא רוצים להקשיב, ולצעוק אתם יודעים טוב ממני, אבל אתם יודעים.
תסתכלו, רק היום מגיעה משלחת קרן המטבע הבין-לאומית ומגישה לנו דוח, ונותנת לישראל ציונים מעולים על ההתנהגות בשנה האחרונה בכלכלה.
ואנחנו רואים, במחלה ובתחלואה, את השקר הגדול שלך. השקר הגדול. יש לי את המספרים.
900,000 מתים באמריקה, פי שלושה וחצי מישראל, פי שלושה וחצי ויותר בבריטניה ופי חמישה מצרפת.
עכשיו, עוד דבר, אנחנו לקחנו – וראש הממשלה יושב כאן – החלטות אמיצות על פתיחת המשק ולא ריסוקו, על התנהלות מופתית מול האומיקרון ואחרים, בלי להיכנס לפניקה ולשחק במילים כמוכם.
ולכן אני אומר לכם: גם בכלכלה וגם בנקודות אחרות – פניקות ראויות, אבל לא הן שיכתיבו לממשלה.
ובנושא החקירות, שמענו אותך, חבר הכנסת אמסלם – "מנדלבלוף" וכל אותן אמירות. מי מינה אותם? אני מיניתי אותם? ראש הממשלה בנט מינה אותם? את אלשיך? מי מינה את מנדלבליט? מי מינה את ניצן?
אז חברים, תזכרו, יושבים פה באופוזיציה ויכולים לספר באמת פייק ניוז – פייק ניוז זה עובד – לספר לכולם איך המצב. יש לנו נושאים קרדינליים לטפל בהם.
ומה שראוי לטפל בו יטופל באומץ לב – –
– – ובלי שקר ובלי מניפולציה, ועוד דבר – בלי ריסוק המערכת הישראלית. מדי פעם ממציאים המצאות – ועדת חקירה בראשות נשיא המדינה – הכול בשביל לרסק, כפי שריסקתם כל הזמן את מערכת שלטון החוק, ריסקתם את המערכת המשפטית באמירות נוראיות עליה. כשיש מחלה, צריך לטפל בה. לא הממשלה הזאת יצרה אותה, אבל היה לה האומץ לטפל בה – –
– – בצורה הכי אמיצה בדברים שאתם לא עשיתם.
תודה, אדוני.
358 מילים של יוסף שיין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.