ציון יום זכויות האדם

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד יושב-ראש הכנסת, כבוד שר המשפטים, השר לשירותים חברתיים, פתחתי הבוקר, אחרי לילה לא פשוט פה, כנס חשוב ומרגש ליום זכויות האדם בכנסת. אני גאה להיות, ולא בפעם הראשונה, זו שיוזמת את היום המיוחד הזה. אני גאה קצת פחות בנושא שבו דנו – האפליה במדינת ישראל של שנת 2021.

אנחנו מציינים את יום זכויות האדם הבין-לאומי כדי להזכיר את הכרזת האו"ם בדבר זכויות האדם משנת 1948. כולנו זוכרים שזאת גם השנה, לשמחתנו, שבה קמה מדינת ישראל ונחתמה מגילת העצמאות. אז תחת מלחמה ומצב חירום קשה עדיין זכרו אבותינו לכתוב ולעגן את הערך החוקתי של הזהות היהודית, ולצידו – את המחויבות שלנו לערך השוויון. אבל במדינת ישראל 2021 עולה תמונה מכוערת של אפליה על בסיס של דת, גזע, מין, נטייה מינית, הגדרה מגדרית, זהות מגדרית, שיוך אתני ולאומי, מדינה שיש בה חוק לאום שבו סעיף, שמפלה את עניין היישוב והקרקעות. במדינת ישראל 27% מהדיווחים בגין אירועי גזענות היו מצד ישראלים ממוצא אתיופי; 27% – גם מצד אנשים ונשים מהחברה הערבית; 19% – אפליה נגד חרדים ו-19% נגד יוצאי ברית המועצות לשעבר. נשים יוצאות העדה האתיופית מספרות שהן סובלות מקנס אתני כפול גם בשוק התעסוקה. מצד אחד, מי מצליחה בכלל להגיע לשוק התעסוקה נוכח נקודת הפתיחה המוחלשת, אבל גם אלה שכבר צולחות את הפערים ומגיעות לשוק התעסוקה נתקלות בדעות קדומות, בגזענות, באפליה, בחוסר אמון, ובדרך כלל מועסקות בשכר נמוך יותר.

אנחנו רואים את האפליה הזאת גם בחינוך. אנחנו רואים באוניברסיטאות איך – אתם יודעים, אמרו לנו כל הזמן ששאלת המוצא לאורך השנים, השר כהן, תיעלם מתישהו; מתישהו כבר יש המון ילדים מעורבים ומשפחות מעורבות, וכבר לא תהיה משמעות אם אתה ממוצא אשכנזי או מזרחי. אני אומרת את זה בתור אשכנזייה פריבילגית. יש הבדלים משמעותיים גם היום בדור השלישי. אנחנו מדברים על כ-10% גברים מזרחים לעומת 20% גברים אשכנזים שלומדים באוניברסיטאות. וככל שאנחנו עולים בתארים ובתפקידים הפערים הולכים וגדלים, והם לא מצטמצמים, ואפילו גדלו בדור השלישי.

אנחנו מדברים על משטרה שעושה פרופיילינג, שמופעל כלפי אוכלוסיות מסוימות. אני זוכרת שכשהעליתי את הנושא הזה בפעם הראשונה בכנסת והייתי כל כך מזועזעת, באתי הביתה וסיפרתי את זה למשפחה שלי. הבן שלי אמר לי: אני לא יודע למה את מופתעת. כשאני והחבר שלי ליאור יושבים בגינה או מסתובבים, עוצרת לידנו ניידת ואיתי לא מדברים בכלל. אבל ניגשים לליאור, שהוא ממוצא אתיופי, מבקשים תעודת זהות, מבקשים ממנו לגשת לניידת, חוקרים אותו: מה אתה עושה פה? למה אתה פה? למה אתה לא הולך הביתה? ואני יושב לידו ואף אחד לא מדבר איתי בכלל. אמון החברה האזרחית במשטרה יורד עקב הדברים האלה. אמון החברה הערבית במשטרה ירד מ-38% ל-26% השנה; למעלה מ-70% מדברים על חוסר אמון במשטרה. כשמדברים על החברה האתיופית מדברים על 13% בלבד, אדוני היושב-ראש. אני יודעת שאמון החברה האזרחית במשטרה חשוב לך. ל-13% בלבד יש אמון במשטרה. זה אומר שלא מדווחים.

בכל שלוש שעות מדווח מקרה להט"בופובי. אנחנו בשנת 2021, ודוח הממונה על השכר עדיין מציג פערי שכר אדירים בין גברים לנשים – של 34% במגזר הציבורי, לא הפרטי. 18% מהמשפחות בישראל עדיין חיות בעוני קשה, ומחצית מהן – בעוני חמור.

אז אני מבטיחה פה מעל בימת הכנסת שאמשיך לעסוק בנושאים האלה ולקדם אותם, להציף אותם ולדבר עליהם. אבל אני גם מבטיחה שמהיום הזה נצא עם נקודות לפעולה. אני יודעת שהממשלה הזאת – ובכך אני גאה – יש בה הרבה מאוד שרים ושרות ששמו את הנושא הזה בראש מעייניהם, שחשוב להם. היו היום בכנס ארבעה שרים שדיברו. החמישית, לצערי, ישנה בבוקר, וטוב שכך, היא צריכה אחר כך לעבוד.

אנחנו רוצים שנצמצם את האפליה בתעסוקה, בחינוך, בבריאות ואפילו בהגנת הסביבה – בכל דבר שיש בו אפליה בין פריפריה למרכז ובין כל קבוצות האוכלוסייה – בין המיעוטים לבין הרוב. לא תמיד זה רוב ומיעוט, לפעמים זה בין הפריבילגים לבין אלה שלא. אנחנו נפעל לצמצום הפערים. זאת המשימה שלנו, ובין היתר של הממשלה הזאת. אני גאה להיות חלק ממנה. תודה.