קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אפרת, אם כבר באת, בואי תשמעי. נדבר קצת.
אני אשמח לשלוש, ארבע – מה שראש הממשלה יחליט.
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. רק כדאי לאפס את השעון, כדי שחס ושלום – – –
לא, אבל אי-אפשר. שנייה. הוא יודע שאתם מתכננים לי עוד הפרעות עד שהוא ייתן לי. חבל לאפס עוד זמן.
אין בעיה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
בסדר, בסדר. יש בינינו סיכום – – –
הכול בסדר. הגענו להסכמות בוועדה המסדרת בנושא הזה.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שאחרי שדיברנו בפעם הקודמת על גל"צ ובג"ץ קיבלתי הרבה התייחסויות. א. רק שתדע לך, חבר הכנסת אמסלם, קיבלתי מחמאות על החיקוי, אבל אמרו לי שאני צריך להשתפר, אז אני מקווה, בעזרת השם, לייצר מומחיות.
זהו, אני צריך לדבר עם הידיים. אבל האמירה הזאת שאמרתי כביכול בצחוק בפעם הקודמת על כך שבשנייה שהימין ייכנס לבית המשפט העליון פתאום נגלה שהשמאל בעד לסגור את בג"ץ, זאת הייתה אומנם בדיחה – יש לי קצת הפרעות פה.
הדבר הזה שמתרחש התרחש בארצות הברית הבדיחה שבשנייה שהימין נמצא בבית המשפט השמאל משנה את עמדתו ביחס לבית המשפט אכן התרחש בארצות הברית. כולנו יודעים שבארצות הברית, בעקבות כהונתו של הנשיא טראמפ, התחיל להיות רוב בבית המשפט העליון לשופטים שמרנים, ופתאום ניתן היה למצוא התבטאויות של גורמים מאוד מובילים ומשפיעים שאומרים: אולי הגיע הזמן לקחת קצת כוח מבית המשפט ולהעביר את הכוח למחוקק. זאת אומרת שיש עיקרון מסדר אחד אצל השמאל בעולם, אצל השמאל בישראל, אצל השמאל בארצות הברית. העיקרון הוא אחד: השלטון צריך להיות בידיים של הרשות השלטונית שבה יש לשמאל יתרון. אם זה המחוקק – שיהיה המחוקק; אם זה בית המשפט – שיהיה בית המשפט; אם זה הפקידות – שיהיה הפקידות; אם זה התקשורת, אם זה האקדמיה – –
התחלתי באיחור של דקה, אדוני היושב-ראש.
– – ובסופו של דבר העיקרון הוא אותו עיקרון: השלטון צריך להיות בידיים של השמאל, בדורסנות, בכוחנות ובבוטות – –
– – ואת הדבר הזה אנחנו צריכים לעצור. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
328 מילים של שמחה רוטמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.