קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני פונה לציבור בבית כדי לדבר איתם כרגע על העובדים הזרים שהם הביאו כחברי כנסת – 30. זה בערך 2 מיליון שקל לשנה. דרך אגב, עשיתי חשבון – זה כמעט – – –
שנייה. זה מפריע לי. זה על הזמן שלי. אני מבקש שתוסיף לי, מנסור.
אמרתי – זה לאחד לשנה, זה כ-60 מיליון לשנה. היות שלציבור בבית קשה, 60 מיליון זה מספר בלתי נתפס – כולנו מרוויחים, אתם יודעים, רוב הציבור, 6,000–7,000 שקל. אז אני פונה לכל הציבור בבית שרואה אותנו: זה 200,000 שקל ליום. היום התאדו להם 200,000 שקל, הינה, הלכו. במקום לעזור בזה, לפחות, יכולנו לחלק את זה ל-1,000–1,500 משפחות.
עכשיו, אני אספר לכם מה קורה. אתם יודעים למה? בואו אראה לכם. אתם תראו בהצבעה שיש פה כמעט 30 איש שלא קיימים חוץ משר תורן. למה שר תורן? בגלל שאם לא, לפי התקנון של הכנסת סוגרים את המליאה, אז הוא חייב להיות. הם עכשיו נוחרים בבית, ראו את המונדיאל, ואתם מממנים את המונדיאל שהם ראו היום; סליחה, את היורו.
שנייה. ואתם פשוט – הם עכשיו ישנים שנת ישרים כשכל הכנסת, חברי הכנסת, נמצאים פה. הם הביאו עוד 30 קרטונים שהם קראו להם "חברי כנסת" שיצביעו כאן לפי ההנחיות שהם אומרים להם. הם משאירים את ההנחיות והולכים הביתה לישון.
רבותיי, כל הציבור שרואה אותי: 200,000 שקל כל יום. מחר זה עוד 200,000. תספרו עד יום ראשון, כולל שישי-שבת – עד יום ראשון נגיע למיליון שקל. למה? בגלל שלפיד רוצה לישון, בנט רוצה לישון בבית וגנץ רוצה, כמובן, לישון ולישון, ולטייל בעולם ולאכול ארוחת ערב עם הילדים. הם הביאו עובדים זרים לכאן כדי שיצביעו במקומם. בושה וחרפה. דרך אגב, זו הממשלה שבכתה – –
– – אנחנו עכשיו אחרי הקורונה, יש אנשים – איך אמר בנט? אתמול הלכתי לכפר סבא, פגשתי את משה, יש לו חנות של כלי בית, אין לו עבודה, אין לו אוכל. עובר שבוע: נסעתי היום לדימונה, פגשתי את רחל, היא מוכרת פלאפל – –
336 מילים של דוד אמסלם. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.