קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, כבוד השר – – –
בטח שהוא קרא לי. מה, עליתי סתם לפה?
טוב, אז דיברנו קודם על הזיכוי בפרשת דומא. עכשיו אני אספר על עוד דבר – סיפור מזעזע, תיק ראשון שייצגתי בו: נער מחברון שנאשם – רדפו אותו והוא נאשם במשהו שהיה לא הגיוני. איזשהו קיבוצניק מהצפון בא ומעיד ואומר: אני ראיתי את הנער הזה מרביץ לערבים. וזה היה לא הגיוני – שעת לילה מאוחרת, ראה אותו ל-30 שניות, לפי העדות. אין, לפי כל הפרמטרים זה לא היה הגיוני וזה לא היה אפשרי. מה עשיתי? הגיע יום הדיון, הגיע אותו עד – הקיבוצניק מהצפון – והוא בא ומעיד על מי שיושב בדוכן העדים, אומר: זה הוא, אני מזהה אותו. ואני אומר לו: רגע, אתה בטוח במאה אחוז? הרי אם אתה בטוח כל כך הוא ילך לכלא. אולי ב-60%, 70%, 80%? הוא אומר: זה הוא, זה הוא. אמרתי לבן אדם לקום, ומה מסתבר? שאני החלפתי את הנאשם. במקום הנאשם האמיתי שמתי מישהו אחר, והוא זיהה את המישהו האחר, והשקר נחשף, והיה זיכוי.
אבל יש כאן שאלה מאוד מאוד קשה: מה עשו לאותו עד שקר? וזו תופעה, חבריי חברי הכנסת, שמתרחשת בהרבה מאוד תחומים, בהרבה מאוד גזרות. כאשר אישה גרושה מעידה נגד הגרוש שלה ומעידה עדות שקר, בסופו של דבר מה שקורה הוא שגם אם תופסים אותה מעידה עדות שקר, יש לה חסינות. וכאשר אותו עד העליל עלילת שקר אף אחד לא עשה לו שום דבר. וזו אחת הבעיות שמובילות אותנו לעדויות שקר חוזרות ונשנות ולאפס מעשים של המערכת.
אז אני חושב שבמסגרת התיקונים ששר המשפטים גדעון סער מציע, היה ראוי, היה נכון, לדבר גם על העניין הזה – של עלילות, של הפצת שקרים, של עדים שהם עדי שקר. צריך לטפל בתופעה הזאת. זו תופעה שאי-אפשר להשלים איתה, כי כאשר, חס וחלילה, אותם עדי שקר מצליחים, התוצאה יכולה להיות שאנשים יושבים סתם, פשוט סתם, שנים רבות בכלא, ולא משנה מאיזה ציבור הם באים, מי הם ומה הם. הייתי מצפה שממשלת ישראל תעשה משהו בנושא הזה, אבל כמו ביתר הנושאים – גם בנושאים הכלכליים, גם בנושאים הביטחוניים, גם בנושאים המשפטיים – זו ממשלת כישלון, זו ממשלת חידלון, ממשלה שפשוט לא מסוגלת, כי זאת ממשלת הונאה. תודה.
349 מילים של איתמר בן גביר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.