קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, רבותיי, אתמול, 30 ביוני, זה היה כבר אתמול – תרשמו את זה, זה יום היסטורי בתולדות הציונות. אולי לא במקרה זה די סמוך למועד שבו אנחנו מציינים את יום הרצל. זה היום שמאזן גנאים הצטרף סוף-סוף לתנועה הציונית. הגיע הזמן. הוא עשה את זה, רבותיי, לא באיזה אקט קטן, הוא עשה את זה בענק. קודם כול, הממשלה שהוא מחזיק על האצבע האחת שלו חתמה על הסכם היסטורי להקמת היישוב אביתר, יישוב חדש בארץ ישראל, ביהודה ושומרון. זה הישג ציוני, הישג ציוני חשוב.
אני יכול לומר יותר מזה: אני מבטיח לך שאביתר תהיה עוד עיר ואם בישראל, וכל פעם שנעבור שם ניזכר במאזן גנאים ונגיד: זה האיש, בזכותו.
אבל מאזן, אתה הרי איש רציני ויסודי, ואתה לא מסתפק רק בדבר אחד. אז אתה הפלאת לעשות ועשית היום היסטוריה – למעשה זה כבר היה אתמול – היסטוריה של ממש. פעם ראשונה שחבר כנסת מרע"מ, מהתנועה האסלאמית, לוקח על עצמו לדאוג לכוח האדם של צה"ל – לגייס, ועוד בנות, לצבא. כל הכבוד. תשמע, אני נמצא פה 12 שנה, התקשיתי להגיע להישגים כאלה.
אני רוצה לומר לכם, חברות וחברי הכנסת – – –
לא, לא, היושב-ראש, אני אף פעם לא אקפח אותו, אבל בדיוק מה שרציתי לומר זה שאני מתקשה לעמוד בקצב ההישגים האלה שמאזן וחבריו משיגים. אבל אני מבטיח שאם יקרה הדבר שלא צריך לקרות והממשלה הזאת תחזיק בטעות עוד שבוע וחצי ותשלים ארבעה שבועות, נעשה כאן סיכום חודשי מפואר ונדאג גם להפיץ אותו לכלל אזרחי ישראל, בכל השפות, כדי שכולם יעריכו את התרומה הזאת.
אז מאזן, אני אומר לך, באמת, בנימין זאב הרצל – עד היום שבו מאזן גנאים הצטרף לתנועה הציונית. באמת היסטוריה, תודה רבה.
273 מילים של יריב לוין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.