קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אתה יודע, אני מכירה שיר כבקשתך. עכשיו אתה רוצה סיפור כבקשתך.
אנחנו חיים בסרט, למען האמת. לא שיר ולא סיפור – סרט רע.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני כל כך שמחה שכשהגיע תורי לנאום, אז חבר הכנסת ויושב-ראש ועדת החינוך לשעבר, חבר הכנסת מרגי – גם השר לשעבר, גם חבר בוועדה לזכויות הילד – שהיה מגיע יום-יום, שעה-שעה, לכל ישיבה, ועשה עבודה באמת מיוחדת, ואפשר לומר – תשמע, יש כאלה שקשה להם לעבוד אחרי הכיסא של השרים.
אני חושבת שמהסיעה שלך, אדוני, אתה יכול לעשות – – –
יותר מזה, אני פונה אל הבן אדם, אבל למה אני פונה אליו? כי חבר הכנסת מרגי, בהיותו יושב-ראש ועדת החינוך, דאג באמת לאנשים, לא למראית עין ולא בשביל הפרובוקציה. הוא היה חבר בקואליציה, וכחבר בקואליציה הוא ניהל באמת מאבק עיקש ואמיתי למען החינוך המיוחד, למען הילדים המיוחדים עם האלרגיות. וכשאני רואה היום את הצביעות של הצד ההוא – אני זוכרת את רם שפע בוועדת החינוך נלחם בשיניים, עושה פרובוקציות: אין תשלומי הורים.
עכשיו, אני רוצה לומר לכם משהו: אני הגשתי לנשיאות הכנסת, אדוני היושב-ראש, הצעה לסדר-היום, וההצעה לסדר-היום מדברת על כך שהוחלט במשרד החינוך ובמשרד הבריאות לבטל את התקנים לסייעות המיוחדות עבור ילדים הסובלים מאלרגיה לאגוזים מסוג קשיו ופיסטוק. כשאנחנו מדברים על אלרגיה אנחנו מדברים על אלרגיה מסכנת חיים. עכשיו, מה הסיבה, אדוני היושב-ראש? מחסור בתקציב. וכשאנחנו מדברים על מחסור בתקציב ביום שבו הכנסת מעבירה באמצע הלילה הצעת חוק של תוספת של 30 ח"כים, ועוד בין חמש לתשע ועדות חדשות – כשאנחנו מדברים על 30 ח"כים נוספים, אנחנו מדברים על העוזרים שלהם, אנחנו מדברים על הרכבים שלהם, אנחנו מדברים על הלשכה שלהם, אנחנו מדברים על הדף לבוחר שלהם, אנחנו מדברים על כל ה-benefit הזה, אבל לילדים האלרגיים בכל הנושא של אגוזי קשיו ופיסטוק אין כסף. אז מה עושים? מפקירים כ-200 ילדים במערכת החינוך. 200 ילדים. לא יהיו להם סייעות.
ובזה, אדוני היושב-ראש, אני מבקשת את התערבותך. אני יודעת כמה הנושאים האלה חשובים לך. אני מאמינה ואני רוצה להאמין שעדיין הם חשובים לך. כי מה שקורה – לפי חוק, ילדים בין גיל שלוש לשבע בחינוך הרגיל שסובלים מאלרגיה מסכנת חיים למזון זכאים לסייעת רפואית שתשגיח עליהם במהלך היום. אנחנו צריכים לזכור: ילדים בין גיל שלוש לשבע לא יודעים להבדיל מהם המאכלים, אם יש בפנים – אני רוצה להגיד לך, אני כאימא לילדים, גם הרוטב פסטו הזה שאתה מורח לילדים בפרוסה, הוא מהול בפנים באגוזי קשיו. כשאני מסתכלת על הדבר הזה, אני אומרת: שרת החינוך, שמדברת על לשמור על הילדים, הדבר הראשון שהיא עושה זה להפקיר 200 ילדים לסכנת חיים.
לא מזמן, אדוני היושב-ראש, התוודענו לכך, עד כמה תגובה אלרגית יכולה להיות הרסנית. ראינו את זה כאשר אושר דרעי ז"ל נפטרה כשהיא הלכה למסעדת בשרים כשרה ואכלה קינוח חלבי.
לא. אני רוצה לדבר שנייה, ובזה אני מנסה לסכם את האבסורד, את ההפקרות. היא, בחורה בוגרת, לא קיבלה טיפול מיידי, למרות שהיא טסה עם האוטו הפרטי שלה לבית חולים זיו, והיא נפטרה. כמה חשוב העניין המיידי, הטיפול המיידי.
עכשיו, אדוני היושב-ראש, אנחנו תכף מתחילים שנה חדשה. כדי להשיג סייעת, אתה צריך קודם כול למצוא את הבן אדם הנכון, להכשיר אותו, לדאוג לתנאי העסקה, והדברים האלה לא נעשים מעכשיו לעכשיו. ההפקרות הזאת תהיה על הראש של כל אחד ואחד מהקואליציה שייתן יד לדבר הזה.
עבד להשכרה, עבד להשכרה, אני לא מדברת.
כל אחד ואחד כזה בסוף, בסוף ימצא את עצמו מול צוות לא מוכשר.
ויתרה מזו, אדוני, כדי להכשיר את הסייעות האלה, צריך זמן.
וההורים לילדים האלרגיים שכבר השיגו סייעות, צריכים היום להיפטר מהן. עכשיו, אני שואלת אותך, בתור הורה לילדים, בתור סבא לילדים – –
– – אתה שולח ילד לסכנת חיים כאילו הוא בקרב?
אז אני מבקשת, תבטלו חלק מהנורבגי הבלונדיני עם העיניים הכחולות – –
603 מילים של אורלי לוי אבקסיס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.