קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בוקר טוב לכולם. אומנם הוועדה המסדרת, שרצתה בשעה 02:30 לדון בדבר הדחוף של תיקון לחוק הדיינים, החליטה, לא יודע מאיזו סיבה, לדחות את זה – לא שדחתה את החוק; היא תדון בזה בטח היום. ואני חושב לעצמי, בהמשך למה שדיברתי קודם על החוק ללא בושה, שנותן לגיטימיות, ממש נותן לגיטימציה והכשר של חוק-יסוד לפצל סיעות ששכחו שהן נבחרו, בשם מי הן נבחרו – עכשיו דחוף ביותר לאשר תיקון לחוק הדיינים. מה כל כך בוער? מה יש בחוק הזה? אין לי בעיה. אתם רוצים, אתם הקואליציה, אתם רוצים ניצחונות פוליטיים, אתם רוצים למנות דיינים שלכם, שופטים שלכם – תגידו בגלוי, אבל לבוא ולהוציא ולדברר: כדי לשפר או לבסס יותר את המעמד של הנשים בייצוג הדיינים, בבחירת הדיינים? שוב, בהונאה, בשקר: מי שמתבונן במה שכתוב בחוק ומה המצב של החוק היום – לא מוסיפים חצי אישה בתוך החוק; מה שכתוב בחוק היום, אותו מספר נשאר. ההבדל הוא רק בדבר אחד: במקום שהממשלה, שברוך השם אני רואה שיש בה מספר לא קטן של נשים, גם מנוסות בוועדה למינוי דיינים, וגם מוכשרות – מגישים הצעת חוק דחופה. רצו להביא אותה עכשיו, שנדון בה עוד פעם בעוד שעתיים-שלוש, כדי שהממשלה תוכל – על פי החוק היום היא חייבת לבחור שר ושרה. רוצים לתקן את זה: לא, שהממשלה תוכל לאפשר למנות שני שרים, ושהכנסת תמנה שתי שרות; סליחה, שתי חברות כנסת. קצת התעייפתי, מה אפשר לעשות?
לא, לא, אתה טועה, זה לא רק בשביל אלקין, יש בזה הרבה יותר. יש בזה הרבה יותר. הסיבה פשוטה: רוצים רוב בוועדה. חיפשו עם כל המוח של כל החוקים האלה שאתם רואים כאן – מצאו פטנט: הרי הם יודעים שאם הכנסת תבחר, חבר כנסת אחד מינימום, מן סתם, סביר להניח שהכנסת תבחר חבר כנסת מהמפלגות החרדיות, לא משנה אם זה מש"ס או מיהדות התורה; יהיה רוב, ייבחר או אתה, לא חשוב, גם אתה, אבי, לא משנה. הם לא רצו, הם רצו רוב בוועדה, וזו הדרך.
בממשלה ממנים את אלקין ואת מתן כהנא ובכנסת ממנים שתי חברות כנסת, ומהמפלגות החרדיות אין חברי כנסת, וזו המטרה. אבל הכול תחת כותרת ותחת רמייה כאילו, כביכול, שארגוני הנשים יחשבו שפועלים למענן. כמו שאמרו שמעכשיו במועצות דתיות יהיה ייצוג נשי; שכחו להגיד שכבר כמה שנים לא ממנים מועצה דתית בלי נשים, אבל מה זה משנה, העיקר להמשיך עם הדריסה הזאת, עם איבוד הזהות היהודית של המדינה, אבל הכול תחת כותרות כאלה שכולן מעשי רמייה והונאה גדולים. תודה.
386 מילים של אריה מכלוף דרעי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.