קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
בוקר טוב לכולם. בוקר טוב, חברי הכנסת, בוקר צח. הגיע זמן תפילת ותיקין, כבר קצת מזמן, אפילו, ואני רוצה להגיד לכם שהרגע הזה, השעה הזאת היא מבחינתי השעה הכי קשה בכל הלילה הזה, השעה הזאת. ולמה היא השעה הכי קשה? את כל הלילה העברתי בכיף, בסך הכול לא כזה נורא. היו ח"כים שהלכו לנמנם, הערתי אותם; את עדיאל שלנו, היקר, שלחתי לישון, ואני קצת תפקדתי במקומו. הכול בסדר.
אני אגיד לכם, דרך אגב, למה יותר קל לנשים לשרוד לילה כזה מאשר לגברים. אספר לכם סיפור. כשהבן שלי התגייס, אחד הבנים שלי, כשהוא התגייס, אז הוא התגייס לנח"ל חרדי. נח"ל חרדי – אז המפקדים חשבו שההורים לא יודעים מה זה צבא, אז הם הביאו את כולם, עשו לנו יום הורים. ביום ההורים המפקד אומר לאימהות: אימהות יקרות, אתן לא צריכות לדאוג, יש פקודת מטכ"ל שכל חייל חייב לישון שש שעות רצוף בלילה. אני מסתכלת על האימהות, אתם יודעים, כולן ככה מהסוג שלי, עם 10–11 ילדים, כולן מסתכלות אחת על השנייה וכל אחת אומרת לעצמה: מתי אני ב-20 השנה האחרונות ישנתי שש שעות רצוף בלילה? לא קרה. אז אנחנו רגילות, בתור אימהות לילדים, אנחנו רגילות לא לישון, לכן את הלילה העברתי בכיף.
מה קשה בבוקר? חברים, אני רגילה בשעה הזאת בבוקר – –
– – ללכת למערה. מה שחסר לי עכשיו זה מערת המכפלה.
סליחה, קטי, עם כל כבודה של המעלית, המערה זה פתח גן עדן. אני זוכה להתפלל שם כל בוקר, וכשאני צריכה להעביר בוקר פה במקום שם, זה הדבר הכי קשה. אז אני רוצה, ברשותך, אדוני היושב-ראש, לקרוא פרק תהלים שמזכיר את המערה: "משכיל לדוד בהיותו במערה תפִלה. קולי אל ה' אזעק קולי אל ה' אתחנן. אשפֹּך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד. בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי באֹרח זו אהלך טמנו פח לי. הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי. זעקתי אליך ה' אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים. הקשיבה אל רִנתי כי דלותי מאֹד הצילני מרֹדפיי כי אמצו ממני. הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתִּרו צדיקים כי תגמֹל עלי". זה במקום תפילה במערה.
332 מילים של אורית מלכה סטרוק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.