קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מסכים עם חבר הכנסת יריב לוין. מה שאמר עיסאווי פריג', השר פריג' – הוא התכוון: יציבות הממשלה שהוא חבר בה; לא כל ממשלה, רק ממשלה שהוא חבר בה. באמת, אני חושב שאפשר לעשות דוקטורט, אפילו פרופסורה, איך עור הצבי משפיע על המוח במהירות של בין שבוע לשבועיים. אתה מתהפך – אתה לא מרגיש ופתאום אתה בונה יישובים, אתה בונה ישיבה. באמת, כל הכבוד לכם. בסופו של דבר, באמת באמת, אתם מבינים שאתם אנשים ללא ערכים, לא משנה איזה סוג. לא שאני מסכים עם הערכים שלכם, אבל מה שמעניין אתכם זה רק האישי, רק התפקידים. איך אמרת? לא היה שר ערבי – היה; אבל אנחנו שני ערבים עכשיו בממשלה, אמרת. אז לכן, בעצם זה הנושא הכי חשוב, אתה צודק מבחינתך.
אני רוצה להתייחס, רבותיי, להחלטת המשטרה לבחון את מתווה ההפגנות. קודם כול, השמאל במדינת ישראל, כרגיל, כפי שאמרתי כל השנים – האנשים הכי אלימים, הכי בריונים והכי מושחתים. ובאים באצטלה של רוממות שלטון החוק בגרונם, כל החבורה הזאת פה. הרי מה קרה, עד לפני כמה חודשים כמעט כל ערב היו באים 15,000 איש, חוסמים את כל העיר, את כל העיר. 800,000 איש סובלים – מה זה מעניין? עם תופים, מחולות, זורקים בריירות, פחים, מיצגים אור-קוליים על הבניינים, סירים – הכול בסדר.
דרך אגב, בקורונה, מנדלבליט, היועץ המפלגתי, הכריח אותנו לחוקק חוק, הכריח אותנו. לא טען – הוא לא מאפשר לנו תקנות שעת חירום אם אנחנו לא מאפשרים את ההפגנות בקורונה. בושה וחרפה. לא מתבייש. אחרי זה הוא טען: זה החוק. אתם זוכרים את הוויכוחים שלנו איתו בישיבת הממשלה. אבל מה קורה? דרך אגב, הכנסתם את המכת"זיות ישר לאחסנה יבשה, הכול. פירקתם הכול, נתתם למדינה להתנהל בהפקרות. למה? זה אתם.
היום באיזה רחוב צדדי קטן ברעננה מפריעים לשכנים. מה פתאום? המפכ"ל יעקב שבתאי איש טוב, אבל מה? מפחד מברוך קרא, גליקמן – ישתו לו את דם – גיא פלג, אברמוביץ', דנה ויס, בן עמי. דרך אגב, אני שואל את עצמי על מה הם ידברו עכשיו. הם היום מדברים בחדשות – אני עוקב – על מזג אוויר, מלונות ביוון, כאילו הכול בסדר. אומרים: איזו ממשלה טובה, יפה, השמש זורחת, הכול בסדר.
אני שואל: חבר'ה, ממה תתפרנסו? הרי את האמת אתם יודעים. אתם בעצם אנשים מופקרים, חושבים שהמדינה שלכם באמת. אתם ככה מתנהלים גם כשאתם 30% מאזרחי מדינת ישראל.
370 מילים של דוד אמסלם. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.