מדיניות ההריסה, ההדרה והמחנק התכנוני נגד האזרחים הערבים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. אני תכננתי להגיד כמה דברים אחרים, אבל אז עלה לפה השר ברקת, ותהיתי אם אני שומעת את הדברים שהוא אומר או שאני מדמיינת אותם. השר ברקת עלה ודיבר על בדיחה, שהדברים שחברי האופוזיציה עלו ודיברו על המצב באיראן ובלבנון הזכירו לו בדיחה. אין בעיה עם בדיחות, אנחנו אוהבים בדיחות. הבעיה שבדיחות על חשבוננו זה כבר פחות נחמד.

עכשיו, עמד פה השר ברקת ואמר שההישגים עם איראן הם חסרי תקדים. חסרי תקדים, לא היו כאלה. אני לא יודעת מה איתכם, אני אתמול בערב דיברתי עם אב ילדיי כדי להבין מה קורה היום בבוקר אם לא יהיו מסגרות לילדים, כי יש דיונים בכנסת, כי הטילים של איראן כוונו אלינו אתמול בלילה. איזה הישג? שומו שמיים. אנחנו שמחים על הישגים, אבל זה לא הישג.

דבר נוסף הוא אמר: שבלבנון הגבול מעולם לא היה כל כך שקט. אנחנו מבקרים משפחות בשבעות – באמת, נשבר לי הקול לדבר על זה. אנחנו מבקרים משפחות בשבעות על הילדים שלהם – מרחפני נפץ, כל שבוע. ועומד פה שר ואומר: הגבול עם לבנון מדהים. הגבול עם לבנון לא מדהים.

הצפון גמור. בעזה – בואו נדבר על עזה. 7 באוקטובר, מה קורה בעזה? יצאנו למלחמה, נכון? על 1,200 הרוגים, נטבחים ונאנסים. מה קרה מאז? הבטיחו לנו לחסל את שלטון חמאס. אפעס, חמאס עדיין שולט בעזה. יצאנו למלחמה עם איראן כדי לחסל את חיזבאללה, להוריד את שלטון האייתוללות, לפרק את תוכנית הגרעין ולהוציא את האורניום. איך אנחנו מסיימים את המלחמה שנה אחרי?

שאגת הארי. לבן שלי, בן שמונה, יש אוגר בבית. בלילה הוא – ציפ – מצפצף כזה. נשמע יותר כמו צפצוף, ולא כמו שאגה. השאגה שיש במדינת ישראל וזו שאגה אמיתית של אריות ושל לביאות, זה האזרחים שלנו, זה החיילים שלנו, זה החברה האזרחית שלנו, שהיא לעילא ולעילא. אבל הממשלה? ראש הממשלה? סליחה, גם שרי הממשלה. עומדים פה ואומרים: אנחנו מדהימים, איזה גדולים אנחנו, איזה מדהימים אנחנו. תסלחו לי שאני לא מצטרפת לכל החגיגה הפאלית הזאת, שאין מאחוריה כלום ושום דבר. איך אמר נשיא ארצות הברית? אדוני היושב-ראש, אני מצטערת על הצרפתית שלי, אבל זה בכלל באנגלית: אין לנתניהו פאקינג שיקול דעת. לא לנתניהו ולא לחברי הממשלה, אם הם מעיזים לעלות על הפודיום ולספר בדיחות בזמן שמשפחות עדיין יושבות שבעה.