קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברות וחברי הכנסת. אדוני היושב-ראש, אני הקשבתי לדבריהם של חברי האופוזיציה, וזה מזכיר לי בדיחה. אומרים שאמריקאי ורוסי התחרו ב-100 מטר. האמריקאי ניצח והרוסי הפסיד. אז בארצות הברית אומרים שהאמריקאי ניצח והרוסי הפסיד. מה אומרים ברוסיה? שהרוסי יצא מקום שני והאמריקאי לפני האחרון.
ברית המועצות, אני מקבל את התיקון. אבל העיקר שאתה מסכים איתי לבדיחה.
למה? כי כשאני שומע את חברי האופוזיציה מתארים את המציאות - - -
כשחברי האופוזיציה מנסים לצייר את המציאות שבה ציר הרשע חטף את המכה הקשה ביותר שאי פעם אפשר היה לחשוב – אני יודע, כל מי שמכיר קצת מודיעין: המכה שחטפה איראן היא חסרת תקדים.
המצב של עזה – כ-60% מהשטח מנוטרל, מנקים את התשתיות. אין או"ם, יש לנו מועצת שלום שבראשה עומד נשיא ארצות הברית, והמצב השתנה מקצה לקצה. ומסתכלים מה קורה בלבנון – המציאות השתנתה לחלוטין בקרקע. נכון, יש עוד הרבה עבודה לעשות - -
- - וראש הממשלה, בחוכמתו, בתיאום עם הנשיא האמריקאי, יודע והביא לנו הישגים חסרי תקדים. עכשיו, אנחנו לא לבד בעולם. אני מסתובב בעולם ואני שומע את ההערצה, את הקנאה שיש לעולם במדינת ישראל, שמוכיחה שוב ושוב את כוחה, את יכולתה - -
- - גם לתמרן, גם לייצר שיתופי פעולה עם הנשיא האמריקאי טראמפ. מקנאים בנו, מקנאים, באמת אני אומר לכם. רואים את העוצמה. וראש הממשלה נתניהו, כשהוא משתף פעולה ועובד עם הנשיא טראמפ ומשיגים הישגים, אני שומע ביקורת שזה לא מספיק, או אולי הגזמנו. וכשהוא יודע לשים ברקס ולעבוד עם הנשיא האמריקאי ולקחת קצת אוויר, אז פתאום הוא לא יודע להגיד לא.
חברים, באמת, מכל הלב, די. הביקורת שאתם משמיעים אוטומטית מתורגמת בעולם כחולשה. אתם מחלישים אותנו במקום לעזור ולקדם את מדינת ישראל. תדעו לדעת לפרגן למדינת ישראל.
אדוני היושב-ראש, אני רק אסיים בדבר אחד חשוב.
כשאני הייתי יו"ר אופוזיציה בעיריית ירושלים ידעתי – כשראש העיר עשה דברים טובים, ידעתי לפרגן. זה לא עולה כסף לפרגן לקואליציה.
ידעתי לפרגן. ואז, כשהייתי מבקר, אז לפחות היו אומרים: ואללה, הבן אדם הזה מאוזן. תדעו לפרגן, תסתכלו, תפתחו את העיניים - -
- - על הדברים הטובים שנעשים ותבינו שההצעות שלכם – חבל על הזמן, הן לא במקום, וחבל שאתם מציעים כאלה הצעות באולם המליאה. אנחנו כמובן מתנגדים להצעות שלכם וכך גם נעשה. תודה.
358 מילים של ניר ברקת. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.