כבוד היושב-ראש, בזמן שהשר הפשיסט תומך הטרור המורשע היה עסוק בלנסות להעביר בוועדת שרים הצעת חוק שמנסה להשתיק את כל המואזין, קול תפילה של אנשים, בזמן שהוא הקדיש לזה את תשומת ליבו, נרצחו עוד שני אנשים בחברה הערבית, ומספר הנרצחים מתחילת השנה הגיע ל-111 כולל עשר נשים. באותו זמן, כשהוא היה עסוק בלחוקק את החוק הגזעני שלו או לנסות לקבל את האישור עליו – והוא אכן קיבל, כי הוא מכהן בקואליציה כזאת גזענית – עז א-דין מרעי, בחור בן 15 מחיפה, צעיר בדיוק כמו הצעירים שנכנסו עכשיו אלינו ליציע, היה עם החברים שלו בים וישן על כיסא, בדיוק על החוף. באה אליו פקחית מהעירייה – בעצם שוטרת מחיפה – והעירה אותו. רואים את זה בסרטון, היא מעירה אותו ואומרת לו, קום מהכיסא. הוא תוך כדי בהלה אומר לה, למה? מה? אני יושב במקום הלא-נכון? מה עשיתי? והיא אומרת לו, קום. ואז מתנפל עליו פקח עירוני, סוטר לו, מקלל אותו, מאיים עליו שיעשה בו מעשים שאני לא רוצה להזכיר אותם מעל הבמה הזו. מרביצים לילד ולוקחים אותו. עוצרים אותו ולוקחים אותו, גוררים אותו מול כל האנשים.
ככה מתנהלת משטרת ישראל ברגע שיש ערבי, כאשר השר שלה, בשבילו לשמוע קול של תפילה של המואזין הופך לאיום. הוא מרגיש כנראה מאוים. הוא מדבר על מפגע סביבתי, כאשר בעצם מכתיבים מניעה של חופש התפילה. במקום אחר הוא שולח את הקבוצות שלו לתוך מסגד אל- אקצא, כמו שקרה היום בבוקר. מניפים דגל ישראל, שרים התקווה בתוך מסגד אל-אקצא, מנסים בכל כוחם להשליט את ההגמוניה של הכיבוש בתוך המסגד.
לצערי הרב, ממשלה כזו, שר כזה, שראש ממשלה מינה אותו להיות השר הזה – צריכים לעוף. לא מהיום, לא ממחר, לא באוקטובר, אלא היו צריכים לעוף שלוש שנים אחורה.
272 מילים של עאידה תומא סלימאן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.