כישלון ביטחוני רב-זירתי והמשך הפקרת השוויון בנטל

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בתחילת דבריי אני רוצה לשלוח תנחומים מעומק ליבנו, לדעתי בשם כל עם ישראל, ללוחם יחידת מגלן, סמל ראשון אדם צרפתי, זיכרונו לברכה, שנפל בדרום לבנון. כמובן, אנחנו משתתפים בצערם של המשפחה והחברים, וכל עם ישראל מחבק את המשפחה וגם את משפחות הפצועים. לצערנו הרב, אנחנו בלחימה מאוד מורכבת בצפון כדי להגן על הבית, על הצפון, על התושבים שלנו, על המדינה. לצערי הרב, יש מחירים מאוד מאוד יקרים בתקופה האחרונה. אבל כנראה זה גורלנו כאן במדינת ישראל. הערבים סביבנו, יש כחצי מיליארד מוסלמים שקמים בבוקר, כל בוקר, ומה שיש להם בראש זה איך שוחטים שבעה מיליון יהודים. דרך אגב, זה כבר למעלה מ-150 שנה ככה. מדינת ישראל מעולם לא תקפה ביוזמתה, לא את לבנון, אין לנו עסק עם לבנון – אבל הלבנונים, יש להם עסק איתנו. הם לא יכולים לסבול את זה שמדינת ישראל או היהודים חיים ורוצים לחיות בשקט במדינתם.

אני שמעתי את הדוברים האחרונים. אני שמעתי גם את קינלי, שבאופן אישי אני מעריך אותו ומאוד אוהב אותו. ואני רוצה לומר משהו – הוא דיבר למשל על ההישגים של הממשלה. אני רוצה לומר לך – הוא לא נמצא כאן, אבל אני מקווה שהוא שומע אותנו – אנחנו כמעט ארבע שנים מתחילת הקדנציה, הממשלה הזאת לא תפקדה יום אחד בנחת. איך שנשבענו, עשיתם הפגנות מבוקר עד לילה, סגרתם חצי מדינה, איימתם להוציא כספים, סגרתם את שדות התעופה, הפעלתם אלימות בכל מקום ומקום. למה? בגלל שכנסת ישראל רצתה לחוקק חוקים, ולא מתאים לכם. מבחינתכם, הממשלה הזאת מיומה הראשון היא לא לגיטימית. דרך אגב, זה לא רק הממשלה הזאת, שלטון הימין משנת 1978 הוא לא לגיטימי - -

לכי קודם כול תשבי עם החבר שלך שקרא לך "נחותה", ותלבני איתו את העניינים – מר ברק.

אני מבקש, אדוני היושב-ראש.

אף אחד לא זוכר דבר ממה שאמרת בכנסת, להוציא הקללות שלך מבוקר עד לילה פה. אז אני מבקש - - -

דרך אגב, היא מלאה בהרבה הבל ושטות כשהגב' לזימי פה. אבל לא משנה, בוא נתקדם.

לכן, מאז 1978 מבחינת השמאל אנחנו לא לגיטימיים. הטעות הקשה שמנחם בגין עשה – והוא היה איש צדיק, איש ישר, יהודי חם – לדעתי לנהל הוא לא ידע – שהוא אמר, יש שופטים בירושלים, וכל הפקידות נשארה. המפא"יניקים דאז חשבו שהוא משוגע. הם כבר הזמינו קרגלים לאריזה. רק שהם ראו שככה מתנהג קצין פולני, אמרו, אלה אהבלים. בן-גוריון תמיד לא סבל אותו, לא היה קורא לו בשם מנחם בגין; הוא היה קורא לו במליאה: האיש שיושב לימינו של דוקטור בדר. ותמיד הם בזו לימין, תמיד חשבו שהימין זה אנשים שחולמים, לא אנשי מעשה. ובגלל שהם שולטים מאז 1978 עד היום בכל השיברים של המדינה – זה מה שקורה הלכה למעשה – בבתי המשפט – בית המשפט זה רק הם. איך אמר ברק לגבי פרופ' גביזון – היא לא מהמשפחה. דרך אגב, היא אישה – היא שמה אותו בכיס הקטן מבחינת היכולות שלה. אבל היא לא מהמשפחה; היא לא בדעות שלהם. תסתכלו, פרקליט מדינה מעולם לא היה מבני עדות המזרח מאז קום המדינה – לא היה אחד אפילו.

למה? בגלל שבוחרים אותם באופן מזוקק. ולכן, גם היועצים המשפטיים, רובם ככולם, וגם המערכת, האקדמיה – אותו סיפור. תעשו גזור-הדבק לכל מוקדי הכוח במדינת ישראל. הם שולטים באלימות שם באופן קיצוני מאז קום המדינה ועד היום.

ומדוע הם יצאו להפגנה, להפגנות חסימות, ומה שיגע להם את המוח לפני ארבע שנים? שעלינו בסופו של דבר לשלטון אחרי שנתיים שהם היו פה, שנה וחצי, כשהם רק ביזו את המדינה. דרך אגב, הם נשענו על מי? על ראש התנועה האסלאמית, שישב פה איתם ביחד, כשאנשי האוצר נסעו לכפר קאסם כדי לשבת עם מועצת השורה. הם לא באים לראש הממשלה לשבת איתו היום, אבל לכפר קאסם הם נסעו עם היועצת המשפטית לממשלה, בחסותה. הוא הכתיב להם את כל הדברים הלכה למעשה פה, מנסור עבאס. פעם ראשונה במדינת ישראל שהייתה ממשלה שנשענה על התנועה האסלאמית. זה הם, בגלל שלהם אין כללים. המדינה אצלם היא כלי כדי להיות בשלטון. אם אנחנו לא בשלטון – מבחינתם שלא תהיה ממשלה, שלא תהיה מדינה. זה האירוע אצלם. אצלנו המדינה היא דבר קדוש. חיילי צה"ל הם דבר קדוש. אצלם זה אנשים שמשתמשים בכול.

עכשיו, רבותיי, מה קרה להם לפני ארבע שנים? אני אסביר לכם מה קרה. פעם ראשונה מאז 1978 הימין התחיל לקדם חקיקה כדי לשנות את המצב. אם לא היינו עושים שום חקיקה, הכול היה טוב. אם היינו נותנים להם למשול, ואנחנו רק היינו נוסעים עם הרכבים, כאילו שרים, קוראים לנו "כבוד השר" – הכול היה בסדר. אבל בפעם הראשונה הבאנו רפורמה כדי לשנות את זה. לא הסכמנו יותר, פעם ראשונה שלא הסכמנו. ופה יצא בעצם השד מן הבקבוק – הם אמרו: אין דבר כזה, אנחנו לא ניתן לכם.

ואיך הם עושים את זה? לא באמצעות הכנסת; הם חוסמים רחובות, הפגנות, נוציא את הכסף מהמדינה, מאיימים בנפקדות, מאיימים בלא לבוא למילואים. איך אמרו – לא יהיה לכם צה"ל, הטייסים – אתם זוכרים את כל האופרה שהיינו בה. דרך אגב, אני צבטתי את עצמי להאמין אז שזה אמיתי. ואז אחרי פחות משנה בא עלינו האסון הגדול של 7 באוקטובר.

עד היום אנחנו מתמודדים עם שבע גזרות. מדינת ישראל מעולם לא הייתה במצב הזה. אני לא מאמין שהייתה אי פעם מדינה בעולם שהתמודדה עם מציאות ביטחונית כל כך מורכבת ומסובכת ומסוכנת לקיומה. מכל עבר אנחנו מותקפים, מכל עבר – מהצפון, מהדרום, מהמזרח, מהים. מה לנו ולאיראנים? הם רחוקים מכאן 1,500-1,400 קילומטר, אבל הם עובדים שנים כדי לייצר – בכלל לא בכלכלה, כולם שם – אין להם כמעט מה לאכול, אבל כדי לחסל את היהודים – אנחנו בונים הרבה טילים, עולה הרבה כסף, לא חשוב. מה לנו ולכם בכלל? איזה גבול יש לנו איתכם?

לכן זאת בעצם החשיבה – חצי מיליארד מוסלמים, אני אומר לכם, סביבנו בלבד, זאת החשיבה שלהם – איך הם מחסלים את עם ישראל. דרך אגב, אם מדינת ישראל נעלמת מהמפה, חס ושלום, כל היהודים בעולם פחות או יותר נעלמים. צריך להבין את זה. ומה קורה? כל המדינה, אנחנו, כמובן, צה"ל, זרועות הביטחון – כולם עושים כל מאמץ כדי להדוף את האויבים ולהכות אותם. היו פה באמת דברים הרואיים שמעולם לא היו. עוד ייכתבו הרבה ספרים בהיסטוריה על הלחימה של חיילי צה"ל, על כל האיומים ועל כל מה שנעשה פה בשלוש השנים האחרונות.

אבל אני רוצה לומר משהו לקינלי: לא הייתה מדינה אחת בעולם שניהלה דבר מהסוג הזה, והצליחה לשמור על הכלכלה שלה בכלל באופן יציב – אין דבר כזה. אני כלכלן 40 שנה, אני לא יודע להסביר את זה. יש פה נס גלוי. המלחמה הזאת עלתה למעלה מ-200 – כמעט 300 מיליארד שקלים בוודאי באופן עקיף, חצי תקציב מדינה. אין דבר כזה בתולדות העולם. לכן אני אומר – הממשלה, עצם העניין – הוא שואל למה לא הבטחנו חוק חינוך חינם מגיל שנה עד שלוש – נכון, אבל יצאנו ממציאות של מלחמה עכשיו, אנחנו צריכים לחשוב מאיפה אנחנו מביאים כסף כדי לחיות, לא כדי לחנך את הילדים בחינם בגיל שנה עד שלוש, אלא כדי שהם יחיו, ואנחנו נחיה פה. לכן, הצביעות שלהם פשוט כמעט עוברת כל סף.

אדוני היושב-ראש, ברשותך רציתי לעבור לנושאים אחרים. קודם כול, אני רוצה באמת לברך את האלוף גופמן, שהיום נבחר – בעצם שבג"ץ אישר לו היום, למרות שהוא נבחר כבר מזמן – שהוא יוכל להתמנות לראש המוסד. תראו, רבותיי, מה קרה כאן: מי זה האלוף גופמן? זה ילד שגדל בבלרוס. עד גיל עשר, 11, הוא בכלל לא ידע שהוא יהודי. כשנודע לו שהוא יהודי, הוא התחיל להתקרב ליהדות. בסופו של דבר הציקו לו, הרביצו לו, כל הגויים. חווה אנטישמיות עצומה, לכן הוא גם למד קצת אגרוף שיהיה לו איך להשיב להם בכלל. עלה לארץ כמעט לבד. עלה בסולם הדרגות עד שהוא הגיע להיות אלוף בצה"ל. דרך אגב, לדעתי, ב-7 באוקטובר הוא היה תת-אלוף, הוא ישר ירד לעוטף, נלחם, נפצע, קיבל שלושה כדורים ברגל – לא צילם את עצמו כמו מר גולן בסלפי.

בחיוך. צילמו אותו מצלמות הרחוב שהיו שם, הוא לא ידע. ובסוף ראש הממשלה החליט למנות אותו. דרך אגב, כשאני חושב על ההיסטוריה שלו, על מה שהאלוף גופמן עבר מאז שהוא ילד – אמרתי את זה, באמת, אני נחנק מהתרגשות. תראו, מילד שלא ידע שהוא יהודי בכלל, תראו לאן הוא הגיע. אני הכרתי אותו בקבינט. איש מדהים, בן אדם – איש קר רוח, חכם, מקצועי, חם, אוהב את הארץ, אוהב את המדינה, דיסקרטי, אמיץ מאוד ונחבא אל הכלים. בדרך כלל זה לא מתאים לגנרלים – הם תמיד עם הראש למעלה, אבל הוא, יש לו גם את המידות האישיות הצנועות. דרך אגב, גם כשהוא היה עוד סגן אלוף, הוא רצה לעשות השלמה בנושא יהדות, אדוני היושב-ראש. הוא היה הולך ולומד, לדעתי, בעלי או משהו, קצת יותר ללמוד את היסודות של היהדות – קצת גמרא, קצת משנה, קצת היסטוריה יהודית – כדי לחזק את היהדות שהוא פספס כשהוא היה ילד.

ואת הבן אדם הזה הם מגלגלים בבוץ, בנוצות וזפת. למה? סיבה אחת: בגלל שראש הממשלה נתניהו רוצה למנות אותו. זו הסיבה. למה הם עשו את זה לזיני? רק סיבה אחת: בגלל שראש הממשלה נתניהו רצה למנות אותו. והיות שהוא לא קיבל אישור מהם – הרי סיכמנו שהם מנהלים את האירוע, אנחנו רק נוסעים במכוניות, וגם זה על תנאי – אז לכן יצא זעמם. ועכשיו, מה הם עושים? הם מפעילים את השופט גרוניס בשני המקרים.

מי זה השופט גרוניס? אני אספר לכם, למי שלא יודע. השופט גרוניס היה שופט בית המשפט העליון, נשיא בית המשפט העליון, אבל על פי החוק, הוא לא יכול להיות נשיא בית המשפט העליון כי לא נותרה לו יתרה של שלוש שנים עד שהוא יוצא לפנסיה, זה החוק. מה אתם חושבים שקרה? הכנסת. הוא ביקש מהכנסת לעשות לו חוק מיוחד שגם פחות אפשר, והכנסת עשתה לו. ועד היום יש חוק גרוניס, פרסונלי. כשאתם שומעים את הצבועים האלה אומרים – אבל זה משהו פרסונלי – אבל אתם פרסונליים.

אמרתי את זה כבר פעם, שאימא שלי סיפרה לי – חבר הכנסת חסון, אתה זוכר? שבאו יום אחד לרב ואמרו לו: כבוד הרב, חמור נפל בשבת לבור, מותר להוציא אותו? הסתכל עליהם הרב בתמיהה, אמר להם: חברים, מה זאת אומרת? זה חילול שבת. מישהו בא לאוזן שלו, לוחש לו: כבוד הרב, אבל זה החמור שלך. אז הוא אמר להם: חבר'ה, צמוד לקיר ובשקט. הם גם לא צמוד לקיר, הם באמצע הבור, למעלה ורעש. לא מעניין אותם כלום. ומר גרוניס הזה, על מי הוא מתגולל? קודם כול מתגולל על זיני.

דרך אגב, הם כעסו מאוד שלזיני – הם רצו להכפיש את זיני, אחד הדברים הפרימיטיביים שיש לזיני – יש לו שמונה ילדים, רחמנא ליצלן. הם רגילים, כנראה, לילד וכלב במקרה הטוב. זה אחד הפגמים שיש בזיני. אנחנו מחפשים שעם ישראל יגדל כמה שיותר בילודה, בכול, בעלייה. זה הורג אותם. בוודאי הכיפה של זיני מפריעה להם, ואז הם מתכנסים, הוועדה, והוא עובר את אותו סרט; ראש הממשלה ממנה אותו, הג'ינג'י, כרגיל, ישר עולה לקובייה שלו בירושלים – איך הוא אמר, יש לי קובייה בבית המשפט העליון. יש לו קובייה. עולה לקובייה, מרים את הקרן, היועמ"שית כמובן מצטרפת איתו, נוגחת, השופט עמית דוחף את השוער – וככה מכניסים גול.

לאחר שעינו אותו במשך ארבעה חודשים, חבר הכנסת חסון, אתה לא תאמין, באה לממשלה ההחלטה. אני קורא את ההחלטה, אני פתאום רואה באמצע איזה סעיף תמוה שאני לא מצליח להבין, כתוב שם – וזו ועדת גרוניס, גרוניס כתב את זה – שאם יסתבר בעתיד – יעני הבן אדם עכשיו חוזה נבואות – שמישהו מבני משפחתו הקרובה יעבור על החוק, אז זיני צריך להתפטר. אני, פקיד 30 שנה, שאלתי את עצמי: לא הבנתי, איך המשפט הזה קשור לאיזה מכרז? לא הבנתי. למה לאיזה שופט כותבים "אם מישהו יהיה" – למי זה כתוב, המשפט הזה? וחוץ מזה, למה שיהיה?

ומסתבר, פשוט מאוד, שרונן בר וחבריו, שרצו לסכל את המינוי של זיני, באו מאחורי הגב לגרוניס, וסיפרו לו שהם הולכים עוד מעט לעצור את אח של זיני בגלל סיגריות שהוא הבריח, ושיכתוב את זה. ואנחנו קוראים ולא מבינים, בממשלה לא מבינים על מה מדובר, וגם חברי הוועדה לא יודעים במה מדובר. לא יודעים שיש אירוע כזה. וכל זה מאחורי הגב – ושל מי? של שופט עאלק בית המשפט, נשיא בית המשפט העליון, שמקבל פנסיה כנשיא בית המשפט העליון כמעט 100,000 שקל לחודש. זה עאלק בן אדם הגון.

עכשיו, מה הם עושים לגופמן? אותו סיפור. גרוניס, לא בא לו טוב, יש ועדה. מה לעשות, בוועדה הרוב קובע. אתה יושב-ראש הוועדה, נכון, אבל רוב הוועדה קובע בהצבעה. לגרוניס לא בא טוב הסיפור של גופמן, לא בא לו. למה? בגלל שהוא כנראה לא רצה שגופמן יהיה ראש המוסד, בדיוק כמו שהם לא רצו לראות שם את זיני; הם רצו לראות איש מתוך המערכת, שצומח מהגופים האלה, שנשאר עדיין האיש שלהם, בתפיסת עולם שלהם, משרת אותם.

ולכן השופט גרוניס מאחורי גבה של הוועדה חובר ליועמ"שית – שאין לי מושג מה היא קשורה לוועדה – יש ועדה, מה זה קשור אלייך? והם חוברים לדדי ברנע, ראש המוסד, שהערכתי אותו מאוד עד אז, והם מבקשים ממנו לכתוב מכתב. הוא לפי תומו כותב מכתב לבית המשפט, וכותב לפי בקשת השופטים. כשזה מגיע לשופטים, השופט שואל אותו, אנחנו לא ביקשנו ממך שום מכתב. הוא התכוון לפי בקשתו של מר גרוניס. מר גרוניס נוכל קטן ושקרן. בן אדם בן 80 פלוס שמשחק אותה. דרך אגב, זה האופי שלהם. שופט בית המשפט העליון, נשיא בית המשפט העליון, אתה משקר את הוועדה? למה, כי אתה רוצה לסכל את הסיפור של גופמן? לפגוע בגופמן?

לאחר מכן היועמ"שית מביאה כאילו חומר סודי, היא אומרת שרק בית המשפט יכול לראות את זה, זה מסווג ביותר. ראש הממשלה רוצה לראות את החומר – אומרים לו לא; לראש הממשלה אין סיווג לראות את החומר. תבינו, הבן אדם היחיד במדינת ישראל שיכול לראות כל חומר הוא ראש הממשלה, אבל, לשיטתם, גם לו אין. תזכרו שהם לא שלחו לו גם את המסמך של סנוואר, הם לא שלחו לו כלום, כי הם לא מכירים בו באופן לגיטימי. הם זה הכול – הם הממשלה, הם האלוהים, הם הכול.

ובסוף, כשהשופטים מסתכלים על זה, הם אומרים, חבר'ה, אתם יכולים לחלק את זה למי שאתם רוצים, שום דבר פה לא מסווג, תפרסמו את זה גם בעיתון, ובשקר – הם משקרים ביודעין את בית המשפט. דרך אגב, היא וגיל לימון משקרים את בית המשפט העליון באופן תדיר, כל הזמן. בית המשפט העליון גם מדי פעם נוזף בהם על זה שהם משקרים. אבל זה לא טוהר המידות, זה בסדר, להם מותר הכול.

לאחר מכן בג"ץ מחליט להחזיר את זה עוד פעם לוועדה. הוועדה היום דרך אגב – לא אלאה אתכם – הוועדה עוד פעם חוקרת, עומדת עוד פעם על דעתה, והיום זה מגיע להחלטת בית המשפט העליון. ומה קובעת השופטת דפנה ארז ברק לוכסן עמית? זה אותם אנשים, זה כמו במיתולוגיה היוונית, צד אחד זה אישה, הצד השני זה גבר. אלה שני האנשים הכי אלימים בבית המשפט העליון, שעושים מה שרוצים. היא אומרת, לא נפל פסול, אבל בוא נוציא צו ונמשיך לחקור. לא משנה שהוועדה עשתה שני סיבובים, יש תום דיון, אנחנו צריכים למנות מחר – אבל זה לא מעניין אותם.

הם נלחמו שזיני לא יהיה ראש השב"כ. שבעה חודשים לא היה, אבל על מה הם נלחמו? שרונן בר יישאר, בן אדם שאחראי לפחות ל-2,000 איש שנהרגו. אני חושב שזה בשגגה, מבחינתו, אבל ברשלנותו – בוודאי. בכל מדינה מתוקנת הוא מזמן היה יושב בבתי הסוהר – מזמן. הם נלחמו שהוא יישאר, למה? העיקר שזיני לא יהיה.

לכן, זה מראה לכם מי אלה השופטים האלה. והיום הם הגדילו לעשות – אדוני היושב-ראש, בוא תקשיב. הם מתכנסים בימים אלה באילת, שלושה ימים במלון דן, חוגגים, שותים שמפניות, אוכלים טוב, שיהיה להם אלף לבריאות.

סתם אנקדוטה. חבר'ה מהליכוד – באופן פרטי, לא חברי כנסת, זו פעולה וולונטרית – עשו לפני חודש וחצי מה שנקרא כנס של ליכודיאדה, הם קוראים לזה. אנשים באו על חשבונם, משפחות, נפגשו באילת במלון – תזכיר - - -

קלאב הוטל. הם יצאו ישר בכעס – איך הם יושבים במלחמה במלונות? קלאב הוטל, חבר'ה, כשהם היום יושבים, כל שופטי העליון, כל הפרקליטות, בכר וכל החברים שלו. אין לי מושג, דרך אגב, מי משלם עליהם ומי מאשר להם את זה, כולל ליועמ"שית, שנוסעת לשם. אני בטוח שהיא לא מילאה יום חופש, זה בסדר.

מלון יוקרה – אין בעיה, חבר'ה, אבל ליכודניקים בקלאב הוטל? במלחמה? לא מתביישים לחגוג? זה רק מראה לכם את הפנים הצבועות של אותם אנשים. איך אמרתי? לא מזמן התכנסו – אתה שומע, שירי? התכנסו החיות, באו הצבועים לאריה, אמרו לו: תקשיב, מר אריה, אנחנו רוצים להחליף את השם, לא רוצים יותר שיקראו לנו צבועים. שאל אותם האריה: למה? אמרו: חבר'ה, תראו את עמית והחברים שלו – אלה צבועים אמיתיים. אנחנו צבועים? תקרא לנו עמית, תקרא לנו ברק-ארז, זה בסדר. בטוח שאנחנו לא יכולים להיות צבועים אורגינל, אמיתי. יש אנשים, בני אדם, שהם צבועים הרבה יותר מאיתנו.

עכשיו, מה אומר בכנס הנשיא – שדרך אגב, לקח את התפקיד לעצמו? הוא טוען, דרך אגב, שיריב אישר לכנס את הוועדה ולא בא. אבל צריך להבין דבר אחד. בסוף, במינויים, בכלל בעולם המינויים, הפרוצדורה היא מאוד קריטית, חשובה. אם אני כמנהל רשות החברות רוצה למנות דירקטור, הוא עובר את כל התהליכים.

אם בסוף אנחנו לא חותמים לו – גם אם הוא עבר הכול, הוא לא דירקטור. החוק קובע בדיוק איך ממונה נשיא בית המשפט העליון. דרך אגב, הם גם קבעו להם כלל שם – לא יודע, לעצמם, אין לי מושג – מי שהכי ותיק פה, בוא נשים אותו. אני פעם שאלתי את עצמי, אתם מכירים מוסד שבוחר אפריורי מי שהכי ותיק? ואולי הכי ותיק הוא הכי אהבל? לא הבנתי. אתם מכירים מישהו שמתמודד באיזו חברה, איזה משרד, שבא ואומר: רבותיי, אני צריך להיות המנכ"ל כי אני הכי ותיק פה? אדוני, אתה הכי ותיק, אין בעיה, ניתן לך שעון כשאתה תצא לפנסיה, אבל מה זה קשור לסיפור של הניהול? תשתתף במכרז. אם אתה הכי טוב, נשים אותך. לא – לא.

אצלם זה מה שנקרא סניוריטי. דרך אגב, זה לא כתוב בחוק, זו המצאה שלהם. ולכן הם הביאו את מר עמית. ומר עמית – דרך אגב, לפי החוק, שר המשפטים הוא בעצם הסמכות החוקית לכנס את הוועדה – לא רצה לכנס את הוועדה. דרך אגב, ככה זה קורה גם בכנסת. כל יושב-ראש ועדה מחליט אם הוא מכנס את הוועדה, ראש הממשלה מחליט אם הוא מכנס את הממשלה. זה תפקידו של כל יושב-ראש, זו הפררוגטיבה הכמעט-יחידה של יושב-ראש, שהוא מחליט מתי לכנס את הגוף ועל מה דנים. ואז יריב אומר לו: תשמע, אני לא כועס עליך. מה הם עושים? הם עושים בג"ץ. הג'ינג'י מגיש בג"ץ, הם מחליפים כובעים – יש להם שני כובעים, כובע אחד זה הצהוב, זה בית דין גבוה לצדק; הכובע הכחול זה אנחנו בג"ץ. אז הם יושבים, הם לא זזים מהכיסא, הם רק מחליפים את הכובע, והם דנים על עצמם.

בסופו של דבר הם כינסו את הוועדה על דעת עצמם, בחרו את עמית על דעת עצמם. עכשיו, גם אחרי הכול, בסוף, בלי חתימתו של שר המשפטים זה לא מפורסם ברשומות והוא לא נשיא, גם נגיד אם עברנו את כל התהליך, והוא נכון. הם ישר שדרגו לו את הרכב, שדרגו לו את המשכורת, אמרו לו "כבוד הנשיא", הלך לבית הנשיא, וכאילו שום דבר לא קרה.

והוא מתלונן, דרך אגב, למה אנחנו טוענים שהוא גנב את התפקיד. הרי אם זה לא היה הוא, והיינו מביאים את אותו מקרה, נניח בחברה ממשלתית, או חבר כנסת שלא עלה כאן להישבע – למרות שחבר כנסת נבחר על ידי הציבור, גם אם הציבור בחר בו, וחבר הכנסת נבחר להיות חבר כנסת, אבל אם החוק אומר שחבר כנסת לא נכנס לתפקידו עד שהוא לא נשבע אמונים פה בפודיום הזה, והוא לא עלה, הוא לא חבר כנסת הלכה למעשה. לכאורה, תשאלו: מה זה חשוב? לא, חשוב, הפרוצדורה חשובה.

ולכן, כשהפרוצדורה לא חשובה, אז היא חשובה אצלם, וכשזה באמת חשוב, זה לא חשוב אצלם. לכן הוא מלין. ומה אומר היו"ר? תקשיבו טוב. הוא אומר: הביקורת השיפוטית שמקיים בית המשפט היא מרכיב הכרחי בשמירה על שלטון החוק, בעיתות שהשיח הציבורי בנוגע למערכת המשפט נמצא בשפל חסר תקדים. אנשי הציבור משתלחים בשופטים מכהנים, וכו' וכו'. ועוד הוא אומר: עושים פייק, אינם עושים זאת בטעות אלא במטרה לשחוק את ערכה של האמת.

אני הייתי מציע לשופט עמית – זה מה שאמר היום השופט עמית במלון דן באילת, הוא עדיין שם, אני מניח שבוודאי אוכל איזה סושי טוב ואיזה סטייק אנטריקוט, שיהיה לו אלף לבריאות, רק שיברך. הוא אומר: ערכה של האמת. אדוני מר עמית, מעולם, מאז שאתה נמצא בבית המשפט העליון אתה לא דובר אמת, אתה עושה שקר בכל המשפטים שאתה עושה. אתה יודע את האמת. אתה יודע את האמת. לכן אני מציע לך למחוק את המילה אמת מהלקסיקון שלך, היא לא קיימת בכלל. אתה לא צריך להשתמש בה בגלל שכשרואים מספיק את פרצופך ועוקבים אחריך, מבינים שהמילה אמת היא רחוקה ממך לפחות אלפי מיילים מה שנקרא.

עכשיו, מה אומרת היועצת המשפטית לממשלה – כמובן, נושאת כליו? דרך אגב, זה צמד, הכול קשור לכול. זה כמו משחק כדורגל – יש אחת יועמ"שית, יש אחד ג'ינג'י, יש אחד שופט עמית.

אני אסביר. יפה. הג'ינג'י, הוא מרים את הקרנות, כפי שהסברתי לכם; היועמ"שית היא נוגחת, והשופט עמית דוחף את השוער ומכניס את הגול. ככה זה עובד ולכן זו האנלוגיה האמיתית.

הוא שורק עוד פנדל לטובתו בצד השני. עכשיו, מה אומרת - - -

עכשיו, מה אומרת הגברת מיארה, המפוטרת? היועמ"שית המפוטרת, שדרך אגב, מעולם לא תמכה בעמדת הממשלה, בכל הבג"צים, כולל גופמן, כולל זיני. אני לא זוכר אי-פעם שהם תמכו במינוי אחד, אחד. דרך אגב, אני יותר עסוק כל היום בממשלה רק במה הם מתנגדים. מעולם לא קרה דבר כזה בתולדות מדינת ישראל. אני רוצה לסבר את האוזן של הצופים בנו בטלוויזיה ושל הציבור. אם קורה פעם בקדנציה שיועץ משפטי אומר: תשמעו, חבר'ה, הממשלה, אני נמצא אתכם בקונפליקט בסוגיה הזאת, לא יכול לייצג אתכם – זה רעש, פעם בקדנציה. פה זה פעם בשבוע.

ועדיין, מי שומר עליה? מר עמית וחבר מרעיו, וכמובן, גב' ארז ברק: תמשיכי שם, את משלנו, תמשיכי עד הסוף להפריע. איך אומרת לה דנה וייס, מערוץ 12, היום? לא משנה, היא מנחה שם, הרי כולם שם מסודרים. אתם יודעים איך זה מקומבן שם, גם המנחים מקבלים כסף מהלשכה, וכמובן הם יבואו לערוץ 12, למה הכול אותה החונטה. את אישה מברזל, תמשיכי ככה. ומה היא אומרת שם, היועמ"שית? יש ניסיון, מרוץ לחיסול המוסדות הדמוקרטיים.

אני שואל את עצמי – קודם כול, בכלל בדמוקרטיה, מה המוסד הראשון הדמוקרטי? בואו נשמע מהו. קודם כול, זאת הכנסת. זה המוסד הדמוקרטי שנבחר על ידי העם. זה הריבון, כן. הרי המילה "דמוקרטיה" מחולקת לשתי מילים יווניות: "דמוס", "קרטוס", שלטון העם. היות שבעצם אין לנו כרגע שלטון, מה שנקרא, שבכל דבר אנחנו עושים משאל עם, זה לא הסיפור של יוון העתיקה – אז העם בוחר את נציגיו פה ומחליף אותם בכל בחירות, על פי רצונו. לכן העם – כשאני רואה פה 120 חברי כנסת, אני רואה, בגדול, שמונה מיליון אזרחי מדינת ישראל יושבים פה. ולכן בוודאי זה המוסד הדמוקרטי הבסיסי שעליו נשען כל השאר. וכמובן, המוסד הזה בוחר את הממשלה – בגלל שאנחנו משטר פרלמנטרי, ככה זה עובד. בכל המשטרים הפרלמנטריים בעולם ככה זה עובד. אלה הבסיסים שנבחרו על ידי העם. העם, דרך אגב, מעולם לא בחר שופט. בתי המשפט נבחרים על ידי ועדה, לא על ידי הציבור. אז בוודאי בהיררכיה הם נמצאים במקום השלישי; חשובים – במקום השלישי במוסדות הדמוקרטיים.

אבל מה היא אומרת? היא מחסלת את הדמוקרטיה, היא פוגעת בכנסת, היא פוגעת בממשלה על בסיס יום-יומי, והיא אומרת שאנחנו – מי זה אנחנו? חברי הכנסת והממשלה, שנבחרנו – אנחנו בוגדים במוסדות, בגלל שהיא בעצם החליטה שהיא המוסד. היא ממשיכה ואומרת: לא ירחק היום שבו פסק דין של בית המשפט ייתפס בעיני הציבור כבלתי מחייב. אני רוצה לשאול גם אותך, עמית, אני מניח שאתה מסכים, גם אתה אמרת דברים מהסוג הזה. גם אתה – הרי זאת טענת הקוזק הנגזל. אתם מכירים את זה, אתם מכירים את אותו סיפור, את אותו אחד שרצח את ההורים שלו ובא לבית המשפט וטען שהוא יתום. אלו הסיפורים שלהם. הם הורגים את הדמוקרטיה, הם הורגים את הכול, ועוד הם באים בתלונות. למה? כדי שעוד מעט – הציבור בעצם לא ישמע להם.

אני רוצה לשאול אתכם, מר עמית וגב' מיארה: איך הגענו לזה, לשיטתכם? אתם צודקים. אני אסביר לכם מה קרה: עד לפני כמה שנים, בית המשפט העליון היה מוסד שאף אחד לא ידע מיהו. אנשים חשבו שזה משהו בשמיים, יש מלאכים עם בייגלה וכנפיים, ולא היו להם שמות. בשנים האחרונות הציבור עוקב אחרי זה, אחרי השופטים, עוקב אחרי פסקי הדין והמקרים. עכשיו הציבור פה מעורב, הוא על הטריבונה, הוא מסתכל ומבין. עד לפני שבע, שמונה, עשר שנים, אף אחד לא ידע על מה מדובר. פתאום ערוותם נחשפת בפני הציבור הכללי; זה לא בפני 120 חברי כנסת, זה בפני שמונה מיליון אזרחי מדינת ישראל. כבר מכירים את השטיקים, את השקרים – לא אני, אמסלם דוד – אחד שיושב בדימונה, אחד שיושב בצפת.

אני מסביר להם אלף פעמים, והם לא מבינים. כשהם עושים לגופמן את מה שהם עושים, יש להם תפיסת עולם מעוותת, הם אפילו לא מבינים את הסיפור, איך זה נקשר לסיפור הזה שהציבור לא מאמין בהם – זה בגלל שיש חמישה מיליון גופמנים במדינת ישראל. הם לא יודעים מי זה גופמן, אבל ברגע שמשפילים אותו ככה, הם עצמם מבינים שמשפילים אותם. וכשמשפילים את זיני, זה לא זיני האדם, יש חמישה מיליון זינים; וכשתופרים תיקים לראש הממשלה, הציבור יודע את זה, והציבור שלו נעלב. הציבור שלנו זה ציבור ישר. בוודאי, הוא לא היה בוחר באף גנב, באף שודד ובאף אנס. אבל כשהוא מבין שעושים פה דבר איום ונורא – לוקחים ראש ממשלה ואשכרה תופרים לו תיקים מטורפים, הזויים – אז הוא אומר: תראו מה עושים לראש הממשלה, תראו מחר מה יעשו לי. אם לראש הממשלה עושים דבר כזה – תראו.

דרך אגב, בעולם, אין דבר כזה בעולם. תראו מה הם עושים למסורת ישראל, איך הם רומסים אותה בכל מה שהם יכולים. מר עמית, עלק למד בצייטלין, בית ספר דתי. איך אמרתי, המומרים היו הכי מסוכנים למדינת ישראל. קיבלו פסק דין להכניס חמץ בפסח, למה? לבתי החולים, שבוע בשנה. איך הוא אמר? שתהיה דיאטת המצות. אני הזדעזעתי. אנחנו יהודים פה בארץ ישראל. לא הבנתי, מי שרוצה לאכול חמץ בבית החולים, שיצא ויאכל חמץ, אין בעיה. אבל האם היה עולה על הדעת שאני עכשיו – אני, בא לי – לוקח לאפה, עולה ברמדאן להר הבית ואוכל אותה? הוא היה עוצר אותי, אומר לי: אתה פוגע ברגשות המוסלמים, ובצדק, דרך אגב.

הדת היחידה שמבזים אותה במדינת ישראל, ובעולם לא עושים את זה, רק פה, היא הדת היהודית. רק את הדת היהודית הם יכולים לבזות. לכן ביום כיפור – בתל אביב יש כיכר? אתם לא תתפללו בכיכר. למה, אבל מה? יש אלפי כיכרות, באנו, יהודים. לא, לא, לא – אתם לא תתפללו בכיכר, כן. אבל מצעד הגאווה של חצי מיליון איש, שלושת-רבעי מהם באים מחוץ לארץ, וכמעט כולם עירומים שעוברים ברחוב – זה כן, גאווה גדולה, תראו איזו מדינה פלורליסטית אנחנו, פתוחים, נאורים. כשבעפולה אנשים דתיים רוצים לראות בהפרדה מופע שלהם פרטי – זה לא, תתערבבו. אין דבר כזה, תתערבבו, שאחד עם זקן וכובע ישב ליד אישה אחרת. למה? ככה אנחנו רוצים. אבל ככה אנחנו רוצים; חבר'ה, אתם רוצים להתערבב, תתערבבו, אנחנו לא רוצים – לא. לא, אתם תעשו מה שאנחנו אומרים לכם. תבינו את האנשים ההזויים והמטורפים האלה, לאן הם מגיעים. כל זה כדי לפגוע בדת ישראל. אפילו בכותל הם רוצים לתת לרפורמים, ברחבה. זה משהו שמדהים אותי.

אדוני היושב-ראש, אתמול בישיבת הממשלה ישבנו ודיברנו בצער רב על כל מה שקורה ביהדות צפון אמריקה. הנתונים: 75% מהילדים שלהם מתבוללים; 25% מהם לא יודעים מה הקשר לארץ ישראל. אלה הנתונים שלהם. כשאני פגשתי אותם, זה מה שהם אמרו לי, גם לפני חמש-שש שנים. אז אני אמרתי להם, ובכעס – למה אז אני עצרתי את מתווה הכותל; אמרתי: חבר'ה, בכותל אין דבר כזה. אין רפורמים ואין קונסרבטיביים ואין חרטא ובונא. יש כותל אחד. מי שרוצה לבוא לכותל, שיכבד את המקום, ויבוא, גם אם הוא מוסלמי, גם אם הוא נוצרי, גם אם הוא דרוזי, גם אם הוא יהודי. כל מי שרוצה – בוא, תתפלל, ותלך, אנחנו לא בודקים מי אתה. אמרתי להם: רבותיי, לא יקום ולא יהיה. אז שם הם אמרו לי את זה.

אמרתי להם, תראו, ביום שבת – היינו שם בשבת, אדוני היושב-ראש – הלכתי להתפלל בבית הכנסת עם ז'קי לוי, הבן של דוד לוי. אמרתי להם – היינו אצלם בבית הכנסת, ואלה אורתודוקסים, כמונו. אלה שכנים שלכם – לא הבאנו אותם במזוודות איתנו. יכול להיות שהוא עובד איתכם במפעל, שכן שלכם. שם אף אחד לא מתבולל, ושם לאף ילד לא צריך להסביר את הקשר לארץ ישראל, בגלל שאנחנו יהודים.

אז לכן יש לי כאב לב עצום עליכם. תעלו לארץ, לפחות את זה תעשו. תצילו את היתרה של היהודים שיש בעולם. בגלל שבסוף, עוד 20–30 שנה אתם תיעלמו, לא בגלל שיהרגו אתכם, אלא בגלל שאתם תתבוללו, ועם ישראל מאבד חצי מכוחו, חצי מגודלו. בכל העולם הזה יש 15 מיליון יהודים.

גם פה, כל דבר שקשור ליהדות, כפי שאמרתי, בית המשפט העליון בראשות עמית והגברת ברק-ארז רומסים כל דבר, כל דבר, כל דבר שקשור. הם רק מריחים טיפה דת, הם מתחרפנים. ולכן, מה הם עשו? הגדילו לעשות, הם רודפים את החרדים היום יותר מאשר – אני אומר לכם, בוודאי לא את הערבים. אני הגשתי חוק בזמנו לגיוס ערבים לשירות לאומי. הם דחו אותי בבג"ץ חמש פעמים. אני כבר שבע שנים נלחם איתם, רק שידונו. לפני כשנה עמית הסכים ואמר למדינה, מה אתם אומרים? עד היום הוא דוחה, דוחה ודוחה.

עכשיו אני אומר כזה דבר, יכולה להיות מחלוקת אם יהודי חרדי שלומד תורה, אם חשוב שהוא ילך גם לצבא וגם ילמד תורה או לא? שאלה. אבל בוודאי אותו יהודי לא עושה לעצמו. הוא חי את האידיאולוגיה שלו בעוני ומרדות. ב-1,000 שקל הוא מחזיק משפחה של חמישה ילדים שיש להם רק קוטג', יש להם אולי אשל לארוחת ערב. למה? כי הוא מאמין באמונה שלמה שזה עוזר לעם ישראל, זה עוזר לחיילים, זה עוזר לכל עם ישראל. אבל הערבי בגיל 18 הולך לאוניברסיטה, מקבל תיעדוף באוניברסיטה, גם במעונות, גם בפקולטות, מקבל מלגה, וחלקם כבר בגיל 18 ושלושה חודשים מפגינים נגד מדינת ישראל עם דגל אש"ף. זה לא מפריע להם. אבל חרדי שלומד תורה – שומו שמיים. ועכשיו היא הגדילה לעשות, שלחה לכל השרים – אם יש לכם עוד רעיונות, איך אנחנו מכים את החרדים, תביאו רעיונות.

אז היום היא הוציאה הנחיה לכל ראשי הערים: אנחנו נבדוק אתכם, תשללו מהם את הארנונה. על מה מדובר? משפחה של חמישה, שבעה, שמונה ילדים שחיים בעוני – אל תיתנו להם הנחה בארנונה, תסגרו להם את המים. הגזרה הבאה, אמרתי להם, תעצרו להם, שלא יקבלו טיפול רפואי מקופת חולים. זה לא משנה שמחבלים, אף אחד לא סוגר להם את המים ולא שולל להם ארנונה. מחבלים, ועוד נותנים להם – אבל ככה הם רואים את מי? יהודים שלומדים תורה, שמסבא שלי אחורה זה היה כל היהודים בעולם תמיד, תמיד. זה מה ששמר על עם ישראל 3,500 שנה. במקום שנשים אותם הכתר אל ראשנו, תראו לאן הם הפכו אותם. הם מנהלים נגדם תעמולה אנטישמית ברמות הכי גבוהות. בחיים שלי לא שמעתי שמדברים ככה על יהודים, אפילו הגויים. הם כבר מציירים אותם כתת-אדם. היום חרדי הולך ברחוב, סתם עוברים כמה חבר'ה, למה? בגלל שברק, בגלל עמית, אישרו את האוקיי, זה לא בן אדם, זה תת-אדם. אבל אם, חלילה, אתה תבעט באיזה חתול, יעמידו אותך לדין וגם יכניסו אותך לבית סוהר, ובצדק. אבל חרדי, תעשה איתו מה שאתה רוצה. ככה השנאה שלהם היא פשוט מטריפה אותי.

איך הגענו למצב הזה? איך הבאתם את עם ישראל לשם? איך אמרתי לעמית? כמה שנאה יכולה להיות דחוסה בבן אדם אחד? כמה? אני חושב שאם אני אשקול אותך על בסיס השנאה, אתה שוקל איזה ארבע טונות לפחות. הכול צפוף אצלך, שנאה. לא יכולה להיכנס שנאה כזאת בבן אדם, אין דבר כזה.

ואיך הוא אומר, אהרן ברק? אין לשופט לא חרב ולא ארנק. יש לו רק את העט ואת אמון הציבור. אז אני שואל אתכם עכשיו, חבר'ה, למה הציבור לא מאמין לכם? אתם צודקים, בגללנו? אתם חושבים שבחוץ יושבים אהבלים? שמונה מיליון אנשים מטורפים, משוגעים, לא מבינים מה קורה? הם שונאים אתכם בגלל שאתם מבזים אותם, הם שונאים אתכם בגלל שהם חושבים שאתם שקרנים. הם חושבים שאתם כל יום עוברים על החוק, שאתם מעוותים את החוק, שאצלכם האמת היא שקר והשקר הוא האמת. הכול התהפך פה, הערכים התהפכו, האכזריות הפכה להיות הרחמנות.

הרי ילד חרדי בגיל שש, שבע, למה אתם לא נותנים לו בבית הספר את מה שמגיע לילד? למה הוא צריך ללמוד בפחון, נוזל, בקור? מה הוא אשם? הוא ילד. מה הוא אשם שאבא שלו רוצה שהוא ילמד בבית ספר חרדי? הרי יש זכות אחת בעולם, הרי יש זכות מובנית לכל אבא, בכל העולם, לקבוע את החינוך של הבן שלו. זה הבן שלו. עוד פעם, כמו שהם עשו בשנות השישים, שלקחו את הילדים, הפרידו אותם בעלייה, ושלחו אותם לקיבוצים. אמרו, שם אנחנו נחנך אותם. גזרו להם את הפאות – ולקיבוצים. אין דבר יותר אנושי, בסיסי, אלמנטרי, שהורה יחליט על חינוך ילדו.

אדוני היושב-ראש, יום אחד ראיתי סרט על הטיבטים, ויש שם הרבה נזירים. ואני מסתכל על הסרט ואני רואה איך הציבור הטיבטי מכבד אותם. הרי הם לא עובדים, הם כאילו לכאורה עסוקים בדת, והם אלפים. הם מגישים להם את האוכל, את המנחות, הם ממש קדים להם. אמרתי לעצמי, תראה איפה הטיבטים ואיפה אנחנו. אנחנו עם הספר, אנחנו שהמצאנו את כל הספרות הענפה, לנו יש את רבי עקיבא, לנו יש את האר"י ז"ל, לנו יש את הרמב"ם, יש לנו גדולי עולם עצומים שהשפיעו על כל העולם. ותראה איך הם מתייחסים למי שלומד את הכתבים שלהם.

לכן אני אומר, היועמ"שית, בגדול, היא לא הבן אדם הפיקח באירוע. אמרתי לכם, נחש מתחת לקש זה מר גיל לימון, והוא מנהל את כל הרוע. דרך אגב, מי זה גיל לימון אני אספר לכם. אנחנו, ברוב טיפשותנו, מינינו את מנדלבליט למזכיר הממשלה. למה? אני מספר לכם את האמת, שתדעו, אבא שלו היה חרותניק. אני זוכר שהייתי בא למצודה, ולאבא שלו הייתה חנות מתחת למצודה. אז באנו והמלצנו לראש הממשלה. תשמע, סוף-סוף יש מישהו, חרותניק – יסיים את הצבא, נמנה אותו מזכיר ממשלה. מינינו אותו למזכיר ממשלה. את מי הוא מביא איתו? את גיל לימון. מי זה גיל לימון? העוזר שלו מהצבא. איפה הם מסתובבים? כל היום הם בלשכת ראש הממשלה עם נתניהו. מי שלא מבין, מזכיר הממשלה רוב היום נמצא עם ראש הממשלה, הוא והעוזר שלו.

לאחר מכן, אנחנו ממנים את מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה. לא משנה שוינשטיין כתב דוח כזה, התנגד למינוי של מנדלבליט, וכתב מדוע – בגלל שהוא שיקר בכל הסיפור של פרשת גלנט; שיבש חקירה, שיקר, הכול, עשה את כל העבירות שכתובות בתורה. עדיין הם העבירו אותו, אתם יודעים איך זה אצלם. מה עושה מנדלבליט? את מי הוא לוקח איתו למשרד המשפטים? את אותו גיל לימון. ומה ממנה אותו שם, שהוא יושב במכרז שלו? למשנה שלו. ועד היום ההוא שם. אלה כפויי טובה – מי מינה אתכם? מי עשה אתכם? כפוי טובה זה שתי מילים שמגולם בהן, לדעתי, עולם שלם. כל הרוע שבעולם גלום במילים האלה. אתה בדרך כלל גם איש רע, נוכל, רמאי, שקרן, הכול. זה מגולם בשתי מילים.

אני רוצה להגיד דבר תורה בהקשר הזה.

ודאי.

ברוכים הבאים כולם, לא רק מצפת, כולם. כתוב "לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה', גם דור עשירי לא יבא". זאת אומרת, עמון ומואב אף פעם לא יכולים להתגייר. למה? כתוב בפסוק: בגלל שלא קיבלו אתכם בלחם ובמים. בני ישראל יצאו ממצרים, הגיעו לעמון ומואב, רצו לעבור, משה רבנו אמר להם: חבר'ה, תנו לנו לעבור דרככם, אנחנו בדרך לארץ ישראל. אנחנו, את הלחם נקנה מכם בכסף, וגם את המים. אמרו: לא. על זה, דרך אגב, עד היום עמון ומואב לא יכולים להיכלל בתוך כלל עם ישראל. לכאורה נשאלה שאלה מאוד רצינית: לא הבנו, בגלל שהם לא נתנו לכם מים ולחם? הגרמנים, יימח שמם, הרגו שישה מיליון יהודים; הספרדים באינקוויזיציה הרגו מאות אלפי יהודים בעינויים. אם מחר הם רוצים להתגייר – הוא יכול להיות יהודי, אם הוא בא כגר אמת. עמון ומואב לא. למה? רש"י אומר: בגלל שהם היו כפויי טובה. מי זה עמון ומואב? הם באו מלוט. אברהם אבינו יצא והגן על לוט ונלחם עליו. אז לכן כפויי טובה בעצם לא יכולים להיכלל בתוך כלל עם ישראל. זה, דרך אגב, במקורות.

ולכן אני חושב ואני אומר: זה הדבר הכי גרוע שיש בעולם, שמישהו כפוי טובה. וזה, דרך אגב, מר לימון, שהוא מחבל לנו כל היום. הוא קם בבוקר ורק עושה כל מאמץ כדי לחבל בעבודת הממשלה. ולכן אני רוצה לסיים. דרך אגב, מיארה היום, כפי שאמרתי, היא עושה – היא קמה בבוקר, את זה היא עושה, יש לה איזו תגובה ראשונית בבוקר: אנחנו שותים קפה, בדרך כלל אחרי התפילה; היא קמה בבוקר, נכנסת למחשב, בודקת כמה חרדים נעצרו היום וכמה שללו מהם עכשיו הנחת ארנונה. היא מבקשת לשלול ל-90,000 משפחות. 90,000 משפחות, חבר'ה, לא אלה שמשתמטים, לומדי תורה. לחלקם יש אישור, כולם.

דרך אגב, גב' מיארה, אם את מחפשת רעיונות, חזרנו לתקופה הסובייטית. אני מציע לך – הרי אתם סובייטים, אתם הרי בולשביקים. תיכנסי קצת, תיכנסי לתקופה של סטלין, היו גולאגים רציניים, שלחו אנשים למחנות עבודה. אני מניח שבסוף זה מה שתעשו לנו. אתם האנשים הכי מסוכנים במדינה. אין לכם אלוהים, אין לכם לא דין, לא דיין, לא כלום, חוץ משנאה.

לכן, אני גם מציע למפכ"ל המשטרה – אני מאוד אוהב אותו, את דני לוי: זה לא עסק של משטרת ישראל לעצור חיילים שנעדרים, נפקדים. זה לא הביזנס שלכם. משטרת ישראל, בשוטרים שיש לה, לא מסוגלת לעשות תפקידים שלה על פי חוק. אבל היות שהיא מאיימת גם עליו, אז הוא גם עכשיו – השוטרים גם עכשיו עוזבים את הפושעים, עוזבים הכול, עוצרים עכשיו חרדים. עכשיו זה האסון של המדינה, זאת הבעיה של המדינה. עכשיו אנחנו נלחמים בחרדים. עזבו ערבים, עזבו פשע. יכול להיות שעוד יוציאו את צה"ל מלבנון ויגידו לו: עזוב את החיזבאללה, בוא עכשיו נרדוף אחרי החרדים, נעצור את כולם. מה קרה לכם?

לכן אני רוצה להגיד לכם, גב' מיארה וגיל לימון: אני יהודי מאמין, יש בורא לעולם. אנחנו את חיינו כאן נסיים או-טו-טו, כל אחד מה שנגזר עליו ובעצם השליחות שהוא נשלח איתה לעולם. אבל בוודאי לא מדובר במאות שנים ולא בעשרות רבות של שנים. תדעי לך, גב' מיארה, לפי פעולתך, את וגיל לימון, אני אומר לך, אני כך מרגיש, יש מקום מיוחד בגיהינום ששמור רק לך ולו. תאמיני לי - - -

תן לי רק שנייה.

תן לי, לא להפריע.

לא לגיהינום - - -

אל תפריע לי. זה במישור המטאפיזי, זה לא זה. ודאי. היא לא תיכנס רק לגיהינום, גיהינום מיוחד שמור לה. הקדוש ברוך הוא שומר לה מקום מיוחד, בגלל שלרוע כזה ולרדיפה כזאת של יהודים שלומדים תורה, שכל חטאם בזה שהם לומדים תורה ועובדים את הקדוש ברוך הוא – היא כל הזמן פועלת איך בעצם למרר להם את החיים, להם, לילדיהם וכו'. יש בורא לעולם, יש חשבון בעולם. שום דבר לא נסתר פה. למרות שהם אתאיסטים, שום דבר לא נסתר, ויש תשלום על כל דבר. גב' מיארה, אני אומר לך, בעולם המושגים שלי, כמו שאני רואה אותך ואת גיל לימון, כפי שאמרתי, יש לך מקום מיוחד; זה לא סתם גיהינום, גיהינום מיוחד, בגלל שמה שאת עושה לחרדים פה זה גיהינום מיוחד.

אדוני היושב-ראש, אתה מפריע לי.

תעלה אחרי זה לפה, תגיד מה שאתה רוצה.

כן, אני רוצה.

כן, בוודאי. לא רק גיהינום. אמרתי, גיהינום מיוחד, בגלל שהיא רודפת את היהדות ועושה לחרדים וליהודים שלומדים תורה גיהינום על פני הארץ פה.

ולכן עוד הקדוש ברוך הוא ייפרע ממך ושכמותך.

אל תפריע לי כשאני מדבר.