קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, האמת, אני ממש ממש מתרגשת לעמוד פה במעמד הזה, כשהחוק הבאמת היסטורי הזה הולך לעבור, ואני רוצה לתת קצת מאחורי הקלעים. דוברו פה הרבה מאוד דברים כאלה אפורים, אבל לספר קצת על מה עברנו בוועדה ובתהליך הזה.
קודם כול, אדוני היושב-ראש, לך ולי יש מן המשותף. אתה מוזיקאי, ואני גדלתי כרקדנית בלט. עולם התרבות הוא בתוכי, הוא חלק ממני. אני ממש גדלתי במסדרונות עולם התרבות, ואני מרגישה זכות גדולה לקחת חלק בחקיקה ההיסטורית הזאת. זו ממש לא הצעת חוק פרטית. נכון שחבר הכנסת יוסי טייב הביא את החוק הזה כהצעה פרטית, אבל זו רפורמה ממשלתית ולא פחות מזה. אנחנו עבדנו על זה בוועדה של ביטן חודשים ארוכים מאוד; דיונים ארוכים, סיזיפיים, הטונים גם עלו בדיונים האלה; הרבה מאוד ניגודי אינטרסים בתוך חדר הוועדה, אבל בסוף-בסוף הצלחנו להביא משהו מאוזן.
ואני רוצה לספר גם על התהליך שקרה. אחרי שישבתי שם בדיונים הראשונים עם החוק הזה, יושב-ראש הוועדה ביטן – שאני מאוד מכבדת, ועובדת איתו באמת בשיתוף פעולה מלא, ויש בינינו עבודה מאוד מפרה – ביקש ממני לעשות קצת לימוד על החוק הזה, קצת לצלול לתוך הדבר ולבוא לוועדה עם המלצות. ובגלל שעולם התרבות והאומנים כל כך קרובים לליבי, מצאתי את עצמי בפגרה הקודמת מקיימת מעל 30 פגישות עם כל הארגונים שאתם יכולים לחלום עליהם, חלקם יושבים פה ביציע – הם מאוד מתרגשים, אגב – שמייצגים חלק מהאומנים. באמת, שמעתי מכל הכיוונים את המורכבויות של החוק הזה. ישבתי גם עם משרד המשפטים וכמובן עם צוות הוועדה, וסיפרו לי איך החוק הזה התגלגל כמעט 20 שנה ולא מצליחים להביא אותו בגלל המורכבות שלו. והינה, אחרי עבודה רצינית בוועדה, ישבנו ועשינו משא-ומתן אין-סופי וניסינו להגיע לאיזושהי פשרה או איזון, והצלחנו להביא את החוק הזה.
קודם כול אני רוצה להודות לחבר הכנסת טייב, שהביא את ההצעה הזאת, ואני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה ביטן, שלא ויתר. היו רגעים שחשבנו שזה כבר לא יקרה, אבל לא ויתרנו, לא ויתרנו. אומנם אני לא חתומה על החוק הזה, זה לא חוק שלי, אבל הוא ממש נחקק לי בלב, ואני ממש ממש גאה שהוא מגיע היום לכנסת. וזה כל כך נדיר שהאופוזיציה והקואליציה בהסכמה מלאה, ועובדים כתף אל כתף כדי להביא חוק חשוב בכנסת, ואני רוצה מאוד מאוד לברך על זה.
חשוב לי להגיד שהשנה הזאת בעולם התרבות היא שנה מאוד מאוד לא פשוטה. אתם צריכים להבין שעולם התרבות והאומנים שלנו הם כמעט תמיד הראשונים להסגר והאחרונים להיפתח. זה היה בקורונה, בוודאי שזה היה במלחמה, וגם במלחמה הזאת, במלחמת איראן, הם ספגו הפסדים מאוד מאוד כבדים. זה עולם בלי יציבות של פרנסה כמו שאנחנו מכירים במקצועות אחרים, והם באמת עברו תקופה לא פשוטה בכלל. במקביל לזה פניתי גם לשר האוצר וגם לשר התרבות – להציג איזשהו מתווה לעולם התרבות, פיצויים בעקבות ההפסדים שלהם במלחמה. אבל הינה, החוק הזה קודם כול גם מסדיר את נושא התמלוגים מעכשיו ולהמשך וגם יעזור לאומנים ותקים, פנסיונרים, שמאוד מתקשים להתפרנס ולפחות בהיבט הזה יוכלו להרוויח.
אני רוצה להגיד שאתמול ישבתי בדיון בוועדת הכספים על התקציב של התאגיד, אבל פתחתי את ההסתכלות על הדבר לרמת המקרו, ואמרתי: תראו איזה דבר, המשלחת המדהימה שלנו – בטח ראיתם אתמול את חצי הגמר – שהיא כמובן מטעם התאגיד, ייצגה את ישראל בכבוד גדול מאוד. באמת, איזה יופי של ביצוע, איזה תגובות, כל כך שמחתי שיש בחזית אומנים שלנו שמראים את ישראל היפה, שמציגים את עולם התרבות העשיר והיפה שלנו.
אני חושבת שאנחנו צריכים לעשות יותר בכל מה שקשור לעולם התרבות, לקרן הסיוע, לתמיכות בהם, לעזור לעולם הזה לצמוח, להיות המנוע שלו. הממשלה צריכה, בטח משרד התרבות צריך, להיות המנוע שמאחורי העולם הזה. אנחנו צריכים להבטיח את עתידם, זה לא פשוט. בסוף, אני לא רוצה לשכוח אף אחד, אני אגיד במילה שישבו מסביב לשולחן בוועדה המון המון ארגונים, בין אם זה עילם, אשכולות, הפדרציה, אמ"י, איגוד המוזיקאים והמפיקים, הפי"ל, אקו"ם, משרד המשפטים, איגוד לשכות המסחר, כל כך הרבה אנשים. אבל התודה הגדולה היא לביטן; לצוות הוועדה המופלא, לא פחות מזה – הייעוץ המשפטי ומנהלת הוועדה. ותודה שוב לחבר הכנסת המציע יוסי טייב. תודה רבה.
644 מילים של שלי טל מירון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.